אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מה רוג'ר פדרר עושה כדי להישאר בפסגת הטניס העולמי בגיל 36? צילום: איי אף פי

מה רוג'ר פדרר עושה כדי להישאר בפסגת הטניס העולמי בגיל 36?

פדרר חוגג היום את תואר הגרנד סלאם ה-20 בקריירה שלו אחרי שניצח את מרין צ'יליץ' באליפות אוסטרליה הפתוחה

28.01.2018, 14:44 | אוריאל דסקל

וויל פארל, הקומיקאי האמריקאי, ראיין את רוג'ר פדרר על המגרש אחרי אחד ממשחקיו של השוויצרי באליפות אוסטרליה הפתוחה השנה. בראיון, שגרם לפדרר לבכות מצחוק, היו את כל "השאלות הקשות" שכולם שואלים את עצמם בקשר לפדרר.

קראו עוד בכלכליסט

הטניסאי רוג הטניסאי רוג'ר פדרר | צילום: איי אף פי הטניסאי רוג

"אתה נראה חסר גיל", אמר פארל. "האם אתה מכשפה או ערפד?". שאלה נוספת: "האם זה נכון שאתה אוכל רק בשר וומבט?" ו"אתה משחק כמו צבי, האם היית מתאר את עצמך כצבי ממשי?".

פדרר, כאמור, צחק. אבל את השאלות הללו הוא שמע בעבר - מן הסתם. בעידן בו ספורטאים עושים מאמצים כבירים כדי להישאר 'חסרי גיל', נמנעים ממזונות שונים ומשונים ואוכלים דברים משונים ומשונים, פדרר - על פניו, לא עושה שום דבר 'מיוחד' ונשאר "צבי עשוי משי" על המגרש - זה שנים אחרי שאיבד את הבכורה בדירוג הטניס וקצב הזכיות שלו בטורנירים צנח לשפל מבחינתנו.

אבל אחרי שנת 2017 מצוינת, שכללה גם זכיות היסטוריות בגרנד סלאם, רוג'ר פדרר - בגיל 36 ו-173 ימים - הוא האיש המבוגר ביותר שזוכה בגרנד סלאם בעידן התחרויות הפתוח ב-46 השנים האחרונות. המשמעות של הזכייה הזו היא שפדרר זכה ב-10% מתארי הגרנד סלאם בעידן האליפויות הפתוחות. דומיננטיות חסרת תקדים, שמזכירה את הדומיננטיות של ליאו מסי בברצלונה (היה מעןרב ב-10% מכל 4,000 השערים של ברצלונה בקאמפ נואו).

אז בהנחה שפדרר לא ערפד ולא אוכל רק בשר וומבט, מה פדרר עשה בשנים האחרונות שהופך אותו לטניסאי הטוב בעולם בגיל 36 - גיל שגדולים בהיסטוריה של הטניס אף פעם לא הכירו כספורטאים פעילים (פיט סאמפרס, למשל, פרש בגיל 32, בוריס בקר בגיל 31 וביורן בורג בגיל 26).

אהבה למשחק

פדרר נהיה מקצוען ונכנס לסבב בשנת 1998. הסבב, על שלל נסיעותיו והקשיים הפיזיולוגיים והמנטלים בו, הוא שוחק ומעייף ומותיר שחקנים רבים פצועים וכועסים על המשחק. נראה אבל שרוג'ר פדרר נשאר "נאיבי" בתפיסתו של המשחק. הוא ממש אוהב אותו. "הסוד הגדול" של פדרר הוא שהוא אוהב את המשחק, צופה במשחקים לא שלו, אוהב להתאמן ואוהב את הסבב. "מאז 2009, אחרי שזכיתי ברולאן גארוס, אני שומע דיבורים על פרישה שלי ואנשים תהו 'למה אתה משחק'. ואני אמרתי - 'מה הבעיה שלכם אנשים? אתם לא מבינים שלשחק טניס זה כיף חיים" אמר ב-2015. "אני לא צריך לזכות בשלושה גרנד סלאמים בשנה כדי להיות מרוצה. אם הגוף שלי לא רוצה יותר, אם המוח שלי לא רוצה יותר, אם אישתי לא רוצה יותר ואם הילדים שלי לא רוצים יותר, אפסיק לשחק מחר. אין בעיות, אבל אני כל כך אוהב טניס, לא איכפת לי אם אני לא מנצח בהרבה משחקים. זה לא רלוונטי עבורי".

משפחה

אישתו של פדרר, מירקה, היתה טניסאית בעצמה ואיתו לאורך כל הקריירה. היא מספקת לו תמיכה אדירה - נפשית, ארגונית וניהולית. ובהרבה מובנים ארבעה הילדים של הזוג, סיפקו לפדרר אקסטרה מוטיבציה להמשיך את הקריירה שלו עמוק לתוך שנות השלושים שלו (כאשר טניסאים רבים בני מעל 28 כבר מתחילים לתהות אם הם רוצים להמשיך לשחק טניס). "אני חושב שהילדים שלו (2 זוגות תאומים בני 8 ובני 3) היו פקטור מרכזי בחזרה שלו לנקודה שהוא נמצא בה עכשיו" אמר כריס באוורס, שכתב ביוגרפיה על פדרר, ליורוספורט. "הילדים הם המוטיבציה שלו. הוא רוצה שהם יזכרו אותו משחק טניס ברמה גבוהה, הוא רוצה שיהיה להם זיכרון מודע של מה שעשה". טניסאים רבים יורדים מגדולתם בעקבות החתונה והילדים - אבל פדרר מצא במשפחה גורם מחזק.

פדרר. הילדים הם מוטיבציה, צילום: איי אף פי פדרר. הילדים הם מוטיבציה | צילום: איי אף פי פדרר. הילדים הם מוטיבציה, צילום: איי אף פי

בריאות

פדרר טוען שהוא "בר מזל" על כך שהוא נמנע מפציעות קשות במהלך הקריירה שלו, אבל מלבד המזל, פדרר נעזר גם ב"גורו" בריאות וכושר שמלווה אותו לאורך הקריירה, מגיל 14 ליתר דיוק, פייר פגאניני, שאחראי על התזונה ואימוני הכושר של פדרר. ובשנים האחרונות הוא גם האיש שאחראי לכך שפדרר ידע מתי ללחוץ על הברקס ולעצור הכל, לנהל את לוח הזמנים שלו. "בגיל 30 אתה צריך לדעת לנהל את לוח הזמנים שלי" אמר פדרר בסיום שנת 2017. "הרבה חבר'ה בגיל פורשים בגיל 30+ והרבה פעמים בגלל שהם נותנים הכל במשך 15 שנה ואז סוג של נשברים".

בעוד שרפאל נדאל ונובאק ג'וקוביץ' הפצועים, מתלוננים על לוחות הזמנים של ה-ATP וה-11 חודשי עבודה בטניס, פדרר נמנע מתחרויות במשך חודשיים בעונה שעברה - כולל גרנד סלאם אחד. הוא שיחק 6 טורנירים פחות מאשר נדאל. כן, הוא יכול לעשות את זה בעיקר בגלל שהוא פדרר ולא צריך את הכסף מהסבב או החסויות, אבל זה גם מה שמאפשר לו להאריך את הקריירה שלו ואת ההצטיינות שלו.

רעיונות חדשים. מכל מקום

 

רוג'ר פדרר גילה את ה- Sneak Attack By Roger, בקיצור SABR, במהלך אימון קליל עם חבר. ה-SABR זו תגובה של פדרר לחבטות הגשה חזקות במיוחד. מדובר בעניין "פשוט". פדרר זז קדימה אל כיוון הסרב (150+ קמ"ש) ומרככך את הכדור עם בק-הנד. זה מפתיע את היריב ומקצר את אורך המשחקונים - משהו שמסייע לפדרר לשמור על חדות במהלך משחקים ולהימנע ממלחמות התשה, שמכבידות על גבו הבעייתי. כמו ה-SABR לפדרר, בזכות ניסיון אדיר ולמידה של המשחק, יש לא מעט 'טריקים' כאלו ואחרים שגם הטניסאים הטובים בעולם מתקשים להבין מה עומד מאחוריהם. פדרר נשאר "טרי" בראש ופתוח לרעיונות מכל מקום. "מה שמיוחד אצל רוג'ר זה שהוא מקשיב לכל אחד שמדבר איתו באותה רמת קשב" אומר ד"ר ארז מורג, שעבד עם רוג'ר פדרר על טכנולוגיות נעליים במסגרת עבודתו בנייקי. "הוא מתייחס לכל אחד בארגון, בלי קשר למעמדו. מהחוקר המתחיל ועד סגן הנשיא הבכיר. זה בגלל שהוא מחפש את התוכן ומבין שתובנות יכולות להגיע מכל מקום".

לחץ

רוג'ר פדרר שינה מספר פעמים את המנטליות שלו כספורטאי על. הוא התחיל בתור ילד עצבני ששובר את הרקטות שלו, נהפך ל"רובוט" שלא נותן לרגשות להשפיע עליו וממש אלרגי לטעויות ועם התבגרותו שינה שוב את גישתו כדי להיות יותר רך עם עצמו. אחרי שכמעט חמש שנים לא זכה בתואר גרנד סלאם, פדרר הוריד את הציפיות מעצמו והתאים את הגישה שלו לניהול לחצים. דיוויד לאו שהפודקאסט The Tennis Podcast סיפר בפודקאסט שלו על גישתו החדשה של פדרר לפני משחק במלבורן בשנה שעברה. "ישבנו ודיברנו על עניינים רבים כמו אבהות, שחקנים אחרים וכו', ואז הסתכלתי על המסך הגדול ואמרתי לו 'אתה צריך להיות במגרש עוד חצי שעה'. זה היה אמור להיות המשחק הראשון שלו אחרי חצי שנה בחוץ. והוא הסתכל עליי ואמר, 'טוב, רגע המשחק שעומד להיגמר, אצפה בו ואז אלך'. כאילו הוא היה רגוע ונינוח. וככה גם שיחק טניס, בלי שום לחץ".

כן - מן הסתם אחרי שאתה השחקן הכי מעוטר בתולדות הטניס הלחץ ממך והלחץ הפנימי פוחת. אבל זה לא שהוא עבד קשה, בצורה אובססיבית, כדי להגיע לרמה הזו. וגם אחרי הפציעה, והחזרה לצמרת ומציאת הרוג'ר החדש והנינוח, הוא עדיין עובד כל כך קשה כדי להגיע להישגים שהוא מגיע אליהם. 20 תארי גרנד סלאם, שכל אחד הוא הוא חוגג עם דמעות מאושר. דמעות שמספרות סיפור על עבודה, הקרבה, מאמץ והתבגרות. דברים שמעריצים ושונאים לא תמיד רואים. לא תמיד מעריכים.
שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות