צילום: אפי שריר
המשורר והיוצר חיים גורי הלך לעולמו בגיל 94
גורי, מעמודי התווך של דור תש"ח וחתן פרס ישראל, אחראי על כמה מנכסי צאן ברזל בתרבות העברית, בהם: "הרעות", "המכה ה-81" ו"באב אל-וואד"
המשורר והסופר חיים גורי נפטר הלילה בביתו בירושלים בגיל 94. גורי, חתן פרס ישראל לשירה ומאחרוני דור משוררי תש"ח, הותיר אחריו מאות שירים ובהם השיר שהפך לנכס צאן ברזל בתרבות הישראלית "הרעות", שנכתב בשלהי מלחמת העצמאות ועסק בזכר הנופלים בקרב על הקמת המדינה.
גורי נולד בתל אביב והתחנך בה בשנותיו הראשונות. בהמשך למד בקיבוץ בית אלפא ובגבעת השלושה וסיים את בית הספר החקלאי כדורי. ב-1941 הצטרף לשורות הפלמ"ח וב-1947 שהה בשליחות ההגנה במחנות העקורים בהונגריה ופעל בקרב שרידי תנועות הנוער הציוניות במטרה לארגן את ניצולי השואה לעלייתם ארצה. במלחמת העצמאות היה סגן מפקד פלוגה בחטיבת הנגב, היה מ"פ בקרב על ירושלים ולוחם במלחמת יום הכיפורים.
גורי למד ספרות עברית, פילוסופיה ותרבות צרפתית באוניברסיטה העברית ובסורבון בצרפת. פרסם למעלה מ-15 ספרי שירה, 12 ספרי פרוזה, רשימות עיתונאיות ותרגם שירים, פרוזה ומחזות. גורי הוא אחד המשוררים עטורי הפרסים ותארי כבוד, בהם דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בן גוריון בנגב והאוניברסיטה העברית, פרס סוקולוב, פרס ביאליק.
בשנת 2015 סירב לקבל את פרס היצירה בתחום הציונות על ספרו "אף שרציתי עוד קצת עוד", וטען "זה פרס ציונות. אני ציוני מיום שנולדתי ואמות ציוני וכל חיי, לחמתי למען הציונות, אבל לא נראה לי שהספר הזה ראוי לפרס הזה. הספר חורג מהמרחב הזה אבל הודיתי לשופטים שבחרו בו, שרצו לעשות משהו טוב ולכבד אותי, וביקשתי שיעניקו ליוצרים צעירים בתחילת דרכם".
עם היוודע דבר מותו אמר נשיא המדינה רובי ריבלין: "בור נפער בלב. נחמה ואני מבכים הבוקר את לכתו של חיים גורי, המשורר הלאומי בן ימינו. איש שהיה לסמל. משורר העצמאות, משורר הרעות, לוחם ואיש רוח. מורה של חיים ומורה דרך. בן דור המייסדים שהיה למייסד של פרקי השירה והיצירה הגדולים שלנו ודרכם חיזק את המסדים הערכיים והמהותיים של קיומנו כאן כעם, כאומה. גורי היה גאוותינו. רוח שנשבה בגוף, בקיום היומיומי והשמיעה מילים של תבונה. של עוצמה. של מוסר. אהבנו אותו מאוד. את חוכמתו וישראליותו. אליקה אחותנו, אנו מחבקים באהבה אותך, את הבנות, את הנכדים.נישא את מילותיו תמיד".
תגובה אחת לכתיבת תגובה