חקר ביצועים: השבוע של הלמ"ס, נאמני מגה והחדשות המקומיות

שקד: בעיטה במבוטחים

כשפוליטיקאים כורתים בריתות עם נציגים של הסקטור הפרטי - הציבור משלם את המחיר. השבוע קיבלנו הוכחה לכך בהצעת החוק להקמת מוסד בוררות חובה בין חברות הביטוח למבוטחים. מוסד הבוררות אמור להיות גוף ניטרלי שאליו יוכל לפנות בעלות סמלית כל מי שתביעתו נדחתה בידי חברת הביטוח כדי להקל עליו את מאבקו. חברות הביטוח ועורכי הדין בראשות אפי נווה זעמו. חיש מהר גויס למאבק היועץ המשפטי לכנסת איל ינון, שפנה לשרת המשפטים איילת שקד - בת בריתו של נווה בוועדה לבחירות שופטים. והתוצאה? ההצעה שונתה, והשפעתו של מוסד הבוררות צומצמה באופן דרמטי. כך שמרה שקד על הברית, ואילו אנחנו נישאר עם חברות ביטוח שחזקות על חלשים - ציבור המבוטחים.

גלית אלטשטיין

להאזנה לכתבה, הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה https://www.clfb.org.il/heb/main/

שרת המשפטים איילת שקד | צילום: אוהד צויגנברג

נאמני מגה: שיעור בענווה

נאמני מגה עו”ד אמיר ברטוב, עו”ד אודי גינדס ורו”ח גבי טרבלסי קיבלו השבוע שיעור בענווה, כשדרישת שכר הטרחה שלהם בהיקף 153 מיליון שקל נדחתה בידי השופט אילן שילה. בתחילת הדרך סירב בא כוחו של בנק הפועלים עו"ד רונן מטרי לחתום על דרישת הבנק להפחית בשכרם ל־39 מיליון שקל, כנראה מטעמי רגישות קולגיאלית. הנאמנים לא הצליחו להתאפק אז, ולעגו לבנק בבוז גדול על כך שאפילו עורך דינו מסרב להגן עליו בנושא. התגובה חיממה את מטרי, שהפך נחוש להפחית את דרישת השכר המופרכת. וניצח. השופט פסק שמגיע להם 25 מיליון שקל, לכל היותר. ללמדם שכדאי לדעת מתי לסתום את הפה.

ענת רואה

ש"ס: מעיין ללא תחתית

רשת החינוך של ש"ס "מעיין החינוך התורני" תידרש לשלם מאות אלפי שקלים ואולי מיליונים לעובדיה בעבר ובהווה. זאת, משום שניכתה משכרם ללא הסכמתם דמי מנוי לביטאון המפלגה הקודם "יום ליום". כך קבע בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. הבעיה היא שמקור התקציב העיקרי של הרשת הוא משרד החינוך, ואסור שהציבור ישלם על השימוש הציני שעשתה ש"ס ברשת החינוך כדי לממן את ביטאונה - כלי פוליטי לכל דבר. טוב יעשו משרד החינוך והיועץ המשפטי לממשלה אם יבהירו לש"ס שאת כספי הפיצוי עליה לגייס מתורמים, לא על חשבוננו.

שחר אילן

שר הפנים אריה דרעי | צילום: דוברות הכנסת

יורוקום: לא לקפוץ מעל הפופיק

אסיפת נושים היא לא אירוע מלבב, בלשון המעטה. החייב התשוש והמובס נמצא עם הגב אל הקיר, והנושים נלחמים ביניהם על פיסות מזומן שיכסו חלק מהחוב האבוד. אבל באסיפת הנושים של יורוקום הופרחו לא מעט חיוכים בזכות מאבק השליטה שהתפתח סביב החברה, שעד לא מכבר נחשבה מצורעת. השבוע הכריזו אדוארדו אלשטיין והאחים נוימן רשמית שיתמודדו על רכישת יורוקום ובכך פתחו במאבק מול האחים סיידוף. הכלל המנחה במאבקי שליטה הוא "כל המרבה הרי זה משובח". ככל שיש יותר מתמודדים כך עולה ערכו של הנכס המועמד למכירה. זה כמובן עושה טוב לנושים, אבל עלול להזיק לסיידוף. אם בלהט המאבק ימתחו האחים סיידוף איברים יותר מכפי יכולתם, הם עשויים לזכות ביורוקום רק כדי לאבד אותה בעתיד, בדיוק כמו שאלוביץ מאבד אותה כיום. ואז שוב הציבור ישלם.

יניב רחימי

נתי סיידוף | צילום: אוראל כהן

הלמ"ס: קריאת השכמה

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה התגלתה השבוע במלוא מערומיה כשהודתה בטעות משמעותית: שכר הדירה בעשור האחרון עלה בשיעור כפול מכפי שחישבה. זאת לא הפעם הראשונה שהלמ"ס מודה בחישוב שגוי. וההשלכות גורליות. מדד המחירים לצרכן, שעליו הוא אמון, משפיע באופן דרמטי על כל משק בית בישראל. המדד, שנועד לשקף את יוקר המחיה, מכריע כמה ריבית נשלם על המשכנתא, כמה כסף נקבל אם נפקיד את החסכונות בבנק, מה יהיה גובה השכר במשק ומה תעשה הבורסה לחסכונות הפנסיה. הממשלה ובנק ישראל, שמסתמכים על הנתונים הלא מאוד מדויקים הללו באופן עיוור כדי להכתיב מדיניות כלכלית למשק, צריכים לקבל את הפארסה הזו כנורת אזהרה שמחייבת בדק בית עמוק.

רחלי בינדמן

חברות הסופרסטאר: מעמיקות פערים

שני מחקרים מתוקשרים מאוד עסקו לאחרונה בריכוזיות הגוברת של חברות הסופרסטאר, שמרחיבה את הפערים החברתיים: קומץ של חברות כמו אפל וגוגל, שהשתלטו על השוק, דוחפות קדימה את עובדיהן ובעליהן ומשאירות מאחור את כל השאר. השבוע התבשרנו כי אמזון, ג'יי פי מורגן וברקשייר האתווי של וורן באפט יקימו חברה שתספק שירותי בריאות ליותר ממיליון עובדיהן. בכך נכנסות חברות הסופרסטאר לתוך הוואקום שמותירה ממשלת ארצות הברית בכישלונה לספק שירותי בריאות זמינים לכולם. עובדיהן לא רק ירוויחו יותר, אלא יהיו בריאים יותר ויחיו יותר זמן. בשלב הבא הם ודאי יוכלו גם לעלות לאחת החלליות שבונה ג'ף בזוס, ולהמריא אל עולם חדש וטוב יותר.

אורי פסובסקי

ג'ף בזוס, אמזון | צילום: גטי אימג'ס

איזי ג'ט: פמיניזם שיווקי

מנכ"ל איזי ג'ט החדש יוהאן לונדגרן הודיע השבוע כי יקצץ 34 אלף ליש"ט מחבילת שכרו השנתית כדי שתשתווה לזו שקיבלה קודמתו קרולין מקול. זאת מחווה נאה וראויה, אך עוד ארוכה הדרך לשוויון מגדרי אמיתי בחברת התעופה, שבה עומדים פערי השכר על 51.7% לטובת הגברים. זאת בעיקר בגלל שכר הטייסים, 94% מהם גברים. באשר למקול עצמה, היא שדרגה ב־27% את שכרה בתפקידה החדש כמנכ"לית רשת הטלוויזיה ITV ל־900 אלף ליש"ט בשנה. אבל אל תשמחו יותר מדי. זה עדיין נמוך ב־41 אלף ליש"ט מהגבר שכיהן בתפקיד לפניה. אפילו רשת טלוויזיה לא מסוגלת להפנים את רוח התקופה שעליה היא מדווחת בעצמה.

תמר טוניק

פייסבוק: יותר טוב כלום מפייק

מארק צוקרברג הודיע השבוע על שינוי נוסף בפיד של פייסבוק, כזה שייתן עדיפות גבוהה יותר להצגת חדשות מקומיות. צוקרברג עטף את ההודעה בהסבר על כך שקריאת חדשות מקומיות מובילה ליותר מעורבות ציבורית, אבל האמת היא שהרשת החברתית עדיין נאבקת למצוא את התגובה ההולמת להסתבכותה בפרשת החדשות המזויפות והמעורבות הרוסית בבחירות בארצות הברית. השינוי הנוכחי מצטרף להודעה קודמת, על תעדוף תוכן מחברים ומשפחה לעומת אתרי חדשות. השינויים האלה מובילים למסקנה שבפייסבוק עושים כרגע הכל כדי לקדם תוכן שיש לו פחות פוטנציאל "מזיק". במילים אחרות, במקום להבדיל בין חדשות מזויפות לחדשות אמיתיות, פשוט מצמצמים את החשיפה שלנו לכל סוגי החדשות.

הגר רבט

מארק צוקרברג | צילום: איי פי