אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אושר: נותני אשראי חוץ בנקאי ידווחו על פעולות של מעל 50 אלף שקל צילום: אלכס קולומויסקי

אושר: נותני אשראי חוץ בנקאי ידווחו על פעולות של מעל 50 אלף שקל

לפי צו שאישרה ועדת החוקה, נותני האשראי יחויבו גם לבדוק אם הלקוחות לא מופיעים ברשימת פעילי הטרור המוכרזים; סלומינסקי: "הצו יעזור בחשיפת 140 מיליארד השקלים המסתובבים מתחת לרדאר"

31.01.2018, 19:05 | עמרי מילמן

ועדת החוקה אישרה היום צו שנועד לחשוף מלביני הון באמצעות הטלת חובה על נותני שירותי אשראי לזהות ולאמת את פרטי הלקוחות, ולדווח,במקרים מסוימים, על העברות כספיות שלהם.

קראו עוד בכלכליסט

לפי הצו, נותני האשראי יידרשו לבצע "הליך הכרת לקוח" אם הלקוח מקבל אשראי בסכום של מעל 50 אלף שקל במצטבר בפרק זמן של חצי שנה, חובת זיהוי פנים אל פנים לפני מתן אשראי לראשונה, חובת קיום בקרה שוטפת אחר הפעולות של מקבל השירות, ובדיקת פרטי הזיהוי שלו אל מול רשימת ארגוני הטרור ופעילי הטרור המוכרזים. הצו יחול על חברות מימון, חברות העוסקות במתן אשראי כדרך עיסוק, כולל חברות מימון רכבים (ליסינג מימוני).

למרות אישור הצו, נותרו שני נושאים פתוחים. ישנה בקשה לפטור לקוח לא קבוע שמקבל שירות בסכום נמוך. לפי הצו הנוכחי יהיה צורך לדווח רק כשהמקרה "מעורר חשש", אך סוגיה זו תיבחן ותידון בהמשך בוועדה. נושא נוסף הוא דיווח על הבטוחות - כל צ'ק, גם אם יינתן כבטוחה, הוא נזיל ויש לדווח עליו. עולה השאלה - מה דינו של שטר חוב. יו"ר הוועדה ניסן סלומינסקי ביקש לבחון "האם אפשר להבחין בין בטוחה שניתן לממשה מיידית ואז היא נזילה ומחויבת דיווח לבין בטוחה פחות נזילה".

סלומינסקי אמר בדיון כי "הצו יעזור לישראל להיכנס לרשימת המדינות הפועלות נגד הטרור והלבנת הון ויעזור בחשיפת ה-140 מיליארד שקל המסתובבים מתחת לרדאר. נחשפנו לאנשים אינטרסנטים שגילו בגרות והעירו הערות שעזרו למערכת שבאה מעולם התיאוריה להפוך את הצו למעשי ולא רק הצהרתי. המערכת תיעזר בכך כדי להיבנות. נקווה שתהוו גוף מתחרה גדול חוץ בנקאי, כי ככל שתחרות תגדל האזרח ירוויח".

(ארכיון), צילום: שאטרסטוק (ארכיון) | צילום: שאטרסטוק (ארכיון), צילום: שאטרסטוק

במהלך הדיון אמרה עו"ד יאירה פרנקל מהלשכה המשפטית באגף שוק ההון במשרד האוצר כי "הצו ייכנס לתוקף במרץ אבל יש הוראות מיוחדות לנותני שירותי אשראי שכבר פעלו כנותני שירותי מטבע שלהם תהיה תקופת הסתגלות של חצי שנה שבה ימשיכו לפעול לפי הצו הקודם, ולגבי מי שטרם פעל כנותן שירותי מטבע שלהם יש תקופת הסתגלות ארוכה יותר של שנה".

עו"ד מאיה לדרמן, היועצת המשפטית לרשות לאיסור הלבנת הון, אמרה כי "ניסינו לחשוב איך להפריד בטוחות מנכסים אחרים. כשיש ניכיון צ'ק זו פעולה שבוודאי יש לדווח עליה. החשש הוא שהפרדה של הבטוחות בצורה גורפת תאפשר לחסות תחתן דברים בעייתיים. גם מתן צ'קים לניכיון והעמדת מסגרת אשראי כנגדן עלולה להיות בעייתית. עם זאת יש שטרי חוב שלא כתוב עליהם סכום ורק בקרות אירוע מסוים אפשר לממשם ואז נוכל לראות בהם בטוחה".

עו"ד אורי גולדמן, סגן יו"ר ועדת איסור הלבנת הון, שייצג במהלך הדיונים בוועדה את לשכת עורכי הדין: "אמנם מחד החוק יאפשר לנותני שירותי האשראי לעמוד באותם סטנדרטים של מוסדות בנקאיים, ובכך למעשה הוא אמור להעמידם בשורה אחת עם תחרות בבנקים, אך יש לזכור כי נותני שירותי האשראי מתנהלים דרך חשבונות בנקים ומשכך עלולים לחול עליהם עודף רגולציה והכבדה יתרה, שכן 'החתול שומר על השמנת'. לפיכך, מן הראוי שעם השוואת התנאים בדומה לבנקים, תצא הוראה ברורה לפיה הבנקים יפסיקו להערים קשיים על נותני שירותי האשראי. דבר זה יאפשר תחרות הוגנת בשוק ויגרום להטבה לאזרחים.

מיכה אבני, יו"ר איגוד חברות האשראי, אמר: "האיגוד מייחס חשיבות עליונה למניעת הלבנת הון ולמניעת השתמטות ממיסים. אין לנו ספק כי צו זה יחזק את הנורמות המקובלות במדינה ויעודד את שומרי החוק להתפתח ולתרום. הצו החדש הוא אבן יסוד חשובה בהסדרת שוק האשראי אשר יאפשר תחרותיות גדולה יותר מול המערכת הבנקאית ויביא לשיפור תנאי האשראי לצרכנים ולעסקים הקטנים ובינוניים".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות