אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מה קורה כשאתם מורידים את המים במטוס? צילום: שאטרסטוק

מה קורה כשאתם מורידים את המים במטוס?

במלחמת העולם השנייה טייסים השליכו בקבוקים מהחלון ועד אמצע שנות ה-80 השתמשו בנוזל כחול כדי לדחוף את הפסולת החוצה. איזה פטנט הומצא מאז?

03.02.2018, 08:04 | שירות כלכליסט

חדרי השירותים במטוסים עשו דרך ארוכה מאז הימים הראשונים של התעופה המסחרית. בתחילה השתמשו בדליים, במלחמת העולם השנייה הטייסים השליכו בקבוקים מלאים בשתן דרך החלון, אבל מה קורה היום כשאתם מורידים את המים בגובה 10,000 מטר?

שירותי המטוס עובדים על עיקרון שונה משירותי הסיפון הביתיים. שירותי סיפון מסתמכים על האסלה המלאה מים כדי להתחיל את פעולת השאיבה. אך ללא מים באסלה – אין מה להוריד. ומכיוון שכיום לחץ האוויר בתאי הנוסעים מווסת, טכניקת הדלי-דרך-החלון-הפתוח כבר לא יכולה לעבוד. לכן מטוסים כיום מסתמכים על מערכות פינוי מונעות אקטיבית.

קראו עוד בכלכליסט

עד אמצע שנות ה-80, שירותי המטוסים השתמשו ב-אנוטק, מין נוזל כחול, כדי לדחוף את הצואה מהאסלה לתוך מיכלי אחסון. משאבות חשמליות הניעו את התהליך, והזרימו נוזל נקי חדש אחרי כל הורדת מים. אך מערכות אלה היו בעלות כמה חסרונות משמעותיים. מטוסים היו צריכים, למשל, לשאת עליהם מאות ליטרים של אנוטק בכל טיסה, מה שהגדיל את צריכת הדלק שלהם והפחית את מספר הנוסעים שיכלו לקחת. מה גם שההרכב של אנוטק הכיל מפורמאלדהייד ועמילן, שעלולים לגרום לגירויים קשים בעיניים ובעור.

שירותים במטוס, צילום: שאטרסטוק שירותים במטוס | צילום: שאטרסטוק שירותים במטוס, צילום: שאטרסטוק

בנוסף, החיסרון הגדול ביותר של האנוטק היה שהמערכות היו מועדות לנזילה. מדי פעם קרה שנזילות אלה ברחו דרך חרכי המטוס ויצרו כדור קר של צואה וקרח כחול על גבי המטוס. כאשר המטוס החל להנמיך לקראת נחיתה, הכדור החל להתנתק ולבסוף נפל לקרקע, וכשצואה אנושית קפואה נופלת מגובה רב, התוצאה יכולה להיות הרסנית למדי. בין 1979 ו-2003 נפלו לפחות 27 מצבורי קרח וצואה קפואים ממטוסים בארה"ב לבדה, בעוצמה שיכולה לרסק מכוניות. הסיכוי שכדור כזה ינחת על ראשו של מישהו, על אף שהוא נמוך מאוד, הספיק לשכנע את תעשיית התעופה לפתח תחליף ללא נוזלים. ב-1975 ממציא בשם ג'יימס קמפר הביא לעולם את הפטנט לשירותים הרועשים והמבהילים בהם משתמשים היום.

שירותי ואקום, שהותקנו לראשונה במטוס בואינג ב-1982, מסתמכים על שאיבה חזקה ודפנות חלקות ביותר דמויות טפלון, כדי למשוך את הצואה באמצעות מעט מאוד מים. לחיצה על כפתור השאיבה פותחת שסתום בתחתית האסלה, וחושפת את תכולתה בפני ואקום פנאומטי. הוואקום הזה שואב את הפסולת אל צינור הביוב של המטוס ולתוך מיכל בנפח 750 ליטר, בו נשארת הפסולת במשך הטיסה.

המערכת של קמפר מחזיקה מעמד כבר במשך 30 שנה, למרות שה-FAA (מינהל התעופה בארה"ב) עדיין מקבל תלונות רבות על צואה שנופלת מהשמיים, כאילו אנחנו עוד בימי הקרח הכחול. רוב התלונות האלה מגיעות בסתיו, ותמיד באיבה של עונת נדידת הציפורים. אז גם אם הדיווח נכון – צואה נופלת מהשמיים – זה עדיין לא משהו שה-FAA אמור לטפל בו.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות