אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
כשהעירייה פועלת בחוסר תום לב צילום: שאטרסטוק

כשהעירייה פועלת בחוסר תום לב

כיצד מתגוננים מפני דרישת תשלום ארנונה בגין נכס שלא הוחזק על ידיכם? אסור לוותר, ואם צריך יש לתבוע את העירייה

04.02.2018, 13:04 | בשיתוף מערכת משפטיפ

כל בית ישראלי מכיר את תשלומי הארנונה. בין יתר החיובים השוטפים כמו מים וחשמל, משלמים האזרחים דמי ארנונה לרשות המוניצפאלית בה הם המתגוררים.

רוב ההוראות הנוגעות לאופן חיוב ארנונה קבועות בפקודת העיריות וגם בחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג-1992. בפקודת העיריות נותרו בעיקר הסעיפים העוסקים בדרכי הגבייה וגם בעיצוב החובות המוטלות על הרשות המקומית, בכל הקשור לרישום מחזיקים בנכסים ובדיקות אשר על הרשות לבצע באופן שוטף לשם השתת חיובי הארנונה.

בכתב תביעה שהוגש לפני כשבועיים נגד עיריית באזור השרון על סך 75,000 שקל טוענת ד', פושטת רגל מהרצליה, להתנהלות שערורייתית של העירייה, וזאת בגין ניסיון גבייה לא חוקי של ארנונה.

תחילת הסיפור בספטמבר 2009. אז, נקלעה ד' למערבולת כלכלית וקיבלה צו כינוס. במשך 7 שנים שילמה את כל הכספים לקופת הכינוס וזאת מבלי להחסיר ולו תשלום אחד. ביולי 2016 קיבלה ד' סוף סוף את צו ההפטר וחשבה שהנה הגיעה לסיום ההליך. בעוד ד' מצפה לפתוח דף חדש, העירייה חשבה אחרת והטילה עיקול על חשבון הבנק של ד' בגין חוב ארנונה עלום על סך של 88,022 שקלים בגין נכס שלטענת העירייה הוחזק על ידה משנת 2009 ועד לשנת 2015, בעודה מצויה בהליך פשיטת רגל.

החוב הפתאומי והעיקול אותו הוציאה העירייה הדירו שינה מעיניה של ד' שכן החוב איים למוטט אותה כלכלית שוב וזאת לאחר שקיבלה הפטר מבית המשפט המחוזי. כל הסבריה כי לא החזיקה בנכס בשנים הללו נפלו על אזניים ערלות וד' פנתה לבית המשפט.

עו"ד טל קדש , צילום: רותם שביט עו"ד טל קדש | צילום: רותם שביט עו"ד טל קדש , צילום: רותם שביט

באוקטובר 2017 קיבלה שופטת בית משפט המחוזי בתל אביב, נועה גרוסמן, את טיעוניה של ד', אשר יוצגה על ידי עורך דין טל קדש, באשר לאי חוקיות חוב הארנונה וניסיונות הגבייה של העירייה, והורתה על הסרת העיקול מחשבון תוך שהיא מבקרת את התנהלות העירייה, בקובעה כי לא ניתן הסבר על ידי העירייה כיצד נוצרו החובות. כעת, תובעת ד' את העירייה על הנזקים שנוצרו לה בעקבות התנהלותה, שכן הלכה למעשה נותר חשבון הבנק של ד' מעוקל באופן שאינו מוצדק מזה למעלה משנה לאחר קבלת ההפטר, לאור התנהלות העירייה.

בכתב התביעה נכתב כי העירייה הפרה את חובת ההגינות והאמון המוטלת עליה כרשות ציבורית, והדברים מקבלים משנה תוקף בשעה שהעירייה הייתה צד בפש"ר ובכל רגע נתון יכולה הייתה לעדכן את בית המשפט בדבר קיומו של חוב נצבר או לפנות לכנ"ר או למנהל המיוחד. לאור העיקול התובעת לא יכולה הייתה להתנהל בחשבון הבנק שלה, לא התאפשר לה לקבל כרטיס אשראי ולהתנהל בהוראת קבע כאחד האדם.

עורך הדין טל קדש, אשר ייצג את ד' הן בבית המשפט המחוזי עם גילוי חוב הארנונה עד לביטולו, והן בתובענה הכספית אשר הוגשה כנגד העירייה, מסר בתגובה: ״מדובר במקרה קיצוני שבו ניתנה עדות חיה לאוזלת ידה של רשות מקומית, אשר ניסתה לגבות שלא כדין כספי ארנונה, שאינם מגיעים לה מפושטת רגל שכלל לא החזיקה בנכס, וזאת במקום לנקוט בהליך גבייה מאת המחזיק האמיתי בנכס, הבעלים של הנכס, כל זאת בשעה שהעירייה הגישה תביעת חוב בהליך פשיטת רגל של החייבת. חוסר תום הלב של העירייה הוא חמור, שכן היא פעלה להכשרת חיוב הארנונה באמצעות החתמת החייבת על מסמך שהחזיקה את הנכס בתקופת פשיטת הרגל וניצלה את חוסר ההבנה של חייבת דלת אמצעים, אשר ביקשה לפתוח דף חדש בחייה לאחר שנים ארוכות בהן הייתה מצויה בהליך פשיטת רגל וגילתה להפתעתה כי העירייה עיקלה את חשבון הבנק שלה בגין חוב שלא היה ונברא. אלמלא הייתה החייבת פועלת בצורה נחושה ובלתי מתפשרת מול העירייה, חיובי הארנונה היו נותרים על כנם ועל כך יש להצר".

למידע נוסף מלאו פרטיכם
*
*
* שדה חובה
שלחו
תודה,
הפרטים נשלחו והתקבלו במערכת
שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות