אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
רשות ההגבלים שוקלת לחייב את חברות האשראי לעבור לסליקה יומית במקום חודשית צילום: שאטרסטוק

רשות ההגבלים שוקלת לחייב את חברות האשראי לעבור לסליקה יומית במקום חודשית

מהלך זה עשוי להביא לשינוי מודל הפחתת העמלה הצולבת שפירסם בנק ישראל, כמו גם לירידה בשווי של ישראכרט ולאומי קארד לקראת מכירתן, ולהשתת עלויות גבוהות יותר על ציבור מחזיקי כרטיסי האשראי

04.02.2018, 19:08 | רעות שפיגלמן

רשות ההגבלים העסקיים שיגרה בשבוע שעבר מסמך לחברות כרטיסי האשראי לפיו על מנת ש-3 החברות ימשיכו להנות מפטור מהסדר כובל עליהן לעבור לפעול במודל של סליקה יומית ולא כפי שקורה כיום, סליקה אחת לחודש. מהלך זה עשוי להביא לשינוי מודל הפחתת העמלה הצולבת שפירסם בנק ישראל (כך ששיעורי העמלות יהיו יותר גבוהים מאלו שפורסמו לאחרונה), כמו גם לירידה בשווי של ישראכרט ולאומי קארד לקראת מכירתן על ידי הבנקים המחזיקים בהן, ולהשתת עלויות גבוהות יותר עלינו, ציבור מחזיקי כרטיסי האשראי בדמות דמי כרטיס גבוהים יותר, וריביות ועמלות גבוהות יותר. זאת מכיוון שהמהלך מחייב את חברות כרטיסי לבצע מדי יום העברה של כספים אל חברות הסליקה ולא אחת לחודש, מה שיוצר עלויות מימון.

קראו עוד בכלכליסט

המסמך מאפשר לחברות האשראי ולשחקנים במערכת הפיננסית להגיב עליו עד ה-20 לפברואר, ובכל מקרה בסמכותה של רשות ההגבלים לקבוע החלטה סופית בנושא, ללא קשר לדעתו של בנק ישראל בעניין. ההסדר הכובל שקיים וחברות כרטיסי האשראי קיבלו בגינו פטור לפני כמה שנים טובות, הוארך מספר פעמים לאורך השנים, ורשות ההגבלים מציבה כעת מעין אולטימטום ערב מכירתן של שתי חברות כרטיסי האשראי - הפטור מהסדר כובל לא יינתן אלא רק אם ההסדר יתעדכן בהתאם לרצונה של רשות ההגבלים בהקשר של מעבר לסליקה יומית.

עלויות גבוהות יותר על ציבור מחזיקי כרטיסי האשראי?, צילום: shutterstock עלויות גבוהות יותר על ציבור מחזיקי כרטיסי האשראי? | צילום: shutterstock עלויות גבוהות יותר על ציבור מחזיקי כרטיסי האשראי?, צילום: shutterstock

פעילות הסליקה, שמבוצעת על ידי 3 חברות כרטיסי האשראי, היא למעשה צינור שמעביר את הכסף מחברת כרטיסי האשראי שהנפיקה את כרטיס האשראי בו שילם הלקוח עבור המוצר, אל בית העסק מולו הלקוח ביצע את העסקה. לא תמיד חברת האשראי שמספקת את שירותי הסליקה לבית העסק היא גם החברה שהנפיקה את כרטיס האשראי.

כיום, לדעתה של רשות הרשות ההגבלים, השוק הזה בישראל פועל באופן מעוות, זאת בהתאם להשוואה שביצעה הרשות למדינות ברות-השוואה בעולם. העיוות הוא שבתי עסק מוכרים מוצרים ושירותים ביום מסויים ונפגשים עם הכסף בחודש הבא, בממוצע הם נפגשים עם הכסף אחרי שבועיים עד שלושה שבועות מיום ביצוע העסקה. חברות האשראי, מנפיקות הכרטיסים, מעבירות לבתי העסק את התשלום אחת לחודש, במקביל למועד החיוב החודשי שיש לנו מחשבון העו"ש, והעברת תשלום החיוב החודשי אל חברת האשראי. מדובר כמובן על ממוצע משום שישנם מספר ימי חיוב מקובלים מדי חודש בחודשו. אבל העיקרון נשאר זהה.  

בעצם חברות כרטיסי האשראי לא מספקות כאן אשראי לבתי העסק או לציבור מחזיקי כרטיסי האשראי, אלא מי שמעמיד את האשראי למחזיקי הכרטיסים אלו הם בתי העסק עצמם. ואת זה רשות ההגבלים מבקשת לשנות. בנוסף בתי עסק שמעוניינים להיפגש עם הכסף מוקדם יותר מאשר המועד הצפוי אחת לחודש - נאלצים לשאת בעלויות מימון של ניכיון תשלומי אשראי (הקדמת תשלום ששקולה להלוואה שבית העסק משלם עבור זה ריבית). שוק חברות הניכיון לשוברי אשראי הוא שוק שנשלט ברובו על ידי חברות כרטיסי האשראי, לצד חברת גמא שהיא לא בבעלות חברות האשראי.

חשוב לציין כי המעבר לסליקה יומית הוא במערכת היחסים שבין חברות האשראי שמנפיקות את הכרטיסים לבין חברות הסליקה שבבעלותן, ואין לזה קשר לסוג הכרטיס בו מבוצעת העסקה, בין אם זה כרטיס מסוג debit בו הלקוח מחוייב באותו רגע מחשבון העו"ש שלו ובין אם זה כרטיס credit. בישראל המינוח המדוייק לכרטיסי ה-credit הוא deferred debit משום שזה לא קרדיט שמשולמת עליו ריבית אלא דביט שפשוט נדחה בחודש אחד, לחודש הבא.

ההשפעות האפשריות למהלך

מכיוון שחברות האשראי יאלצו לגשר על פערי תזרים כי יעבירו לחברות הסליקה מדי יום כספים ויחייבו את הלקוחות בעלי הכרטיסים אחת לחודש, הרי שיש כאן פער זמן תזרימי לגשר עליו - וקיים חשש שחברות האשראי יגבו דמי כרטיס גבוהים יותר כמו גם ריביות ועמלות גבוהות יותר. יש לציין כי חברות האשראי יכולות לייקר את התעריפים השונים ללא קבלת אישור מרשות ההגבלים או מבנק ישראל, אך רשות ההגבלים בהחלט יכולה לנקוט מהלך ספציפי כנגד שינוי תעריף ספציפי.

בנוסף, המהלך שמשית עלויות מימון נוספות על חברות האשראי, משפיע מאוד על ישראכרט ולאומי קארד שהבנקים המחזיקים בהן, הפועלים ולאומי בהתאמה, נדרשים למכור אחזקותיהם בהם בשנתיים הקרובות. המהלך משית על כל חברה הוצאות מימון נוספות לא מבוטלות מה שמוריד את שווי החברות לקראת המכירה. בנוסף, ישראכרט ולאומי קארד ביום שאחרי ההפרדה כבר לא יהנו מאשראי זול מחסות בנקי האם שלהם (אשראי עם ריבית כיום של עד 0.9% ) ולכן יצטרכו למצוא מקורות מימון אחרים חלופיים. ברשות ההגבלים רואים בכך מהלך שיניע עוד יותר את התחרות ויאלץ את חברות האשראי להתחרות בבנקים עצמם שגם יוכלו בעקבות ההפרדה להנפיק כרטיסי אשראי בנקיים ממותגים שונים.

ובתי העסק? הם צפויים להנות. הם לא יצטרכו לשאת בעלויות מימון על הקדמת תשלומים ויהנו מהון חוזר נוח בהרבה שכן פערי התזרים מתבטלים. ברשות ההגבלים מקווים שהחיסכון מימון לבתי העסק יתגלגל לצרכנים.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות