רשלנות רפואית באבחון התקף לב

החסימה מתרחשת בדרך כלל בשל קריש דם והיא יכולה, בתוך דקות ספורות, לגרום לנזק בלתי הפיך ואף למוות. על כן, אבחון מיידי של התקף לב הוא קריטי להצלת חיי המטופל ולמניעת נזקים חמורים אשר יפגעו באופן מהותי ביכולתו לתפקד ובאיכות חייו.

 

התקף לב - גורמי הסיכון והסימנים להתרחשותו

אוטם בשריר הלב או בשמו העממי – "התקף לב", הוא מצב בו נוצרת חסימה מוחלטת או חלקית באחד או יותר מהעורקים הכליליים המובילים דם אל שריר הלב, בדרך כלל על ידי קריש דם. כתוצאה מכך, אספקת הדם והחמצן ללב מוגבלת ושריר הלב מתחיל "למות". נקודת המוצא היא, כי התקף לב מוגדר מצב חירום רפואי. העדר אספקת דם וחמצן ללב יגרום לנזק בלתי הפיך בתהליך שנמשך דקות עד לשעה בערך. "

התקף לב יכול לקרות בנסיבות שונות, אולם במקרים רבים הוא תוצאה של אורח חיים לא בריא. בין גורמי הסיכון ניתן למנות לחץ דם גבוה, עישון, השמנת יתר, כולסטרול גבוה, רמה גבוהה של שומנים בדם, מתח ולחץ בעבודה ו/או בחיים האישיים וכן גיל. זאת משום שגברים מעל גיל 45 ונשים מעל גיל 55, נמצאים בסיכון גבוה יותר להתקף לב. הסימנים הנפוצים להתקף לב הם כאבים בחזה ודקירות בצד השמאלי, קוצר נשימה, זיעה קרה וסחרחורת. אבחון מיידי ומתן טיפול מתאים הם קריטיים כאשר מדובר על התקף לב היות שהמטופל נמצא בסכנת חיים מיידית. כמו כן, אבחון מאוחר או טיפול שגוי, יכולים לגרום לנזק בלתי הפיך ולהותיר למטופל נכות קשה לצמיתות.

רשלנות רפואית באבחון

אבחון שגוי או מאוחר של מצב המטופל, הוא הגורם המרכזי לרשלנות רפואית בהתקף לב ולמרבה הצער, כל עיכוב באבחון יכול לגרום לנזקים חמורים מאוד ואף להביא לתוצאה טרגית של מות המטופל. דוגמא מרכזית לרשלנות באבחון התקף לב היא התעלמות מתסמינים המעוררים חשד להתקף לב וכתוצאה, אי הפניית המטופל לחדר מיון או לבדיקות הנדרשות כגון בדיקות אקו לב, בדיקת מאמץ, בדיקת אנזימים וכיו"ב. במקרה אחר, יכול ודווקא מצבו של המטופל אובחן מיידית אך הטיפול שניתן לו היה רשלני, כפי שיפורט להלן.

טיפול רשלני בהתקף לב

לצד רשלנות רפואית באבחון, ישנם גם מקרים של רשלנות בטיפול, במסגרתם, אובחן המטופל כחווה התקף לב, אולם הטיפול הרפואי שניתן לו היה שגוי וגרם לנזק שניתן היה למנוע אותו. כך למשל מתן טיפול תרופתי לא מתאים, ביצוע הליך כירורגי שלא היה צריך לבצעו, או ביצועו בהעדר מיומנות מתאימה. כמו כן, רשלנות רפואית בטיפול יכולה לבוא לידי ביטוי אף לפני התרחשותו של התקף לב, הכיצד? למשל כאשר ידוע לרופא המטפל כי קיים סיכון להתקף לב. במצב כזה, יש לתת למטופל טיפול מניעתי כגון כדורים להורדת הכולסטרול ולחץ הדם, המלצות על שינוי באורח החיים וכיו"ב. כאשר הרופא אינו מבצע את הפעולות הנ"ל והמטופל עובר התקף לב, אשר היה ניתן למנוע אותו, ניתן יהיה להטיל אחריות בגין רשלנות רפואית על הרופא.

תביעה נזיקית לפיצויים

את הניזוק או את שאיריו בדרך כלל בפיצויים גבוהים במטרה לבטא את הנזקים החמורים שנגרמו, ואת הפגיעה באיכות החיים. כל הפרעה באספקת דם וחמצן ללב, עשויה לגרום נזק בלתי הפיך שמוחמר ככל שחולף זמן. גם עיכוב קצר במתן הטיפול יגרור הבדל משמעותי בין מטופל שייצא בנזק מינורי או ללא נזק לבין מי שיישאר עם נזק משמעותי ובלתי הפיך לכל החיים. אי מתן הטיפול הראוי בזמן, הזנחה או אבחון שגוי עלולים לגרום למטופל נזק רב ובלתי הפיך ואף מוות. הוכחת רשלנות רפואית דורשת ניסיון ומיומנות של עורך הדין אליו פונים לייעוץ ולהגשת תביעה. חשוב ביותר לתעד את הטיפול הרפואי ובכלל זה הבדיקות והתרופות שניתנו ויש לשמור את כל הרשומות הרפואיות. אמנם אין הפיצוי בתביעות אלו מגיע בד"כ לרמת הפיצוי הנוגה בתיקי תשניק בלידה או שיתוק מוחין, אך בכל זאת אם מדובר בנפגע אשר היה בעל שכר גבוה, הפיצוי יכול להיות משמעותי מאד.

קצבת נכות מביטוח לאומי

מי שעבר התקף לב וכתוצאה, נותרה לו נכות, זמנית או קבועה, יוכל לפנות למוסד לביטוח לאומי ולהגיש תביעה לקבלת קצבת נכות כללית. לשם כף יש להצטייד במסמכים הרפואיים הרלוונטיים: סיכומי ביקור, תוצאות של בדיקות, חוות דעת רפואית וכיו"ב, המעידות על המצב הגופני. בסמוך להגשת התביעה, יישלח זימון לוועדה הרפואית, אשר תקבע על בסיס התיעוד הרפואי את אחוזי הנכות ואת אחוז אובדן כושר העבודה. יש לציין כי הוועדה רשאית גם לבצע בדיקה גופנית לתובע ולא להסתמך רק על המסמכים הרפואיים שהוגשו לה. מעל שיעורי נכות מסוימים, קמה גם זכאות לסיוע כספי נוסף כגון גמלת ניידות, קצבת שירותים מיוחדים וכדומה.