רפורמת חדלות הפירעון: הנושים הקטנים יצטרכו להמשיך לחכות בתור

מרתון דיונים צפוי להתקיים היום בוועדת חוקה, חוק ומשפט לקראת הכנת חוק חדלות פירעון לקריאה שנייה ושלישית. הנקודה המעניינת היא שנראה כי המדינה חזרה בה מהצהרתה בתחילת הדרך על כוונתה לוותר על חלקה בחוב לטובת הנושים הקטנים, עיקרון מתקדם של "פיזור הנזק" שמקובל במדינות רבות.

החובות לרשויות המדינה מצויים במדרג גבוה בעדיפות ההחזר. בראש הרשימה מצויים החובות המובטחים שהם השיעבודים הקבועים. שניים במדרג הם החובות למדינה בדין הקדימה ושכר העובדים. במקום השלישי נמצאים השיעבודים הצפים (על מלאי משתנה שלא ניתן להטיל עליו שיעבוד קבוע). במקום האחרון נמצאים הנושים הרגילים, שנותרים עם פירורים כי רוב הכספים שמחולצים מהחייב נבלעים בשלוש הקומות שמעליהם. הצעת החוק ביקשה לכרסם בקומה השנייה והשלישית לטובת הנושים הרגילים: המדינה תוותר או תצמצם את דין הקדימה, והבנקים, בעלי השיעבוד הצף, יוותרו על 25% מחובם. כך החזקים יתרמו לחלשים, ויישאר יותר לחלוקה לנושים הרגילים.

בדברי ההסבר לרפורמה נכתב: "מוצע שינוי מהותי לעומת הדין הקיים שעיקרו צמצום החובות שיחול עליהם דין הקדימה... למדינה יכולת פיזור נזק עדיפה בהרבה על שאר הנושים, ומן הראוי לפזר את הנזק הנובע מאי תשלום החוב על כלל הציבור ולא רק על נושי החייב... מטעמים אלה מדינות רבות ביטלו או צמצמו את דיני הקדימה החלים על חובות לרשויות שלטוניות. החוק המוצע מבקש לאמץ מגמה זו גם בישראל".

ניסן סלומינסקי, יו”ר ועדת החוקה, חוק ומשפט. מתרחקים מעקרון “פיזור הנזק” | צילום: אלכס קולומויסקי

אלא שבהדרגה התעוררו הלחצים שכרסמו ב"נדיבות" הראשונית של המדינה: ראשי הרשויות המקומיות החלו להגיע לישיבות ועדת חוקה, ועשו את שלהם. בישיבות אלה, מספרים הנוכחים, נצפה גם ראש הקואליציה דאז, ח"כ דוד ביטן, שנתן כתף למאמץ הזה.

הלחצים הניבו תוצאות. ראשית, חובות לרשויות מקומיות ולביטוח לאומי, שלא היו כלל בהצעה הממשלתית, כלולים עתה בדין הקדימה לצד חובות למס הכנסה; שנית, חובות אלה יזכו לדין קדימה על תקופה של שלוש שנים שקדמו לחדלות הפירעון, ולא על שנה אחת, כפי שזה היום; שלישית, פריסת החוב הפכה מאינטרס של החייבים לאינטרס של רשויות השלטון. נקבע כי הסדר פריסת חוב סמוך לחדלות הפירעון לא ייראה כפעולה להעדפת נושים.

השורה התחתונה היא שבניגוד לדברי ההסבר בהצעה הממשלתית הראשונית, ובניגוד למגמה העולמית של ביטול או צמצום משמעותי של החוב שגובה המדינה, מרחיבה ההצעה המעודכנת את דין הקדימה לטובתה.