מהפכה בדיני פשיטת רגל: חוק חדלות פירעון אושר לקריאה שנייה ושלישית

ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת אישרה פה אחד לקריאה שנייה ושלישית את חוק חדלות פירעון, המבצע מהפכה בדיני פשיטת הרגל.

מדובר כנראה בחוק המשפטי כלכלי החשוב ביותר של הכנסת הזו וועדת החוקה בראשות ח"כ ניסן סלומיאנסקי דנה בו במשך 20 חודש ו-32 דיונים. הוא מבטא מעבר מגישה של ענישת חייבים לשאיפה לשיקום שלהם וכן מנסה להגדיל את חלקם של הנושים הקטנים בחלוקת החובות על חשבון המדינה והבנקים. ברגע האחרון הוסיפה הוועדה הטלת אחריות מיוחדת על מנכ"לים בתקופה שלפני כניסה לחדלות פירעון שחושפת אותם לתביעות אישיות.

הליכי חדלות הפירעון של פרטים וחברות מוסדרים כיום בשלושה חוקים, ששניים מהם פקודות מנדטוריות. החוק, הכולל 375 סעיפים ומשתרע על 280 עמודים, מנסה לעשות לראשונה סדר בדיני פשיטת הרגל ולהתאימם לכלכלה בת זמננו. הוא מבטא את התפיסה שבחברה צרכנית חדלות פירעון היא רע הכרחי ולא עוולה ושיקום חייבים טוב לכלכלה, לחברה ולנושים.

הכנ"ר יקבל סמכויות פליליות

החוק מבדיל בין רוב החייבים שנקלעו למצב בו אינם יכולים לפרוע את חובם בשל התנהלת כלכלית לא נכונה או אירוע שאינו תלוי בהם (מחלה, פיטורים) לבין רמאים. כדי לטפל ברמאים יקבל כונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר) סמכויות פליליות.

הביטוי המובהק ביותר של הגישה השיקומית היא הכנסת כל הפרטים החייבים לתהליך תשלום ושיקום מוגבל בזמן של 4 שנים. בסופו יקבלו רבים מהם פטור מהמשך תשלום החובות ואפשרות לחזור לחיים כלכליים רגילים. בכך מבקש החוק לשים קץ למצב שבו אנשים נתקעים עשר או עשרים שנה בהליכים בהוצאה לפועל, כשחייהם הכלכליים מושעים, וחובם רק הולך וגדל בגלל הריביות.

אילוסטרציה | צילום: שאטרסטוק

כן מנסה החוק להגדיל את חלקם של הנושים הקטנים בחלוקת החובות. לשם כך המדינה והרשויות המקומיות מוותרת על חלק משמעותי בדין הקדימה שלהן בחלוקתהחובות. מהוויתור של המדינה מרוויחים ישירות בעיקר הבנקים, משום שחלק מהחובות שלהם, אלה המוגנים בשעבוד צף (שעבוד על כלל נכסי החברה ולא על נכס מסוים) ממוקמים בדיני הקדימה אחרי המדינה. בתמורה הסכימו הבנקים להעביר 25% מהחובות בשעבוד צף למעמד של נושה רגיל. התקווה היא שזה יגדיל משמעותית את חלקם של הנושים הקטנים. הבעיה: כיוון שהחוק עבר כמעט ללא נתונים, לא ברור עד כמה זה באמת יעזור.

שופטי חדלות הפירעון, הבנקים, לשכת עורכי הדין

הדיונים על החוק שעוסק בחלוקת סכומים בשווי של מיליארדי שקלים ובסמכויות חשובות עוררו שורת מחלוקות, בהן היו מעורבים שופטי חדלות הפירעון, הבנקים, לשכת

עורכי הדין, הארגונים החברתיים ועוד.

בין ההכרעות שהתקבלו במחלוקות אלו:

• התקבלה דרישת השופטים שהגדרת חדלות הפירעון לא תהיה תזרימית בלבד (יכולת מידית לשלם חובות) אלא גם מאזנית (הנכסים שבידי החברה).
• שופטים בתיקי חדלות פירעון יוכלו להקפיא הליכים מנהליים וקנסות מנהליים אבל לא יוכלו לקבל החלטת מנהליות במקום הרגולטורים.
• הסף המאפשר כניסה להליכי חדלות פירעון הועלה מ-25 אלף שקלים בהצעת החוק המקורית ל-50 אלף שקלים במקרה של פרטים ו-75 אלף לגבי חברות. זאת, כדי להקשות על נוכלות וניצול לרעה של החוק.
  

החוק קובע לדירקטורים חובת זהירות מיוחדת במצב שבו החברה במצב כלכלי של חדלות פירעון אבל עוד לא הוכרזה משפטית ככזו וחושף אותם לתביעות. ברגע האחרון הוסיפה הוועדה לחייבים בחובת הזהירות הזו גם את מנכ"לי החברות.

בישיבה התנהל ויכוח על היקף הוויתור של המדינה על דין הקדימות שלה. ח"כ רועי פולקמן הביע חשש שהמדינה החזירה לעצמה חלק גדול מדי מדין הקדימה ותפגע בעסקים קטנים. הוסכם שניסוחי החוק ידגישו שדין הקדימה לא יורחב לחובות נוספים.