דירוג אנרגטי - הכלי המתבקש לחיסכון בחשמל במבנים

בשיתוף המועצה הישראלית לבנייה ירוקה

בשבוע שעבר נתבשרנו כי בתחילת שנת 2019 יעלה תעריף החשמל בין 5% ל־6%. כך עולה מתחשיבים ראשוניים שערכה רשות החשמל כדי לאמוד את השפעת העלאת המס על הפחם על תעריף החשמל. מאז הספיק שר האוצר להודיע כי בכוונתו לבטל את ההעלאה המתוכננת בהוראת שעה או מתוקף חוק ההסדרים.

המקרה הנ"ל מלמד רבות על דרך העבודה של הממשלה שמשקיעה מאמצים בביטול מסים חשובים על מנת להקל על ההוצאות של משקי הבית ויוקר המחיה, ומלמד לא פחות על המאמצים שהממשלה לא משקיעה בפתרון אותה הבעיה, אבל בדרך חכמה ואחראית – התייעלות אנרגטית במבנים.

אנחנו זללני חשמל. זוהי עובדה מוגמרת שנובעת בין היתר מחיים במדינה חמה, מקצב ריבוי טבעי שאין לו אח ורע בעולם המערבי ומכך שלא נעשה מספיק בכדי להוביל לצמצום בצריכת החשמל. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2014, המגזר הביתי מוביל את צריכת החשמל עם 31.9% מכלל הצריכה הארצית. נתון לא מעודד זה משתלב בקצב העלייה בצריכת החשמל – בשנת 2015 עלתה הצריכה הביתית ביותר מפי שניים ביחס לסקטור הבא אחריו – 7.8% במגזר הביתי לעומת 3.6% במגזר התעשייתי ו־0.6% במגזר המסחרי.

מנכ"לית המועצה הישראלית לבנייה ירוקה הילה ביניש | צילום: סטודיו עדיגיטל

צריכת החשמל שלנו מושפעת באופן ישיר מאיכות המבנים שבהם אנחנו שוהים – בשימוש במזגנים ובאמצעי חימום כדי להפוך את המבנה לנעים לשהיה. כך, המזגנים תופסים את החלק הגדול ביותר בצריכת החשמל מבין מכשירי החשמל בבית, כ־35%. הרחק מאחוריו נמצאים המקרר הפועל כל השנה (18%) ומכונת הכביסה והטלוויזיה (9% כל אחת). המזגנים הם שיאני החשמל לא רק משום שיש היום מזגן כמעט בכל חדר, אלא גם בגלל ששטח הדירות הממוצע גדל מאוד – מה שאומר שיש יותר שטח לקרר, או לחמם.

המצב הנוכחי אינו גזירת גורל. כך לדוגמה, אחד הגורמים המשפיעים ביותר על הקירור והחימום של הבית הוא בידוד הבניינים. ממחקר שערכה המועצה הישראלית לבנייה ירוקה נמצא כי שיפור הבידוד בבניינים ישנים וחדשים באמצעים שונים יכול להביא לחיסכון משמעותי בצריכת החשמל. הוספת בידוד למעטפת של דירות יכולה להביא לירידה משמעותית בצריכת החשמל למיזוג (קירור או חימום): במבנים קיימים הוספת בידוד יכולה להביא לחיסכון של 14.2%-26.6% מצריכת האנרגיה לאקלום, בהתאם למבנה. בשורה התחתונה, בהנחה שנוסיף בידוד לכל הבניינים בארץ, ניתן להגיע לפוטנציאל החיסכון שנתי של כ־585 מיליון שקלים.

זכות הציבור לדעת

אחד החסמים המשמעותיים בקידום של התייעלות אנרגטית בקנה מידה נרחב, הכולל בין היתר התקנה של פתרונות בידוד מתקדמים, הוא חוסר מודעות או מחסור בידע בקרב הציבור הרחב. כך לדוגמה, דיירים אינם יודעים עד כמה הדירה החדשה שבבעלותם או שאותה הם עתידים לשכור יעילה מבחינה אנרגטית ומה יהיו ההוצאות הצפויות להם משהייה ממושכת במבנה. בעולם פתרו חסם זה באמצעות ההטמעה של הכלי האפקטיבי של דירוג אנרגטי למבנים – סימון הביצועים האנרגטיים שלהם, בדומה לסימון אנרגטי של מוצרי חשמל – באופן שיאפשר לקונים ומשכירים להטמיע את השיקול האנרגטי במכלול השיקולים בעת המעבר.

דירוגים אנרגטיים פופולריים בעולם בזכות היכולת שלהם להניע את שווקי הדיור לכיוון של בנייה איכותית ומתקדמת. המשותף להם הוא בציון שמקבל מבנה או חלק ממנו, בהתאם ליעילות האנרגטית שלו. היתרון של הדירוג הוא ביצירת שקיפות החושפת את תפקוד המבנה אל מול הדיירים ובעלי הדירות, וביכולת לקבל תמונת מצב ברורה ובת השוואה לגבי היעילות האנרגטית של יחידות במבנה או המבנה כולו.

הבשורות המעודדות הן שכיום גם הממשלה מבינה את הנחיצות שבקידום של דירוג אנרגטי, ככלי להביא לצמצום בצריכת האנרגיה ולעמידה ביעדים הלאומיים של צמצום בפליטות גזי חממה. בשנת 2016 ניתנה הכרה בצורך להטמיע דירוג אנרגטי לישראל במסגרת החלטת ממשלה ולפני מספר חודשים החלטה זו עוגנה בתכנית רחבת היקף להתייעלות אנרגטית.

ישראל זקוקה לכלי הזה, כמו גם לשורה של מהלכים חשובים נוספים שיתרמו לצמצום בצריכת האנרגיה ולשיפור בבריאות התושבים, בסביבה ולכלכלה. הגיע הזמן שהממשלה תעבור משלב ההצהרות לשלב המעשים, באותה הנחישות שהיא מחליטה להקפיא מיסוי המייקר את חשבון החשמל.