בעל עסק, החשבון הוגבל פעם אחת? כנראה שתוגבל פעם שנייה

בחשבון הבנק של חברה קבלנית גדולה סורבו 11 צ'קים, ארבעה מהם סורבו בשל טעות שנפלה בסניף. החברה הגישה ערעור וצו מניעה, ואולם, עד למועד הדיון בערעור סורבו עוד עשרה צ'קים והחשבון הוגבל בשנית. בית המשפט סירב לדון בתיק מאחר ומדובר בחשבון שהוא מוגבל ממילא, והוא אינו דן ב"סעד תיאורטי".  נוצר מצב אבסורדי שבו לא ניתן היה לבטל הגבלת חשבון על אף טענות מוצדקות. משמעות הטלת הגבלה על החשבון ברורה והחברה נאלצה להתנהל תחת הגבלה, תוך שהיא מסומנת כ"מוגבלת" בכל מקום, דבר שהביא לסיום פעילות החברה.

הדבר קורה פעמים רבות, וביותר מ-30% מהמקרים, כאשר חשבון חברה או עסק נכנס להגבלה וגם לאחר שההגבלה מעוכבת בצו בית משפט, מסורבים עוד עשרה צ'קים והחשבון מוגבל בשנית.

במקרה אחד, התנהלות הבנק כנגד החשבון הייתה כה דורסנית שהחשבון הוגבל ארבע פעמים בשנה אחת, ובכל פעם עוכבה ההגבלה בצו עד לביטול ההגבלות בהסכם אליו הגיעו הצדדים.

למה זה קורה?

עסקים וחברות במשק הישראלי מתנהלים על בסיס צ'קים דחויים. חברות וגם גופים ציבורים משלמים בשוטף + 30, שוטף + 60 ואף יותר מכך. נוצר מצב שבו לחברות ולעסקים, בכל רגע נתון, עשרות צ'קים המצויים ביד צדדי ג', ספקים, לקוחות ובנקים כשהם דחויים לחודשים קדימה.

אנו רואים מצב זה בעיקר בעסקים גדולים ובינוניים, כגון: קבלני בניין וחברות קבלניות מכל סוג. הקבלנים משלמים לקבלני המשנה שלהם בצ'קים דחויים אל מול תקבולים שהם עצמם אמורים לקבל מהקבלן הראשי בפרוייקט או מהמדינה. מדובר בעשרות ומאות צ'קים שכבר ניתנו קדימה, תוך תכנון תזרימי המסתמך על תקבולים שאמורים להיכנס. בחלק מהמקרים העסקים גם מנכים את השיקים בבנקים או בחברות פרטיות.

התנהלות זו מקובלת גם בעסקים קטנים כבתי דפוס, מפעלים, חדרי כושר, חברות הובלות, חנויות, חברות לשיווק, חברות תוכנה, עסקים בכל תחום המתנהל על בסיס צ'קים.

הבעיה מתחילה כאשר תקבול גדול, או מספר תקבולים, שאמורים היו להתקבל במועד מסויים לא מתקבלים או אפילו רק נדחים. העסק שהסתמך על התקבול לא יכול לצפות זאת מראש או להיערך לכך. התוצאה היא, כי לא יהיה מספיק בחשבון כדי לשלם את הצ'קים שהועברו בהסתמך על אותו תקבול.

הגבלת חשבון הנה מכה קשה לכל חברה או עסק. החברה או העסק מגישים ערעור וצו מניעה לבית המשפט, תוך פירוט טענות כנגד סירוב הצ'קים ולעיתים קרובות, קיימות טענות טובות לביטול ההגבלה. ואולם, עד לבירור הטענות בפועל, פעמים רבות, החשבון מוגבל בשנית.

הבנק שרואה, כי סורבו צ'קים בחשבון, משנה את ההתנהלות מול החברה או העסק. הבנק מבין זאת כתמרור אזהרה ביחס לכושר הפירעון של החברה ונוקט באמצעים לצמצם את הסיכון עבורו.

הדבר בא לידי ביטוי בצמצום האשראי שהועמד לטובת החברה או העסק. במיוחד, כאשר מדובר באשראים לזמן קצר שניתנו על ידי הסניף קודם לכן וסייעו לעסק בבעיות נקודתיות, הבנק ייטה שלא להעמיד אשראים אלו לטובת החשבון.

הספקים והלקוחות הלמדים על דבר הגבלת החשבון יצמצמו גם הם את חשיפתם לאותו עסק כן, הם אינם יודעים מה היו הנסיבות שהביאו להגבלה או לעיכוב הגבלה ועצם פרסום ההגבלה בחברות נתוני האשראי כ-bdi או דן אנד ברדסטריט, כי סורבו צ'קים מכניס את הספקים והלקוחות לאי וודאות וחשש מפני מצב החברה.

בנקים אחרים שלמדים על סירוב הצ'יקים בחשבון ייטו גם הם לצמצם את החשיפה שלהם לאותו עסק או חברה, יצמצמו אשראי קיים ובוודאי שלא יתנו אשראי חדש לאותו עסק.

נוצר סחף בעייתי, שבו מצד אחד, חשבון נכנס להגבלה, פעמים רבות שלא בשל מחדל של העסק או החברה, ולמרות טענות טובות שיש לו לביטול אותה הגבלה, ומצד שני, כל השוק בו הוא פועל, ספקים ובנקים, מצמצמים את מרחב הפעילות שלו בצמצום האשראי גם מצידם. ההגבלה הראשונה והסחף עקבותיה עשוי להביא עסק כזה למצב של הגבלה שנייה ולסיום חיי העסק או החברה בשל כך.

משמעות משפטית?

משמעות הגבלה שנייה הנה הרסנית. בעוד הגבלה ראשונה ניתן לבקש לבטל בערעור, באם יש טענות בעלות בסיס לכך, הרי שהגבלה שנייה באותו חשבון, או אף בחשבון אחר, מביאה לכך, כי אף אם יהיו לחברה או לעסק טענות מצויינות בגין ההגבלה הראשונה, יהפוך הסעד, הבקשה לביטול ההגבלה, לתיאורטי. סעד תיאורטי משמעו, כי בית המשפט לא ידון כלל בטענות בגין ההגבלה הראשונה שגם, אף אם תבוטל, נגיע לאותו מצב שבו החשבון מוגבל ממילא.

בתי המשפט ערים לבעייתיות ומנסים לקבוע דיון דחוף בתיקי ערעור על הגבלות אך, לא תמיד הדבר ניתן בשל אילוצי בית המשפט או אף, דחיות שניתנות בין הצדדים דבר שדוחה את הדיון עוד.

מה עושים?

בחשבון שבו הבנק מסרב צ'קים - המגמה ברורה. חשוב מאוד לפתוח במהירות חשבון נוסף ולהתנהל בחוכמה.

צעד חשוב נוסף, הוא לנסות ולהימנע מכניסה להגבלה מלכתחילה. אך, אם כבר החשבון מוגבל יש לדאוג להימנע מהגבלה נוספת בכל מחיר ולאסוף מצדדי ג' את הצ'קים שהועברו אליהם ולהחליפם בצ'קים מהחשבון החדש תוך בדיקה בתוכנת תזרים המזומנים של העסק, כי העסק או החברה יוכלו לשלם אותם. לא פשוט ליישם אך, מדובר בשלב הכרחי.

בהגבלה שהוטלה על החשבון בשל טעות או כאשר יש טענות טובות כנגד ההגבלה חשוב להגיש ערעור וצו מניעה ולעמוד על הטענות. בנוסף, חשוב לעמוד על קיום דיון מהיר, גם במחיר של סירוב להסכים להארכת מועד להגשת תגובת הבנק – כדי שלא להגיע למצב של הגבלה נוספת שאז, וכל הערעור הופך להיות תיאורטי.

במקרים שבהם ההגבלה נעשתה בטעות או בשל הפרת הסכם – לדוגמא, כאשר הבנק חוזר בו מהתנהלות נוהגת של שנים בבת אחת ומבלי שניתן לחברה זמן להיערך לכך – ניתן גם לבחון הגשת תביעה כספית כנגד הבנק תוך עמידה על מלוא הנזק שנגרם מעצם הגבלת החשבון.

חוק צ'קים ללא כיסוי חוקק ב 1981 בנסיבות ובאירועים שהיו רלוונטיים לתקופה דאז ונראה, כי המציאות מזמנת מקרים והתפתחויות שיש להתאים את הוראות החוק לפיהם, ולא להותיר את הדברים רק לחקיקה שיפוטית שמטבע הדברים אורכת הרבה זמן.

ההשפעה העצומה של הגבלת חשבון על חיי עסק או חברה, עשויה להיות ההבדל בין להיות או לחדול, וכל עוד שיקים הנם חלק חשוב מהתנהלות כל עסק חשוב להתאים את החקיקה לצרכי הזמן בהקדם כדי לסייע בשמירה על עסקים וחברות פעילים לצד אינטרס השמירה על הציבור מפני צ'קים חוזרים.