האם צריך להעניש שחקנים על תקריות קשות שלא הובילו לאדום במשחק?

בשבוע שעבר ביקשה מנצ'סטר סיטי, מוליכת הפרמיירליג, להיפגש עם הגוף האחראי על הליגה כדי להביע את דאגתם מהתָּאקֵלִים שעושים נגד הקבוצה. ראשי הקבוצה הזכירו 9 מקרים שבהם השחקנים שלהם נפגעו בעקבות תאקל פרוע והעבריין לא נענש. סיטי רוצה לשנות את החוקים ולאפשר להעניש שחקנים על תָּאקֵלִים אלימים גם אם הם לא נענשים על ידי השופט במהלך המשחק.

פפ גווארדיולה ושחקניו הביעו חשש מהאלימות שמופעלת כלפי שחקני מוליכת הליגה. לירוי סאנה, הקשר המצוין של הסיטי, נפגע בתאקל קשה במשחק גביע וייעדר למספר שבועות. קווין דה ברוינה, ראחים סטרלינג, ברננדו סילבה וברהאים דיאס גם כן סבלו מתָּאקֵלִים קשים וגבוהים נגדם. הסגנון של סיטי והדומיננטיות שלה מתסכלים את שחקני היריבה ולפי סטרלינג "אלו שמפסידים בועטים בשחקנים, זה לא משהו שמצפים לו בליגות הבכירות".

ב-BBC בדקו ומצאו שסיטי לא סופגת יותר עבירות באופן חריג מהשאר. 11 קבוצות פרמיירליג עושים העונה יותר עבירות מאשר סיטי. עם זאת, הפאולים מתסכול

שסיטי סובלת מהם בהחלט יכולים להוביל לפציעות קשות.

עד הגעתה של פפ לזירה, ארסנל, "קבוצת הדגל לכדורגל התקפי", סבלה בעבר מפציעות טראומה רבות לשחקניה. כמו במקרה של סיטי, גם במקרה של ארסנל השחקנים הפוגעים, לעיתים רבות, לא קיבלו אדום מהשופט. "השופטים חייבים להגן על השחקנים", אמר פפ גווארדיולה אחרי אחד המשחקים. "אני לא אומר את זה רק בקשר לקבוצה שלי. אני אומר את זה בהקשר של הליגה כולה. חייבים להגן על השחקנים".

האם עונשים בדיעבד יכולים למנוע תָּאקֵלִים כאלו? על פניו, "שיפוט באמצעים מתקדמים" במהלך המשחק עצמו מסייעים להקטין מספר תופעות לא רצויות. למשל, השופט בעזרת וידאו (VAR) באיטליה הוריד את מספר המתחזים ברחבה ב-23% העונה. המשמעות היא שהשחקנים מבינים שמצלמים אותם ויכולים להעניש אותם בכרטיס צהוב אם ינסו לרמות את השופט - ולכן מוותרים על הניסיון. עם זאת, האם עונש הרחקה אפשרי ל-3 משחקים בכלל מופיע במוחו של שחקן שרודף אחר שחקן מקבוצה שתסכלה אותו במשך 90 דקות?

זה כבר שאלה גדולה הרבה יותר מכדורגל. האם עונשים עובדים, האם הם יעילים לצמצום פשע, האם הם יכולים לסייע לשינוי התנהגות, והאם כוונה של העבירה משנה?