אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
5 הערות על חוק התקציב צילום: ענבל מרמרי

5 הערות על חוק התקציב

תקציב המדינה ל־2019 הוגש אתמול לכנסת, ואם לא יהיו הפתעות הוא יאושר מחר בקריאה ראשונה לצד חוק ההסדרים. מי יהנה מהרזרבות, איזה משרד דווקא יאבד כסף ומה הבעיה במשרד שבו הממשלה אוהבת להתגאות?

12.02.2018, 08:00 | עמרי מילמן

1. המחיר של הגדלת הגירעון

התקציב מגלם בתוכו את תגי המחיר שגובות החלטות ממשלה שונות, כמו ההחלטה לסטות מהיעד המקורי של צמצום הגירעון. כך, תשלומי הריבית על החוב יגיעו ב־2019 ל־39 מיליארד שקל – הפחתה של 700 מיליון שקל בלבד לעומת 2018. להבדיל מתשלום החוב המתגלגל של הממשלה, שאינו נגרע ממסגרת ההוצאות התקציבית, הריבית נגרעת מתקציבי הממשלה. לכן, ככל שהגירעון קטן, ואיתו הריבית, מתפנה נתח גדול יותר לטובת תקציבי המשרדים. אמנם הגירעון של 2018 היה נמוך מהיעד המקורי, אולם זאת הודות לעודפי ההכנסות ממסים, ולא בשל מדיניות ממשלתית.

קראו עוד בכלכליסט

2. שומרים את הרזרבות בצד

עוד עולה מחוק התקציב כי 1.5 מיליארד שקל יישמרו בצד כרזרבה. מאחר שהתקציב מאושר כמעט 9 חודשים לפני סוף השנה (לרוב מאושר רק בדצמבר) סוכם על רזרבה גדולה במטרה להימנע מבור תקציבי בלתי מתוכנן בתרחיש שבו חלה טעות באומדנים של הוצאות המשרדים או הכנסות המדינה.

שר האוצר משה כחלון , צילום: יואב דודקביץ שר האוצר משה כחלון | צילום: יואב דודקביץ שר האוצר משה כחלון , צילום: יואב דודקביץ

הרזרבה הזו מתווספת לרזרבה קבועה בגובה כ־3% מהתקציב. גם בתקציב הדו־שנתי (הנוכחי) סוכמה רזרבה של 3.5 מיליארד שקל ל־2018, מסיבות דומות.

מאחר שהרזרבה הובילה לקטטות על אופן חלוקתה (בעוד שכחלון בנה עליה עבור תוכניות ה"נטו" השונות, שרי הממשלה ביקשו נתח לעצמם) סוכם הפעם כי הרזרבה תחולק מראש בין משרדי הממשלה ותישלל מהם רק במקרה הצורך. כך או כך, לפי שעה, המשרדים לא יכולים להסתמך על הכספים הללו כמקור תקציבי בתוכניותיהם

לשנה הבאה.

3. הסעיף שלא מפסיק לתפוח: הוצאות שכר

הוצאות השכר מכלל התקציב עומדות על 110 מיליארד שקל, כ־27.6% מהתקציב הכולל. אבל, כבר עכשיו ידוע ששכר העובדים אמור לגדול בממוצע ביותר מ־5% בשנתיים הקרובות, במסגרת ההסכם בין יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן לשר האוצר משה כחלון. כחלון ביקש לדחות את העלאת השכר במגזר הציבורי למועד מאוחר יותר, בניסיון לצמצם את הבור התקציבי ובתמורה לדחייה הבטיח לניסנקורן תוספות גדולות יותר. בעוד שבעבר היה ניסיון במשרד האוצר לרתום את התקציב להתייעלות המגזר הציבורי, בשנים האחרונות הניסיון ננטש, והרצון בשלום בית עם ההסתדרות, במסגרת ברית כחלון־ניסנקורן, מוביל להסתפקות בהצהרות על צמצום משרדי הממשלה בעיתוי עתידי גמיש.

4. המשרד הממשלתי שתקציבו יקטן

תקציב משרד החוץ יעמוד בשנה הבאה על 1.4 מיליארד שקל, מהבודדים שיקטנו בהשוואה לשנה הנוכחית, בה עמד על 1.7 מיליארד שקל. באגף התקציבים מתכננים לסגור ב־2019 22 נציגויות של משרד החוץ ברחבי העולם ולבטל 140 תקנים, מה שהיה חוסך 216 מיליון שקל.

בפועל, מגלה הצעת התקציב, ייסגרו רק 7 נציגויות ולא יבוטלו תקנים. עוד נקבע שהיקף תקציב הבסיס של משרד החוץ - זה שמועמק באופן קבוע ועל בסיסו מחושבת התוספת מדי שנה - יקטן ב־300 מיליון שקל. בסופו של דבר מדובר בהתייעלות קוסמטית שככל הנראה תבוטל במהלך השנה.

5. המשרד שאין הלימה בין שמו לתקציבו

מקרה מעניין נוסף הוא המשרד לשיוויון חברתי. אחד המשרדים שהממשלה אוהבת להתגאות בהם, אולם צלילה לפירוט התקציב של המשרד מעלה כי מתוך תקציב כולל של 463.2 מיליון שקל 310.7 מיליון, שהם 67% מהתקציב, מיועדים למטה ישראל דיגיטלית שאמור לקדם חדשנות, וחונה במשרד מסיבות פוליטיות בלבד. יתר התקציב מתחלק בין מטה המשרד, הרשות לקידום מעמד האישה והרשות לפיתוח כלכלי של מיעוטים.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות