"אני יכול לגור באירופה ובאמריקה, אבל לא ב-961 יישובים במולדת שלי"

"אף אחד לא עושה טובה לאוכלוסייה הערבית. לפני שנתיים שאלתי כמה הערבים משלמים מסים מדי שנה, ולהפתעתי לא היה נתון כזה. מחקר שעשו לבקשתי גילה שהאוכלוסייה הערבית משלמת מסים בסך 36 מיליארד שקל", כך פתח את דבריו ח"כ איימן עודה, יו"ר הרשימה המשותפת, בכנס העסקים בחברה הערבית של כלכליסט ובנק הפועלים בנצרת.

"על-פי נתוני שנת 2017, משקי בית ערביים שילמו בסה"כ כ-10.2% מסך כל המסים ששילמו משקי בית בישראל. משקי בית ערביים שלמו כ-4.6% מתשלומי מס ההכנסה; 6.5% מדמי הביטוח הלאומי ו-8.7% ממס הבריאות. מסך כל המסים העקיפים שילמו משקי בית ערביים כ-12.8%. 11.5% מסך כל המע"מ; 27.5% מסך כל המס על טבק ומוצריו; 11.2% מסך הבלו על הדלק; כ- 10.7 אחוזים מתשלומי האגרות וכ-10.2% מתשלומי הארנונה. חלקם של משקי הבית הערבים מסך גביית המע"מ עומד על 11.5% שהם 4.9 מליארד שקל מתוך 42.6 מליארד שקל מע"מ ששולם על-ידי משקי הבית. בסה"כ עומד חלקם של משקי הבית הערבים בסך כל תשלומי המס העקיף על 13.4%. ערך המסים הישירים (מס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות) ששילמו משקי בית ערביים מהווה 12.7% מההכנסה ברוטו למשק בית, לעומת 18% בקרב משקי בית יהודיים. ערך המס העקיף, האגרות והארנונה ששילמו משקי בית ערביים מהווה כ-24.8% מהכנסה נטו למשק בית, לעומת 15.5% בקרב משקי בית יהודיים.

ח"כ איימן עודה | צילום: עמית שעל

"מה הדבר הזה אומר? אנחנו משלמים קרוב ל-12 אחוז מהמסים מכלל האזרחים. זה עוד אומר שבמידה ומשקיעים באוכלוסיה הערבית רק המדינה מרוויחה. תרוויח עוד מיסים. אם תכנית החומש להשקעה בחברה הערבית תהיה באמת 15 מיליארד, כלומר כל שנה 3 מיליארד זה אומר שהאוכלוסיה תקבל פחות ממה שהיא משלמת. פה אני לא מדבר על ההיסטוריה ועל גזילת האדמות והעושק ההיסטורי. אני לא מוותר על הזכויות ההיסטוריות ועל פעם, אבל עכשיו אני מדבר בצורה הכי דקה. אז ניסיתי ללמוד עוד משהו. אנחנו בכל זאת אזרחים ויש את הטוב הכללי. כלומר בטחון, תכנון, איכות סביבה ועוד. ולכן צריך להוציא את זה, אבל במדינת ישראל יש לנו חילוקי דעות אידיאולגיים ואנחנו מודרים מכל תכניות התכנון במדינה. גם בטוב הכללי יש אפליה קשה. האם יש מחקר על הטוב שלנו במדינה? זה מחקר שאני עובד עליו ואנחנו מצפים לתוצאות בעוד חצי שנה. אני רוצה לדעת את חלקנו בטוב הכללי. ואין ספק שהכל שזור באידיאולוגיות שיש לנו עמדה אחרת לגמרי מהדעה הרווחת במדינה.

"לא עושים לנו טובה, זה האינטרס של הכלכלה. עכשיו אני רוצה לעבור מהמקום הזה לתפיסה שלנו ששכנענו בה את האוצר ואמרנו שזה טוב לנו וזה טוב לכלכלה. אותו דבר לגבי התפיסה הכלכלית בסוגיות המסים. ומי שקידם ולחץ וישב 70 פגישות על המוצר זה אנחנו, הרשימה המשותפת והוועד הארצי של הרשויות המקומיות, כי רק עם כבוד ושיח ממשותף נצליח לקדם.

"לפני דיבר שר הבינוי והשיכון שאמר שמקדמים ומקדמים - מ-1948 בנו 700 ישובים ליהודים ו-0 לערבים. יש ישובים שבהם יש ועדות קבלה ואני לא יכול לגור בהם? אני יכול לגור באירופה ובאמריקה ורק במולדת שלי יש 961 יישובים שאני לא יכול לגור.

"צריך לחשוב מחוץ לקופסה. במקום הלאומי מנסים עכשיו לקדם שפה עברית ושפה אנגלית בבתי הספר כי זה טוב לכלכלה, וזה באמת טוב לכלכלה, אבל בדרך פגעו בשפה הערבית. אנחנו יכולים להתחבר במוקמות נייטרלים ולקדם את הכלכלה, אבל אסור לנו להזניח את הייחוד הלאומי. מה שנתפס כסימפטום הניאו ליברלית הכלכלית של הממשלה הנוכחית זה כסף שאתה משקיע וחוזר מהר לממשלה. גם בתכנית הכלכלית לא תשמעו כלום על הגמלאים, על העוני המחפיר באוכלוסייה הערבית. אף אחד לא עושה לנו טובה, אנחנו משלמי מסים, במידה וישקיעו בנו נשלם מסים נוספים. המדיניות שלנו פוסחת מעל הייחוד הלאומי ומעל המקום החברתי".