גילה גמליאל: "אנחנו אומת הסטארט-אפ - אבל רק חלק קטן מהאוכלוסייה נהנה מזה"

"בישראל קיים פער דיגיטלי חמור, אנחנו אומת הסטארט-אפ, אך חלק קטן מהאוכלוסייה נהנה מזה, מה שבפועל מעמיק את הפערים החברתיים ופוגע בשוויון ההזדמנויות בחברה", כך אמרה חברת הכנסת גילה גמליאל, השרה לשוויון חברתי, בכנס העסקים בחברה הערבית של כלכליסט ובנק הפועלים, שהתקיים בנצרת.

השרה דיברה על חשיבות תשתיות ניהול דיגיטליות לכל רשות, בהן הרשויות הערביות. "לא יכול להיות שתל אביב זכתה בעיר חכמה בכנס חדשנות כשלערים אחרות אין אפילו אתר אינטרנט. בקול קורא שהוצאנו, 232 רשויות הגישו בקשה לפלטפורמות דיגיטליות, מתוכן 100% מהרשויות הערביות. כל הרשויות שהגישו אושרו וקיבלו את התמיכה. נראה שינוי משמעותי בתשתיות הדיגיטליות של אותן רשויות. כי אני לא אשאיר אף אחת מאחור".

גמליאל דיברה גם על החלטה 1480, שלדבריה תהווה תוכנית חומש לאוכלוסייה הבדואית בצפון בהשקעה תקציבית של 900 מיליון שקל לשנים 2016-2020. "הועברו במסגרת התוכנית הממשלתית למעלה מ-450 מיליון שקל. התוכנית תביא לקפיצת מדרגה במצבה של אוכלוסיית הבדואים בצפון ולעידוד שילובם של הצעירים הבדואים בשוק העבודה ובאקדמיה. בימים אלה ממש אני עובדת ביחד עם ראשי הערים על תוכנית חומש נוספת לערים המעורבות".

"שילוב כלכלי של החברה הערבית הכרחי וחיוני לשיפור רווחתה של החברה הערבית עצמה, ולצורך קידום מדיניות צמיחה משקית בת קיימא", המשיכה גמליאל. "נוכח המגמות הדמוגרפיות הקיימות, אי-הצלחה בשילוב כלכלי מלא עשוי להוביל לפגיעה משמעותית בשיעורי התעסוקה ובצמיחה. בקבוצות רבות באוכלוסייה הפערים רחבים עוד יותר ועל כן המדינה צריכה לתת מענה הולם עבורם", אמרה השרה.

עוד דיברה גמלאיל על תהליך אישורה של החלטת ממשלה 922, תוכנית החומש לפיתוח כלכלי באוכלוסיה הערבית לשנים 2016-2020: "מדובר בהשקעה חסרת תקדים של 15 מיליארד שקל של משרדי הממשלה לפיתוחן הכלכלי של אוכלוסיות המיעוטים בישראל. בשנתיים הראשונות לתכנית הוקצו תקציבים בהיקף העולה על חמישה מליארד שקלים עם אחוזי ביצוע של למעלה מ-96%".

גמליאל סיפרה כי בתחום התשתיות הפיזיות הושקעו למעלה מ-1.85 מיליארד שקל, 1.5 מיליארד שקל להעצמת הרשויות המקומיות שכוללים את תקציבי האיזון ופיתוח, ו-800 מיליון שקל בתחום החינוך וההשכלה הגבוהה. "תוכניות יצאו לדרך בפועל. זה מתבטא במערכת החינוך, בכסף שהרשויות קיבלו מראש לפיתוחים, אנחנו נראה הרבה מוסדות ציבור שלא היו - כמו מרכזי תעסוקה, מעונות יום, תחבורה ציבורית. דברים שיצרו את החסמים".

לדברי גמליאל, "אם נרצה לראות נשים ערביות עובדות, צריך לתת אפשרות וזה לא סטיגמות או דעות קודמות. למה הן לא עובדות? כי אין להן תחבורה ציבורית לצאת מהישובים, אין מי שייתן הכוונה, אין השקעה בהשכלה וזה יוצר את בבעיה. גם כשאין התאמה בין מעונות יום בחברה היהודית או הערבית".

עוד אמרה השרה, כי שינוי מנגנוני הקצאת המשאבים מהווה "בשורה של ממש". גמליאל: "משמעות הדבר כי בכל התקציבים של מדינת ישראל נדרשים להכיר בצרכים של האוכלוסייה הערבית על פי חלקה באוכלוסייה, באופן קבוע וללא צורך בהקצאות ייחודיות, חלק הוגן מהתקציבים הממשלתיים. חלק מהקצאת התקציבים נעשה תוך אפליה מתקנת והקצאת תקציב העולה על חלקו של המגזר באוכלוסייה".

בשיחה עם "כלכליסט" הרחיבה השרה ואמרה כי "לקח לי 3 ישיבות ממשלה לקדם אותה (את החלטה 922) עם הרבה תלאות בדרך כמו אותו מחבל ישראלי ערבי בשרונה ואז הממשלה קיבלה רגליים קרות, אבל למרות הכול התגברנו על המכשולים והצלחנו לקדם אותה בצורה המקסימלית".

את מספרת על בניית אמון מול מוסדות ערביים בריבונות הישראלית. מצד שני כשקורה אירוע ביטחוני התוכניות האלו נפגעות?

"אני עמדתי בחזית ההגנה, אבל זה מה שקורה בתודעה בישראלית וגם בקרב השרים שחלקם גם בהליך פופוליסטי מנצלים את הסיטואציה לעצמם ולא רואים את המכלול שאנו חיים כאן, עם האוכלוסייה הערבית בארץ. יש כאן צריבה תודעתית בעייתית ולא נכונה, ואפשר לתקן אותה. זה חובתנו במדינה הדמוקרטית היחידה במזרח התיכון. מבחינתי החברה הערבית היא גשר עבורנו לייצר את השיח במזרח התיכון".

מה יקרה לתוכניות האלו במקרה של בחירות, על רקע מה שאנו שומעים בתקשורת?

"היציבות השלטונית במדינת ישראל משפיעה מאוד על קידום תוכניות ארוכות טווח, בגלל זה דאגתי לעגן את שינוי מנגנון ההקצאה ולפחות זה לא ישנה. אני לא רואה בחירות בשנה הקרובה. לא יהיו בחירות, אין אינטרס לאף אחת מהסיעות".

מדובר בהזנחה של שנים. את רואה את זה נפתר תוך חמש שנים?

"זה לא ייפתר אבל יצמצם את הפער דרמטית. אני רואה זאת גם באמון של הרשויות הערביות מולנו. מאה אחוז מהרשויות הערביות הגישו לקול קורא למיזם הדיגיטלי וקיבלו את התקציב - 220 אלף שקל לשידרוג מערכות אינטרנט וכל מה שהם צריכים לשינוי המתבקש כדי למנף. בנוסף, בפעם הראשונה אנחנו מקימים מרכזי צעירים ברשויות הערביות שיתנו הכוונה לרכישת השכלה ומקצוע. התוכנית הבאה שאני מקדמת זה חמש ערים מעורבות ואני בשלבים מתקדמים, אני פשוט לא אוהבת לדבר לפני העשייה".

מה האתגר הכי גדול?

"יש 10,000 נשים ערביות שסיימו הוראה ואין איפה לקלוט אותן. בתי הספר מאוכלסים ויש עומס. למה לא לקלוט אותן בבתי ספר יהודיים? וזה אתגר, אבל איזה סיבה שלא ייקלטו?".

אנחנו נראה מצב הפוך - שגם מורות יהודיות מלמדות בבתי ספר ערביים?

"אני חושבת שזה זה חזון שחייב להיות עם מורים שילמדו בשפה העברית ככה שתהיה יותר קליטה. יש לי שאיפות לזה כשאהיה שרת החינוך. צריך לערבב את צוותי ההוראה, כדי שהילדים לא יתעוררו בגיל 19 ויגידו 'יש כאן חברה יהודית, נעים מאוד'. יש עכשיו את ההזדמנות לגדל דור עם אופק ולראות דברים בצורה אחת".