אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

עסקים בחברה הערבית

מנכ"ל סופר פארם: "נעלבתי ממערכון הרוקחת הערבייה בארץ נהדרת; יש מחסור אדיר בתחום"

בפאנל תעסוקה בכנס העסקים בחברה הערבית אמר ניצן לביא: "אין רוקחים ועוד 5 שנים תהיה קטסטרופה"; מנכ"ל אסם איציק צאיג: "מרבית המפעלים שלנו הם בדרום ויש לנו קשיים גדולים לגייס עובדים מהחברה הבדואית"

12.02.2018, 13:30 | אביב גוטר

"יש מחסור אדיר של רוקחים. אין מבוגר אחראי, לא במשרד הבריאות ולא באוצר ובאף מוסד אקדמי - אין רוקחים ועוד חמש שנים יהיה קטסטרופלי", כך אמר ניצן לביא, מנכ"ל סופר פארם בפאנל עסקים ותעסוקה שנערך במסגרת כנס העסקים בחברה הערבית של כלכליסט ובנק הפועלים בנצרת. את הפאנל הנחתה עורכת מדור פרסום ושיווק ב"כלכליסט", נטע לי בינשטוק.

קראו עוד בכלכליסט

"התורים שלנו זה עקב אכילס של כל גוף שנותן שירות, וגם סופר פארם, וחסרים היום 150 רוקחים רק אצלנו. אנחנו עושים הסבות ונותנים מלגות אבל אין מספיק מקומות הכשרה. יש רק שני בתי ספר, השוק גדל בקצב מהיר מדי ואנחנו כולנו באותה סירה מוגבלת".

יש לנו 240 בתי מרקחת ו-9,000 עובדים, למעלה מ-25% שהם עובדי החברה הערבית ואנחנו בפער ניכר המעסיק הכי גדול של אקדמאים - ובייחוד רוקחים אקדמאים. האתגר הגדול שלנו כמעסיק הוא היכולת לייצר חזון והסתכלות ארוכת טווח לטובת התעשייה. אנחנו צריכים לשמור על מקום התעסוקה ויותר מזה אני יכול לומר שהיום שיטת הניהול שלנו היא באמצעות זכיינות, שרבע מתוכם הם ערבים וערביות שהחלו לעבוד אצלנו והחליטו לבנות לעצמם קריירה בתוך החברה. כרשת המאמינה בדו-קיום ובשוויון הזדמנויות אנחנו מרוויחים וגם החברה מרוויחה.

מימין: נטע לי בינשטוק, זיאד עומרי, איציק צאיג, ניצן לביא, צילום: עמית שעל מימין: נטע לי בינשטוק, זיאד עומרי, איציק צאיג, ניצן לביא | צילום: עמית שעל מימין: נטע לי בינשטוק, זיאד עומרי, איציק צאיג, ניצן לביא, צילום: עמית שעל

ואז מגיע המערכון מארץ נהדרת שמציג באופן מלגלג רוקחים מהחברה הערבית.

"פנו אליי באופן אישי לצלם באחד הסניפים אבל אני סירבתי. לצערי כל מה שאני אומר לא - הם עושים הפוך. אישית נעלבתי כשראיתי את זה. אני יודע לצחוק ואחד הערכים שלנו זה חוש הומור וזה התבוננות מאוד צרה וסטיגמטית שלא מכבדת".

גם אסם מעסיקה הרבה אבל זה תפס תאוצה בפרויקט שהוביל נשיא המדינה קולקטיב אימפקט, למה אנחנו צריכים עידוד של המדינה?

איציק צאיג, מנכ"ל אסם: "על המדינה לנסח חזון והשילוב של החברה הערבית היא דבר חשוב מאוד. אני בן הגליל ואצלנו זה מובן הרבה יותר מאשר בדרום ובמרכז. מרבית המפעלים שלנו הם בדרום הארץ ואנחנו חווים קשיים גדולים לגייס עובדים מהחברה הבדואית. בגליל ובצפון אנחנו רגילים לעבוד ביחד, חברה יהודית וערבית. אנחנו צריכים להתאים את עצמנו לחברה הבדואית והם צריכים להתאים את עצמם לתעשייה הישראלית. זה ייקח יותר זמן. יש עדיין אתגרים וקשיים, אבל רק חברה משולבת נכונה כלפי העתיד".

צאיג התייחס גם להעסקת עובדים ממגזרים שונים ואמר: "גיוון תעסוקתי הוא קודם כל אינטרס עסקי, לא שום דבר אחר. כולנו מתחרים על כשרונות ואיזה כשרונות יש בחברה הערבית. אני חושב שבעצם הגישה למאגרי הכשרונות זו המתנה הגדולה שאנחנו קיבלנו. בעקבות התוכנית הנפלאה של הנשיא, שהתחילה לפני 3-4 שנים, שהציבה יעד של 20% תעסוקת ערבים, אני חשבתי שזה יעד גבוה מדי, היינו אז עם 4% והיום אנחנו נמצאים ב-13%, גם בתפקידי הנהלה. בערך 80 תפקידי מפתח באסם מאוישים על ידי עובדים מהחברה הערבית. מנהלי ייצור, מנהלי מטה, מנהל חשבונות ראשי של החברה מונה לפני חודש".

חברות פרטיות מפספסות הזדמנות?

צאיג: "כן. אנחנו מחפשים כשרונות ואסם הצטיינה בפיתוח נשים, למעלה ממחצית מהנהלת החברה הן נשים ואנחנו עסוקים בלפתח מאגרים נוספים של כשרונות, וזה אחד היעדים שלי כמנכ"ל".

זיאד עומרי, מייסד ובעלי רשת מוסדות רנד, התייחס לאזלת היד של הממשלה בכל הנוגע לפיתוח החברה הערבית ואמר: "אין תוכנית על שבאה לתת מענה לפיתוח החברה. כאחד המעסיקים הגדולים בחברה הערבית אני יודע כמה זה חשוב לכלכלה. התחלתי את דרכי לבד והיה לי מזל שהשתלבתי בחוק הסיעוד של הביטוח הלאומי. אחרי זה בשנות ה-90' המוקדמות נשבו רוחות של מזרח תיכון חדש ונחקק חוק הבריאות הממלכתי וחוקי החינוך היו חברתיים שסייעו לחברה הערבית".

עומרי המשיך ואמר: "היום אנחנו נותנים שירות לאלפי אנשים בעלי צרכים מיוחדים, מה חסר שיהיו עוד סיפורי הצלחה. אין לנו תוכנית על, אני מקרה של האדם הבודד שמצליח. אין לנו את הכוח הפיננסי לצאת החוצה ויש חסמים משמעותיים. אנחנו מדברים על שילוב נשים בתעשייה ומצד שני 90% מהעובדים הם נשים. אם בודקים את הפרופיל רק 10% מהן אקדמאיות, והן מורות ועובדות סוציאליות - והשאר הן מטפלות. אנחנו מכשירים אותן, ולא מוסד רשמי. בעיה נוספת היא התחבורה, מישהי שרוצה לצאת מהבית צריכה תחבורה נגישה, אבל אין לה. נדרש רכב ואחזקת רכב עולה למשק בית כמה אלפי שקלים ובשביל חלקיות משרה זה לא משתלם כלכלי. למרות שהנשים רוצות לצאת ולעבוד - אנחנו נמצאים בבעיה".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



13 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

11.
פה חשדתי
מנכ"ל סופרפארם, שהדבר הראשי שמעניין אותו זה גידול רווחים אל מול צימצום השקעות (משכורת), מבקש לפתוח עוד בתי ספר לרוקחות. הוא מבקש להציף את השוק באנשים עם רישיון רוקחות. פה חשדתי. ומתוך ניסיון אישי, כשהדבר שמעניין את המעסיק הוא לשלם כמה שפחות וכשהוא מוכן לקחת כל אחד שמתאים מבחינה חוקית למלא את התפקיד וללא שום קשר לרמה המקצועית, יש פגיעה אמיתית באיכות השירות הרפואי לאוכלוסייה. היחס המזלז, המשכורת שלא תואמת את המעמד, והדאגה לרווחים מול חוסר איכפתיות ממתן טיפול רפואי למטופלים, זה הסופרפארם של היום.
רוקח שברח מסופרפארם  |  15.02.18
9.
מחזקת את שאר הרוקחים שהגיבו מעליי-סופרפארם זה עבדות
סופרפארם היא האיום הכי גדול על רוקחים בארץ. לאט לאט הופך המעסיק העיקרי שלנו למפלצת ענק שמשלמת שכר מינימום, מעסיקה אקדמאים, חלקם מבוגרים, במשמרות לילה ושבת ובתנאים של עומס גדול שלא מאפשר לעסוק ברוקחות אמיתית וביעוץ. עזבתי את סופרפארם לקופת חולים וזו אחת ההחלטות הכי טובות שעשיתי בחיים ; לעבוד בשעות סבירות, בשכר טוב ובארגון שמקדם ומקדש את הידע ואת המקצועיות שלי, כחלק מהצוות הרפואי של המרפאה. לצערי עוד קיימים אורחים שמוכנים לעבוד בס"פ וחבל לי על כך - גם בשבילם, אבל בעיקר בשביל כל המשק
רוקחת שפרשה מסופרפארם  |  13.02.18
לכל התגובות