אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הממשלה הצליחה לתת לנכים 4 מיליארד שקל וגם לאכזב אותם צילום: אוהד צויגנברג

ניתוח כלכליסט

הממשלה הצליחה לתת לנכים 4 מיליארד שקל וגם לאכזב אותם

הנכים רשמו הישג חסר תקדים למאבק חברתי, אבל עדיין חשים מרומים. הקצבאות אמנם יעלו, אבל בפחות משסוכם, על ההעלאות הבאות אי אפשר לסמוך, הקשישים קיבלו רק מחצית מהתוספת והבעיה הכי גדולה - לא יהיה כאן מקצה שיפורים

13.02.2018, 08:21 | שחר אילן

צריך הרבה כישרון כדי להגיע למצב הזה. הנכים רושמים הישג חסר תקדים של מאבק חברתי — תוספת של 4.3 מיליארד שקל, יו"ר ועדת העבודה והרווחה ח"כ פרופ' אלי אלאלוף אומר שעל המאבק הזה עוד ילמדו באוניברסיטאות, ולמרות זאת אף אחד לא מרוצה. הנכים מרגישים, ובצדק, מרומים, ובכלל לא בטוח שהמאבק שלהם נגמר.

אי אפשר שלא להתייחס להסכם שנחתם בין הממשלה לנכים ולהסתדרות ב־29 בספטמבר כאל דוגמה לאיך אסור לערוך הסכם. 12 שעות ישבו הצדדים בערב יום כיפור, וכשגמרו נשארו כל כך הרבה סוגיות פתוחות עד שעולה השאלה — באמת לא יכולתם לחזור בין יום כיפור לסוכות ולסגור פרצות?

דוגמה אחת היא שהנכים טוענים שההסכם היה אמור לחול גם על הקשישים, אבל ברור שהאוצר חישב סכום של 4.2 מיליארד שקל (שבינתיים גדל ב־100 מיליון) בלעדיהם. כך נוצר המחסור, שבגללו הנכים יקבלו בסוף קצבאות של 3,700 שקל ולא של 4,050. דוגמה נוספת היא שלטענת הנכים, הצמדת הקצבאות לשכר הממוצע במשק אמורה להתבצע עכשיו, באוצר אומרים שרק מ־2022.

 

מי מייצג את הממשלה?

 

לאורך כל הדרך דובר הרבה על הקושי לנהל משא ומתן עם עשרות ארגוני הנכים (בכינוס שנערך לאחרונה השתתפו 40 ארגונים). אלא שאחד הדברים שהפכו את המשא ומתן לכזה סיוט הוא דווקא שלא היה ברור מי מייצג את השלטון: שר האוצר? ראש הממשלה? שר הרווחה? אגף התקציבים? חברי הכנסת? ומה שסגרו עם אחד לא סגרו עם השני.

כך למשל, אתמול אמר אחד מפעילי הנכים שהטעות הגדולה שלהם היתה שהסכימו לסגור את הסכם ההסתדרות בלי מעורבות של שר הרווחה חיים כץ, ושמאותו רגע כץ עשה הכל כדי לשנות אותו. הרבה מאוד אנשים יתחרו בימים הקרובים על הקרדיט להגדלת הקצבאות, אבל מי ייקח את הקרדיט על כך שהוציאו לנכים את הנשמה?

העלאה מלאכותית

על פי החוק שאושר, הקצבה הבסיסית תוגדל בפעימה הראשונה באופן חצי מלאכותי מ־2,342 שקל ל־3,262 שקל. זה יקרה כך: שתי הפעימות הראשונות של קצבת הנכים, שתוכננו לינואר וליולי 2018, יאוחדו לפעימה אחת במרץ. קצבת הנכים הבסיסית תוגדל בפעימה הזו ב־470 שקל, והקצבה החודשית הנוספת (קח"נ) של כל הנכים תושווה לדרגה הגבוהה של 450 שקל. המשמעות לנכים בדרגה קלה יחסית (נכי נפש, אוטיסטים) היא תוספת של 100—300 שקל. כתוצאה מזה שהקצבה הבסיסית תאוחד עם הקח"נ, הקצבה הכוללת תגדל מלאכותית בכ־900 שקל ל־3,262 שקל. הנכים הקשים יקבלו גם תוספת של 200 שקל לקצבת השירותים המיוחדים.

מה יהיה בפעימות הנוספות שצפויות ב־2020 ו־2021? את זה הממשלה תקבע בנובמבר 2019. לא במקרה לנכים קצת קשה לבטוח במועד הזה, בדיוק החודש של הבחירות הבאות.

 

קשישים יוק

 

כמה שהנכים יתלוננו, אי אפשר להתעלם מהעובדה שהם השיגו 4.3 מיליארד שקל, סכום שאף מגזר אחר לא השיג. ההישג שלהם כל כך גדול, שהוא מעלה את השאלה מה הצדיק לתת כל כך הרבה לנכים בלי להגדיל כלל את קצבת הקשישים. התשובה הצינית אך הברורה היא שהקשישים עשו טעות ולא יצאו לחסום כבישים.

את קיפוח הקשישים מבליטה העובדה שבהסכם מספטמבר הם נשכחו. כתוצאה מכך הם הולכים לקבל רק חצי מההעלאה — 235 שקל — במקום 470. יו"ר מטה המאבק של הנכים נעמי מורביה עברה למעמד של קשישה במהלך המשא ומתן, והפסידה חצי קצבה. מצד אחד קשה לראות איך בג"ץ מאשר את הקיפוח הזה, מצד שני הכנסת אישרה אותו במודע ובחקיקה, כך שלא יהיה קל לפסול אותו.

אין סיבוב שני

 

ביקורת קשה נמתחה על כך שהצעת החוק המקורית שהוגשה לכנסת קבעה שהסכום שיכולים הנכים להשתכר בלי קיזוז מהקצבה (הדיסריגארד) יעלה רק מ־2,800 שקל ל־3,500. בהצעה הסופית יש הגדלה נוספת ל־3,700 שקל. נציגי הנכים אומרים שההעלאה המתונה הזאת מלמדת שהאוצר מעדיף להשאיר אותם עניים במקום לעודד אותם לצאת לעבוד.

הנכים מבטיחים להמשיך במאבק, אבל גם הם יודעים את האמת. למאבקים חברתיים לרוב אין מקצה שיפורים. יהיה הרבה יותר קשה להוציא את האנשים לרחובות אחרי שההעלאה תינתן והתמיכה הציבורית תיעלם. סימן ראשון לכך אפשר לראות בכך שאתמול תמכה רוב האופוזיציה בהצעה. לכן, גם אם היום הם מבטיחים לערוך מצור על הכנסת ועל בתי השרים, ספק גדול אם תהיה להם הזדמנות למאבק נוסף בשנים הקרובות. והבעיה שלהם היא שמרגע שההסכם ייצא לדרך, ההישגים יתחילו להישחק. וזאת בייחוד כשהצמדת הקצבאות לשכר הממוצע במשק תחל רק ב־2022.

נציגי הנכים מגיבים

"בהחלט יכול להיות שהכנסת היא היעד הבא"

שני המנהיגים המתונים של מאבק הנכים, שהובילו את הקו של הידברות, הם יו"ר ארגון "נכה לא חצי בן אדם" אלכס פרידמן ויו"ר מטה מאבק הנכים נעמי מורביה. התגובה של שניהם לשאלה אם הם לא מצטערים על הקו המתון זהה: "שאלה קשה". פרידמן מבטא את הדילמה: "אכזבה קשה, אבל יש ניצחון".

הפגנת הנכים (ארכיון), צילום: יאיר שגיא הפגנת הנכים (ארכיון) | צילום: יאיר שגיא הפגנת הנכים (ארכיון), צילום: יאיר שגיא

"זה לא התינוק שלו פיללנו", אומרת מורביה. לדבריה, המתווה שהועבר אתמול בהצעת החוק הפך את ההסכם שחתמו הנכים עם הממשלה בספטמבר לאות מתה. "זו חקיקה ליברטריאנית קפיטליסטית שמקדשת את החזקים ומובילה להכחדת החלשים", אמרה, "יו"ר ועדת העבודה והרווחה של הכנסת ח"כ אלי אלאלוף מכולנו העביר את החוק הזה כמי שכפאו שד".

הקואליציה עשתה מאמץ גדול להעביר את החוק עם הסכמה של הנכים ונכשלה. הם הבטיחו להמשיך במאבק. מורביה אומרת ש"אם לא הייתי רואה אפשרות למקצה שיפורים, הכנסת כבר היתה סגורה. יש פה מספיק נכים להשבית את עבודת הכנסת". אלא שלנכים יהיה קשה לחסום כבישים אחרי שההעלאה תינתן, המוטיבציה תפחת והעניין הציבורי ידעך. פרידמן אומר שיימשך הדיון על העתירה לבג"ץ שהגישו להעלאת הקצבאות.

מורביה אומרת שהאופי שלה לא מתאים לפוליטיקה, אבל פרידמן אומר ש"יכול להיות שהכנסת היא היעד הבא".

תגיות