אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
העירייה לא השתמשה בשטח מופקע יותר מיובל והוא יוחזר לבעליו צילום: ירון ברנר

העירייה לא השתמשה בשטח מופקע יותר מיובל והוא יוחזר לבעליו

בשנות השישים של המאה הקודמת הפקיעה עיריית פתח תקווה קרקע פרטית בכפר אברהם לצורך בניית מקווה, אך עד היום הוא עומד שומם. שופטי העליון קבעו ששההפקעה תבוטל

15.02.2018, 09:10 | עו"ד טל אזוגי

בית המשפט העליון ביטל לאחרונה הפקעת שטח לטובת עיריית פתח תקווה, וקבע כי השטח יוחזר ליורשי הבעלים. בכך שופטי העליון הפכו את החלטת בית המשפט המנהלי בלוד. מדובר בשטח שהופקע ב-1963 לצורך בניית מקווה אך עומד מזה יותר מ-50 שנה שומם.

רק בתחילת שנות ה-90 קיבלה העירייה סוף סוף החלטה עקרונית לגבי בניית המקווה בשטח שהופקע כ-30 שנה קודם לכן מבעליו, והתקשרה בהסכם עם המועצה הדתית. מאז בוצעו פעולות שונות וספורדיות, אך בגדול, השטח נותר עזוב.

לפני כ-3 שנים הגישו היורשים של בעלי הקרקע עתירה להשבת הקרקע בבית המשפט לעניינים מנהליים, וזאת על רקע העיכוב הרב במימוש מטרת ההפקעה – מה שנקרא "שיהוי" בלשון המשפטית.

אולם בית המשפט דחה את עתירתם. השופט אורן שוורץ אמנם סבר כי העירייה התנהלה בחוסר יעילות ובחוסר החלטיות, אולם עמד על כך שהיא כן פעלה לקידום מטרת ההפקעה ולא ניתן לקבוע שמדובר בשיהוי קיצוני שמצדיק את ביטול ההפקעה.

בהקשר זה, השופט הזכיר שהעיכוב במימוש מטרת ההפקעה נבע בין היתר ממאבק משפטי שניהלו חלק מהתושבים נגד הקמת המקווה.

על פסק דין זה הוגש הערעור, בו נטען כי השיהוי צריך להכריע את הכף ולהוביל לביטול ההפקעה. המערערים הדגישו, בין היתר, כי בשתיים מהתכניות שפורסמו לגבי הקרקע – בשנים 1985 ו-1988 – צוין כי "התכנית תבוצע תוך 10 שנים מיום אישורה כחוק".

מעבר לכך שבתכניות הוקצב זמן מוגדר (שחלף מזמן), המערערים טענו כי על פי כללי המשפט המינהלי, חובה על העירייה לפעול במהירות ובשקידה הראויה לצורך הגשמת המטרה הציבורית שלשמה הופקעה הקרקע.

שכונת כפר אברהם בפתח תקווה (אילוסטרציה), צילום: ירון ברנר שכונת כפר אברהם בפתח תקווה (אילוסטרציה) | צילום: ירון ברנר שכונת כפר אברהם בפתח תקווה (אילוסטרציה), צילום: ירון ברנר

מנגד, העירייה טענה שהיא פעלה באופן עקבי לקידום בניית המקווה, גם אם יוזמתה נתקלה בקשיים שונים ואף אם התנהלותה לא הייתה מיטבית. בהקשר זה נטען כי הקמת המקווה כרוכה בפעולות רבות כגון גיוס מימון, בחינת גופים מתאימים להקמתו והפעלתו, ועוד.

"קשיים וספקות ממשיים"

לאורך עמודים רבים השופטת דפנה ברק-ארז הסבירה באופן כללי את ההצדקות להפקעת מקרקעין, וכן את העקרונות שלאורם יש לבדוק האם יש לבטלה.

"שיהוי בלתי סביר במימוש מטרות ההפקעה או שינוי בצורך הציבורי שהוליד את ההפקעה עשויים להצדיק את ביטולה כך שהקרקע תושב לבעליה המקוריים", כתבה השופטת, והסבירה שעיקרון זה מתבסס על שני יסודות. האחד, חובתה של הרשות הציבורית לפעול בהגינות. השני – השתהותה של הרשות, שעשויה ללמד על כך שאין לה צורך אמיתי בשטח.

לגופו של עניין, השופטת קבעה כי העירייה פעלה "בחוסר יעילות משמעותי". השופטת הזכירה שעד היום לא הוצגה תכנית ממשית לבניית המקווה, כמו למשל מיקומו המדויק, גודלו ואופן המימון. "יתר על כן", הוסיפה, "ההחלטה של העירייה על שימוש במקרקעין בשלב זה לתכלית אחרת מעוררת קשיים וספקות ממשיים באשר לשאלה האם הצורך הציבורי עודו קיים".

בסיכומו של דבר, השופטת השתכנעה שהפגמים בהתנהלות העירייה – יחד עם הזמן הרב שחלף והיעדרן של פעולות ממשיות לקידום הקמת המקווה – מחייבים את ביטול ההפקעה.

השופטים אורי שהם ויצחק עמית הסכימו לדברי השופטת ברק-ארז, והעירייה חויבה לשלם למערערים 30 אלף שקל הוצאות משפט.

לפסק הדין

• ב"כ המערערים: עו"ד משה י' קמר

• ב"כ המשיבות: עו"ד גיל זילבר

* עו"ד טל אזוגי עוסקת בדיני מקרקעין

** הכותבת לא ייצגה בתיק.

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer

באדיבות אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות