הפוליטיקה תוקעת את יצוא הקנאביס הרפואי

מחלוקות קשות בין משרדי הממשלה הובילו להקפאת הרפורמה ליצוא קנאביס מישראל, שלפי הערכות יכולה להכניס למשק עד 4 מיליארד שקל בשנה. במשרדי האוצר, החקלאות והמשפטים תומכים ברפורמה ומעוניינים לקדם אותה במהירות, ולעומתם במשרד לביטחון הפנים ובמשרד הבריאות מציגים הסתייגויות ולעתים אף התנגדות נחרצת.

ראש הממשלה בנימין נתניהו הורה לעצור את הרפורמה לאחר דיון בה בלשכתו בשבוע שעבר, ושלח את מנכ"לי המשרדים המעורבים להגיע להסכמות בעניין ואת יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה אבי שמחון לבצע הערכה נוספת לגבי הכדאיות הכלכלית של התוכנית, שגם לגביה לא כולם מסכימים. פגישה נוספת בנושא צפויה להתקיים בשבועות הקרובים.

ועד שהפוליטיקאים יחליטו לאן פניה של הרפורמה ועשרות חקלאים שנמצאים בשלבים שונים של מעבר לגידול קנאביס. "כלכליסט" ממפה את האינטרסים שמרכיבים את המאבק על היצוא, מהמתנגדים הגדולים ועד התומכים הנלהבים.

צילום: עומר מסינגר, אלכס קולומויסקי, עמית שעל, אוהד צויגנברג

מצד אחד, עבריינות ותדמית

ההתנגדות הנחרצת ביותר הגיעה מהמשרד לביטחון הפנים והשר גלעד ארדן, שם טוענים שכבר היום ישנה זליגה לא חוקית של קנאביס רפואי לשוק הפיראטי, וזה כשהשוק מורכב משמונה מגדלים בלבד. מה יקרה כשעשרות נוספים יתווספו, שואלים שם. ראש אגף חקירות ומודיעין במשטרה גדי סיסו אמר שגורמים עברייניים מנצלים את חוות הגידול, כאשר בעלי החוות כלל לא מודעים לזהותם. גורמים שנכחו בדיון אצל נתניהו מסרו כי כשסיסו נשאל על מה הוא מבסס את ההערכות השחורות שלו ואם הצליח לתפוס חלק מהפושעים הללו, השיב סיסו כי בגלל מצוקה כלכלית של המשטרה הוא לא יכול לבצע פעילות מבצעית ונאלץ להסתפק במידע מודיעיני בלבד. "שאף אחד לא ייתמם ויחשוב שהדבר הזה סטרילי ושהכל יתנהל פה בשקט ובשלווה", סיכמו אתמול במשרד לביטחון הפנים.

לאחר מכן הבהירו כי "המשרד אינו מתנגד ליצוא קנאביס, אך נדרשים תקנים לפיקוח ולאכיפה". לשם כך דרושים להם, לטענתם, עוד 200 מיליון שקל. במשרד טוענים שהתקציבים המשטרתיים לנושא מנוצלים עד תום, וכי אף שהובטחו להם כספים נוספים מהאוצר, הם לא הגיעו.

לארדן הצטרף סגן שר הבריאות יעקב ליצמן, שמלכתחילה לא היה חסיד גדול של רפורמת היצוא, להבדיל מהשיווק למטופלים דרך בתי מרקחת בישראל — מהלך שבו הוא תומך. לשיטתו של ליצמן, מדינת ישראל לא צריכה להיות מזוהה עם יצוא קנאביס לעולם, ועדיף להתמקד בתחומים שמספקים גאווה כמו הייטק. בדיון אצל נתניהו הוא השמיע שוב את הסתייגותו, לאחר שכבר שוכנע לפני כן על ידי האוצר שמדובר במהלך רווחי וכדאי.

ראש הממשלה, שהקפיא את הרפורמה, נמצא על התפר שבין המתנגדים לתומכים, עם נטייה קלה כלפי הראשונים. "זכותו של ראש הממשלה להתערב ולהחליט אם מדינת ישראל תהפוך ליצואנית הסמים הגדולה בעולם", הסביר אתמול גורם בכיר בסביבתו. ההצהרה על הפיכת המדינה ליצואנית הסמים הגדולה בעולם מבוססת על המלצות הצוות לבחינת היתכנות היצוא של קנאביס רפואי, שהוגשו למשרדי האוצר והבריאות באוגוסט שעבר. לפי הדו"ח, הביקוש הנוכחי בארץ עומד על כ־10 טונות בשנה, בעוד שפוטנציאל הייצור של המגדלים הקיימים הוא כ־25 טונות. המשמעות היא שכבר עכשיו ניתן לייצא כ־15 טונות בשנה, וזה עוד לפני שעשרות מגדלים נוספים מצטרפים לחגיגה. עוד עולה מהדו"ח שהיצואנית הגדולה ביותר כיום היא אנגליה, שמייצאת 1.8 טונות בשנה. כלומר מספיק שישראל תמצה 15% מפוטנציאל הייצור הנוכחי שלה כדי לעקוף את אנגליה ולהתברג במקום הראשון ברשימת יצואניות הסמים בעולם.

נתניהו פנה ליועצו הכלכלי אבי שמחון, כדי שיבחן את הכדאיות הכלכלית של המהלך, שכן הדו"ח מציע פוטנציאל כלכלי אפשרי של 1—4 מיליארד שקל בשנה, פער לא מבוטל שמטיל דופי מסוים בהערכה שבוצעה באוצר. עוד נכתב בדו"ח כי "מדובר בהערכות בלבד משום שמדובר בשוק שנמצא בהתגבשות ולכן אין ביכולת הצוות להעריך באופן מדויק את היקפו הפוטנציאלי". לאור הערה זו, ההערכה של שמחון רלבנטית אפילו יותר.

נקודה אחת שכדאי למנכ"ל האוצר שי באב"ד לשים אליה לב — זו לא הפעם הראשונה וגם לא השנייה בתקופה האחרונה שנתניהו שם ברקס חזק ליוזמות שלו. הפעם הראשונה היתה עם פירוק נציבות שירות המדינה והפעם השנייה היתה עם קידום הרפורמה בחברת החשמל. אם בכוונתו לקדם עניינים ולא רק לקבל כותרות, ייתכן שעליו לצרף את נציגי נתניהו לגיבוש המדיניות בשלבים מוקדמים יותר.

חממת גידול קנאביס | צילום: בלומברג

מצד שני, חקלאות וכסף

מהצד השני של המתרס ניצבים תומכי הרפורמה — משרדי החקלאות, המשפטים והאוצר. שר החקלאות אורי אריאל מייצג את החקלאים בעידן קשה לתחום, וישמח לרשום על שמו הישג שיוביל את מדינת ישראל להיות ראשונה במשהו. הוא גם נתון כמובן ללחצי הלובי החקלאי, שמייצג עשרות מגדלים שכבר החלו להתארגן למעבר לקנאביס וכעת יושבים ומחכים להחלטה.

אריאל זוכה לגיבוי מחברת סיעתו שרת המשפטים איילת שקד, שאף נכנסה חזיתית בימים האחרונים בטיעון של המשטרה ושל אנשי המשרד לביטחון הפנים, שלפיו ישנה זליגה מחוות הגידול הקיימות. "עד היום הוגשו אפס כתבי אישום לגבי זליגה מהחוות לצורך פלילי", הבהירה בסיור שקיימה בימים האחרונים עם אריאל בחוות גידול בשרון.

באוצר הסבירו אתמול את הברקס של נתניהו לרפורמה ואת כוונתו לבחון את הנושא מחדש בכך ש"גלעדן ארדן עשה תרגיל". גורמים באוצר הסבירו כי התיאורים המחרידים ונבואות הזעם של המשטרה על השתלטות הפשע המארגן על חוות קנאביס שימכרו סמים לנוער הצליחו להפחיד את שר האוצר משה כחלון בעצמו, ולא רק את נתניהו. באוצר לא ראו בעין יפה את ההתנהלות של ארדן, שהתנה את תמיכתו ביוזמה בתוספת תקציבית למשטרת ישראל. "אחרי דברים כאלו, איך אתה רוצה שראש הממשלה יתמוך ביוזמה?", תהה אחד מהנוכחים בפגישה. גורמים בממשלה מסרו היום כי האוצר והמשרד לביטחון הפנים הגיעו לסיכום תקציבי עקרוני, שטרם נחתם, על תוספת תקציבית, "והמספרים "הם לא 200 וגם לא 100 מיליון", לשון אחד הבכירים.

עוד טוענים באוצר כי כבר יש פניות יזומות מהעולם בהיקף של 1.4 מיליארד שקל, אבל הפוטנציאל הוא מעל 4 מיליארד, שכן לישראל יתרון יחסי טכנולוגי עצום לעומת שאר המדינות. עוד מדגישים כי שימוש בקנאביס רפואי מותר ונפוץ בישראל, כך שאם מותר בישראל מדוע לא לעשות זאת גם במדינות אחרות.

הפוטנציאל

השורה התחתונה בהמלצות הצוות הבינמשרדי שבחן את היתכנות יצוא הקנאביס, שכלל חברים ממשרדי האוצר, הבריאות, החקלאות, ביטחון הפנים, המשפטים והכלכלה, היתה שיש להוציא את המהלך לפועל.

"יצוא מוצרים סטנדרטיים ברמת איכות 'קנאביס רפואי - Medical Grade' טומן בחובו את האפשרות לקבוע סטנדרט עולמי בנושא, להבטיח את בטיחות השימוש והאפקטיביות, ולהגדיל את יכולת הבקרה והפיקוח על מוצרי הקנאביס אשר ייוצאו", נכתב בדו"ח הסיכום שהגיש הצוות, "לאור האמור מתקיים בעת הזו חלון הזדמנויות ייחודי בו לישראל ישנה ההזדמנות להיות בין המדינות הראשונות בעולם המאפשרת מחקר, גידול, ייצור ויצוא קנאביס רפואי, תוך ניצול היתרונות היחסיים שלנו על מנת לתפוס נתח שוק משמעותי". הצוות קבע בנוסף כללים שבמסגרתם רק מי שיעמוד בסטנדרטים ברורים של גידול, ייצור, אחסון, הפצה ואבטחת שרשרת האספקה יקבל רישיון, וכן לאפשר יצוא רק למדינות שיתירו זאת.

בדו"ח מופו מדינות אירופה לפי חוקיות השימוש בקנאביס רפואי, וכן לפי מידת הסובלנות לכך (נכון ל-2016). מהנתונים עולה כי מדינות מערב אירופה מתקדמות בתחום, וגם במדינות מזרח היבשת חלה התקדמות. עוד הוצגו נתונים המצביעים על עלייה בצריכת קנאביס בצפון אמריקה, שגם היא מתקדמת בגישתה לנושא. כך למשל, ב־2015 הושקעו 4.1 מיליארד דולר ברכישת קנאביס רפואי בצפון אמריקה וב־2016 הסכום כבר הגיע ל־5 מיליארד דולר. הצפי הוא שההשקעה תעלה בשנים הקרובות בצורה חדה — גם ברכישה לצרכים רפואיים וגם ברכישה במדינות שהתירו שימוש שאינו רפואי בארה"ב. עוד צוין בדו"ח כי כמעט 1.9 מיליון תושבים בצפון אמריקה משתמשים בקנאביס רפואי באופן חוקי.