מתכנן מחוז המרכז: "כשתושבים מתנגדים זה משפר את התכנון"

"הפחתת הבנייה כפי שרבים דורשים לא תפתור את בעיית הפקקים. לא הדיור מביא את המכוניות, המכוניות יהיו גם אם לא יבנו", אומר גיא קפלן (46), מתכנן מחוז מרכז במנהל התכנון. זה הראיון הראשון אתו מאז שנכנס לתפקיד לפני ארבעה חודשים, וניכר כי בתקופה הקצרה הזו כבר למד מהו הנושא המרכזי שמטריד את תושבי האזור בבואם להתנגד לתוכניות הבינוי המאסיביות שאותן מבקשת הממשלה לקדם בעריהם. מנתניה עד פתח תקווה, מרחובות עד ראש העין – בעיות התחבורה נישאות בפי כל.

"הבעיה היא במציאות שבה כל ילד בן 21 כבר רוצה רכב מההורים. ברגע שתהיה תחבורה ציבורית ברמה גבוהה אנשים ישתמשו בה, בדיוק כמו באירופה".

קפלן מוסיף ש"כל תוכנית משמעותית מלווה בנספח לתחבורה ציבורית, או לכל הפחות חוות דעת של משרד התחבורה לנושא. במסמכים האלה יש כללים שיאפשרו לתחבורה הציבורית להגיע אל התושבים, למשל באמצעות שבילי אופניים שמובילים לאוטובוס או רכבת, ובאמצעות הוראות להקמת תחנות. בחלק גדול מהמקרים, ביצוע התחבורה הוא תנאי מקדים לתחילת הבנייה למגורים. למשל בראש העין, תוכניות בנייה ישנות מבוצעות רק היום כי הוועדה המחוזית קבעה שהם ייצאו לדרך רק אחרי שיפותחו נתיבי תחבורה ציבורית וקישור לתחנת הרכבת".

לדבריו, גם בתוכנית המקודמת כיום להקמת שכונה חדשה לש 12 אלף דירות בשטח מחנה סירקין בפתח תקווה יש מטלות ברורות לגבי מה נדרש מבחינה תחבורתית. "למשל, שדרוג של תחנת הרכבת סגולה, חיבור לכביש 1, הקמת קו רכבת קלה שיחצה את סירקין. וכך גם בתוכנית השלד למחנה צריפין".

אז איפה כל הפתרונות האלה, למה אנשים עדיין עומדים בפקקים?

"אנחנו לא אחראים על הביצוע אבל יודעים שמשרד התחבורה מקדם זאת, ואני רוצה להיות אופטימי שהוא אכן יעשה את זה. במשך הרבה שנים משרד התחבורה נטה לכיוון כבישים ורק לאחרונה הוא שינה את כיוון החשיבה. נעשים מהלכים".

גיא קפלן." בעיית הפקקים במרכז נובעת ממציאות שבה כל ילד בן 21 כבר רוצה רכב מההורים. ברגע שתהיה תחבורה ציבורית ברמה גבוהה אנשים ישתמשו בה, בדיוק כמו באירופה" | צילום: נמרוד גליקמן

איזה מהלכים?

"המהלך הכי משמעותי הוא התוכנית האסטרטגית לתחבורה שמקדם משרד התחבורה באזור המרכז בשיתוף הוועדות המחוזיות. זו תוכנית שמנסה לייצר מכלול של פתרונות, עם מטרו, רכבות בין עירוניות, ורכבת קלה. תחבורה ציבורית יעילה צריכה להתבסס על שלוש רמות: תנועה ארצית באמצעות רכבת, אזורית באמצעות רכבת קלה, ומקומית עם אוטובוסים, שבילי אופניים ועירוב שימושים של מסחר, תעסוקה ומגורים באותו תא שטח. צריכה להיווצר רשת כוללת שבה אדם יכול להתנייד".

אין פתרון שאפשר ליישם עכשיו?

"יש הרבה דברים שאפשר לבצע היום וחייבים לבצע. ראשית שיוקם גוף שירכז את כל הטיפול בתחבורה ציבורית. אפשר להוסיף נתיבי תחבורה ציבורית, שבילי אופניים שיובילו לרכבת, אפשר לעודד שימוש משותף ברכב, או שימוש ברכב לא בשעות שיא, צריך להקים חניוני חנה וסע באזורים מועדים לפקקים. אם נצליח בתקופה הקרובה להוריד 10% מהשימוש בכלי רכב זה ישפר באופן משמעותי את מצב הפקקים".

בין גדרה לחדרה

מחוז המרכז שעליו מופקד קפלן הוא הגדול מבין ששת המחוזות בישראל, ונחשב על ידי רבים למשמעותי ביותר למשימת הגדלת היצע הדיור ובלימת המחירים. הסיבה לכך היא שגבולותיו הם גבולות אזורי הביקוש, מה שמכונה "גדרה־חדרה" וכולל את ערי המרכז, בהן ראשון לציון, פתח תקווה, נתניה, רחובות, ראש העין מודיעין ורבות אחרות (למעט תל אביב והערים הצמודות לה הכלולות במחוז נפרד, מחוז תל אביב). כרבע מאוכלוסיית המדינה (כ־2.1 מיליון איש) מתגוררת בגבולות המחוז שעליו חולש קפלן וכשליש מהתחלות הבנייה בשניים האחרונות התרחשו בו.

אל משרדי לשכת התכנון המחוזית ברמלה הגיע קפלן לראשונה ב־2006 כאשר מונה לסגן מתכנן המחוז. ב־2010 מילא באופן זמני למשך כשנתיים את מקום מתכנן המחוז, וב־2012 חזר למשבצת הסגן, עם מינויה של דניאלה פוסק למתכננת. ב־2016 עזב את הלשכה לתקופה קצרה לטובת תפקיד של מנכ"ל החברה הכלכלית תל מונד, ועם מינויה של פוסק ליו"ר הוועדה המחוזית תל אביב, חזר קפלן לרמלה, והפעם כדי לאייש את תפקיד מתכנן המחוז באופן קבוע.

במסגרת תפקידיו, חזה קפלן במשבר הדיור מתפתח, לא מעט בשל צמצום מכוון בהיקף התוכניות המאושרות באזור המרכז, עליו החליטה בעשור הקודם ממשלת אולמרט. "ההחלטה נשענה על התפיסה שמחוז מרכז גדל בקצב מהיר מדי, ונכון לעצור בו את הפיתוח כדי להביא לפיזור של תושבים לפריפריה", מסביר קפלן. השלכות מדיניות זו הגיעו לשיאן ב־2011, כאשר במשך השנה כולה אישרה הוועדה תוכניות לבניית 4,800 דירות בלבד. המחאה החברתית שפרצה באותה שנה, וכניסתה של בינת שוורץ לתפקיד מנהלת מינהל התכנון הביאו לשינוי חד במדיניות התכנונית, ומאותה שנה נעשו מאמצים להגדיל את היקף התכנון במרכז. כבר ב־2012 הגדילה הוועדה את תפוקתה פי ארבעה ואישרה תוכניות לבניית יותר מ־19 אלף דירות, ומאז מספר הדירות המתוכננות רק גדל.

ודאות ל־20 שנה

במקביל להגדלת התפוקה, החל מנהל התכנון לקדם תוכניות מתאר כוללניות בעשרות ערים. תוכניות אלה קובעות את ייעודי הקרקע ואת נפח הבנייה המותר ברחבי העיר, במטרה לספק מענה לצורכי התושבים לטווח של 20 השנים הבאות. בערים הגדולות והחשובות במחוז מרכז: כפר סבא, הוד השרון, פתח תקווה, קריית אונו וראש העין קודמו ואושרו בשנים האחרונות תוכניות מתאר כאלה. אבל אחת התוצאות של התכנון ארוך הטווח, שספק אם במנהל שיערו אותה, היא מחאת תושבים נרחבת על רקע מה שנתפס כנפחי בנייה מוגזמים שלא תואמים את התשתיות העירוניות. "לי אין בעיה שתושבים יתנגדו לתוכניות המתאר", אומר קפלן. "אני אפילו רוצה שיתנגדו, כי כך אנחנו לומדים. אבל בסוף תוכניות המתאר הן אחד האירועים החשובים במחוז".

למה?

"הן מייצרות שקיפות וודאות. ל־20 השנה הבאות, אתה יודע מה הולך להיבנות לידך. זה מהלך שמונע בעיות ושומר על האינטרס הציבורי".

למרות זאת ספק אם מערכת התכנון אכן כה סובלנית להתנגדויות התושבים. על כך יוכלו להעיד מאות מתושבי הוד השרון, שהגישו יותר מ־1,800 התנגדויות לתוכנית המתאר החדשה של עירם, שהגדילה את פוטנציאל הבנייה בעיר ב־27 אלף דירות ואושרה ביולי האחרון. בעתירה שהגישו לאחרונה טענוהתושבים כי רוב ההתנגדויות כלל לא נדונו, וכי המעט שנדונו נדחו כלאחר יד. לפני כחודש הוציא בית המשפט המחוזי צו מניעה נגד אישורה הסופי של התוכנית עד שיתבררו טענות התושבים.

"צו הביניים הוא רק עניין טכני לפיו אסור לנו לפרסם את התוכנית למתן תוקף עד שיתקיים דיון", משיב קפלן. "בית המשפט עוד לא קיים דיון מהותי בעתירות ולא שמע את עמדתנו. ועדת ההתנגדויות החליטה לתת תוקף לתוכנית כי היא ראתה בה תוכנית ראויה שמסתכלת על כלל הצרכים של התושבים. תוכנית מתאר מקדמת אינטרסים ציבוריים רחבים, ולכן חשוב שהיא תקבל תוקף."

המתנגדים טוענים שהתכנון לא איכותי ופוגע באיכות החיים.

"אנחנו שמים את טובת האדם במרכז. אם תפתח כל תוכנית תגלה שיותר מ־50% מהשטחים בה הם ביעוד ציבורי שאינו מגורים: מסודות ציבור, פרקים ואזורי פנאי".

טוענים נגדכם שהתכנון היום הוא של שכונות שינה מנותקות.

"זה לא נכון. התכנון כולל גם עירוב שימושים, שמייצר עירוניות נכונה. יחד עם זאת, לא בכל העיר יכול להיות עירוב שימושים, כי הביקוש למשרדים ומסחר מוגבל. לכן צריך לבחון בראייה רחבה ולבדוק איפה יכול להיווצר שילוב כזה ואיפה לא. אם נאפשר את כל השימושים בכל מקום, נייצר באופן אקראי בניינים עם תעסוקה, אבל לא נייצר עירוניות. זה יהפוך למטרד".

שנת הבחירות המוניציפליות מביאה ראשי עיר להתנגד לתוכניות, מחשש לכיסאם?

"ראש עיר יכול לבלום רק תוכנית שאישורה הוא בסמכות ועדה מקומית, אבל אם אישורה הוא בסמכותי, היא תקודם רק על פי אמות מידה תכנוניות".

ובעקבות זאת יש עימותים עם ראשי ערים?

"לרוב אנחנו מצליחים להגיע לאיזון נכון בין כל הגורמים".