האסטרטג שון ריין: "כשסין אומרת לאפל לקפוץ היא קופצת"

בספרו הקלאסי ”על סין“ מ־2011 מתאר הנרי קיסינג‘ר את האסטרטגיה המדינית שנקטה סין במשך דורות כלפי העמים השכנים ככזו של ”הפרד ומשול“. ”סין לא היתה בעמדה לכבוש את שכנותיה. אוכלוסייתה הורכבה מחקלאים, שחיו בצמוד לחלקות החקלאיות שלהם, ומאליטת הפקידים, שזכתה במעמדה לא בשל אומץ לב אלא בשל שליטתם בכתבי קונפוציוס הקלאסיים, בקליגרפיה ובשירה“, כתב מזכיר המדינה האמריקאי לשעבר. כדי למנוע היווצרות קואליציה מאיימת של העמים השכנים, שהסינים כינו ברברים, ניצלה סין אמצעים כלכליים ודיפלומטיים להעצמת מחלוקות בין שכנותיה ולהסית אותן זו נגד זו.

הממשל הסיני ממשיך להשתמש בשיטה הזו, אבל הוסיף לארסנל גם אסטרטגיה הרבה יותר דורסנית. היועץ האסטרטגי וכותב רבי המכר שון ריין (Shaun Rein) מסביר כי היום, בהיותה מעצמה כלכלית וצבאית, סין מרשה לעצמה לנקוט את שיטת המקל והגזר הקלאסית - תסביר לי פנים ואחזיר לך באותו המטבע. דרום קוריאה, למשל, למדה על בשרה מה קורה כשנופלים על הצד הלא טוב של סין.

ביולי 2016 הודיעו ממשלת דרום קוריאה ומשרד ההגנה האמריקאי במשותף על הצבת מערכת הגנה נגד טילים בליסטיים של צבא ארה“ב בקוריאה. בדרום קוריאה הצהירו כי זוהי פעולה הגנתית נגד מתקפה אפשרית מהצפון, אך בסין זעמו וטענו כי המערכת מצוידת ברדאר מתוחכם שיאפשר לארה“ב לרגל עמוק בשטחם. בסין סברו גם כי הצבת המערכת היא תחילת מהלך אמריקאי אזורי שנועד לרסן את כוחם העולה.

בתגובה להודעה ולתחילת פריסת המערכת, הפעילה סין שורה של סנקציות כלכליות לא רשמיות על דרום קוריאה. הסנקציות כללו איסור על הופעות של להקות פופ קוריאניות בסין ועל שידור סדרות טלוויזיה מקוריאה, שתיהן פופולריות מאוד בקרב הקהל הסיני; עצירת המכירה של שורת מוצרים קוריאנים כמו ציוד רפואי וקוסמטיקה בשל אי עמידה לכאורה בתקני בטיחות; והפסקת שיווק חבילות נופש לקבוצות מאורגנות של תיירים סינים לקוריאה. סין מעולם לא הצהירה על הסנקציות באופן רשמי, אולי כיוון שהן סותרות לכאורה את אמנת ארגון הסחר העולמי שעליה היא חתומה.

לדברי ריין, הסנקציות נגד קוריאה מבטאות שיטה סדורה ללחץ בינלאומי, שסין פיתחה ושכללה, המתבססת על כוחו העולה של הצרכן הסיני. חרמות שונים כבר יצאו מסין בעבר, למשל כשסין עצרה את יבוא הסלמון מנורווגיה ב־2010 בעקבות מתן פרס נובל לשלום למתנגד המשטר הסיני ליו שיאובו. אולם לדברי ריין, העוצמה והאפקטיביות שלהם מעולם לא היתה גדולה כמו בשנים האחרונות. החרם הכלכלי הפך לאקדח טעון בידיים הסיניות, לשם השגת מטרות מדיניות החוץ שלה.

”היום, תחת הנשיא שי ג‘ינפינג, סין פועלת כגוף אחד יותר מאי פעם“, מסביר ריין, מייסד ומנהל פירמת הייעוץ האסטרטגי ומחקרי השוק CMR בשנחאי. ”בימיו של הנשיא לשעבר חו ג‘ינטאו היו הרבה שכבות לממשל. הממשלה המקומית לא תמיד הקשיבה לממשלה המרכזית, אבל שי הציב נאמנים לו בתפקידי מפתח בכירים בכל רחבי המדינה. כעת, כשהממשל המרכזי מבקר את דרום קוריאה, מיד מגיעה הנחיה לממשלות המקומיות להתקשר לכל סוכני הנסיעות ולאסור עליהם לשווק טיולים מאורגנים לקוריאה. במקביל התקשורת הממשלתית מבקרת את דרום קוריאה בחריפות ומרכזת את הכעס של הצרכנים נגד חברות קוריאניות“.

בעקבות עצירת הקבוצות המאורגנות מסין, מספר התיירים הכולל שהגיע לדרום קוריאה ב־2017 ירד ב־24% לעומת שנה קודמת. במקביל המכירות של חברת יונדאי צנחו ב־11 החודשים הראשונים של 2017 ביותר מ־38% עקב חרם הצרכנים הסיני. על פי הבנק של קוריאה, הסנקציות הסיניות הספיקו לגלח 0.4% מהצמיחה של הכלכלה הקוריאנית ב־2017 (שעמדה בסופו של דבר על 3.1%), לפני שהנשיא החדש של דרום קוריאה מון ג‘אה־אין הודיעו על עצירת פריסת מערכת ההגנה נגד טילים; שתי המדינות החזירו את היחסים לנורמליות.

כוחו העצום של הצרכן הסיני

לפני 12 שנה ייסד ריין את פירמת הייעוץ האסטרטגי ומחקרי השוק CMR. הוא מייעץ לתאגידים בינלאומיים גדולים מרשימת פורצ‘ן 500 בענייני השוק הסיני; רשימת לקוחותיו חסויה. הוא ביסס את מעמדו כמומחה מוביל לעשיית עסקים בסין בזכות ההצלחה של שני ספריו ”סוף העבודה הסינית הזולה“ ו”סופה של החקיינות הסינית“ - רבי מכר שזיהו את המגמה של הפיכת סין מאימפריית ייצור זול לשוק צרכני מפותח, ולמדינה שמתבססת על חדשנות וטכנולוגיה מתקדמת.

ריין, אמריקאי שאביו יהודי ואימו סינית, חי בשנגחאי. באופן חריג לזר הוא הצליח לבסס את קשרים טובים עם החלונות הגבוהים של הממשל הסיני, בין השאר בזכות נישואיו לנכדתו של המרשל יה ג’וואן יינג, מבכירי המנהיגים בסין בשנות ה־80-70 ואבי אחת ממשפחות האצולה הקומוניסטית החשובות במדינה. הוא כתב בעבר טורים קבועים לבלומברג ופורבס ומפרשן לוול סטריט ג‘ורנל, פורצ‘ן, פייננשל טיימס, ניו יורק טיימס ו־CNN בנושא הכלכלה הסינית.

בספרו השלישי, ”המלחמה על הארנק הסיני: להרוויח מהסדר העולמי החדש“, שיצא לאור בדצמבר האחרון, מבליט ריין את קשריו בממשל כשהוא מספר איך יועץ של מתמודד מוביל בבחירות לנשיאות בקוריאה ביקש ממנו לארגן למועמד פגישה עם הנשיא שי. ריין פנה לקשרים שלו בבייג‘ינג, אך קיבל תשובה נחרצת: כל עוד פריסת הטילים נמשכת, אין מה לדבר על פגישה.

בספר טוען רייין כי ככל שבייג‘ינג הבינה את כוחו העצום של הצרכן הסיני, כוח התיירות החזק בעולם כיום, וזיהתה את החולשה במדיניות החוץ האמריקאית בימי ברק אובמה וכעת דונלד טראמפ - היא החלה ליישם באינטנסיביות מדיניות חוץ של מקלות וגזרים כלכליים. סין משתמשת בשיטה זו כדי להעניש מדינות שפועלות נגד האינטרסים שלה, וגם כדי לתגמל מדינות שמשרתות את אותם אינטרסים, או לקרב אליה מדינות שהיא רוצה ביקרן.

גם מעצמות המערב השתמשו במדיניות כלכלית כחלק מביסוס הדומיננטיות העולמית ושמירתה. ארה“ב חילקה מאז שנות ה־60 הלוואות בריבית נמוכה למדינות דרום מזרח אסיה, כדי למשוך אותן אליה; מנגד היא השתמשה בסנקציות כלכליות כדי להעניש אויבות כמו איראן וצפון קוריאה. ריין סבור כי השיטה הסינית שונה: ההבחנה בין אויבים לבני ברית היא נזילה יותר מהגישה של ארה"ב, שכמו בסרטים האמריקאים, מחלקת את העולם לטובים ורעים, ידידים ושונאים.

”השפה והתרבות יוצרות פער בין סין לשכנותיה, ועוד יותר בין סין למדינות המערב, שעמן היא התקשרה אחרי אלף שנים של התפתחות נפרדת“, כתב ריין. ”בתנאים אלה סין לא מחפשת מערכת בריתות יציבה עם אומות אחרות. כציביליזציה בפני עצמה, לא יכולים להיות לה חברים אמיתיים. לכן היא מבקשת לשמור על ידידות ועל מעמדה באמצעות עונשים כלכליים ואיומים צבאיים“.

”סין מעדיפה להתמקד ביחסים שבהם היא יכולה להשתמש ב'מקלות וגזרים' כלכליים, מה שהרבה יותר קשה לעשות כשאומות חוברות יחד“, מוסיף ריין. ”איגוד מדינות דרום־מזרח אסיה (ASEAN) היה יכול להתנגד לשאיפות הסיניות, אך כדי ליצור התנגדות דרושה תמיכה של כל החברות. סין הצליחה להשתמש בארנק שלה ושל הצרכנים הסינים כדי לבנות קשרים עם קמבודיה ולאוס, שהפכו את הארגון ללא אפקטיבי בעצירת ההתרחבות הסינית. בדומה יצרה סין קשרים חזקים עם הונגריה באירופה ועם אתיופיה באפריקה”.

לפי ריין, מדיניות החוץ של סין מחלקת את העולם לשלוש. “שותפות חמות“, כמו פקיסטאן ולאוס, זוכות לתמיכה כלכלית נרחבת מסין בדמות הלוואות ופרויקטי תשתית - עד כדי אובדן עצמאותן המלאה; ”שותפות חמימות“, כמו בריטניה, צרפת, אוסטרליה ותאילנד, שסין חפצה ביקרן אך הן שומרות על מדיניות חוץ עצמאית ומנווטות בין ארה“ב לסין; ו“שותפות קרות“, כמו הודו, שסין לא רואה בחיוב והקשרים הכלכליים עמה מוגבלים.

הקטגוריות הללו לא מייצגות אויבים או ידידים עמוקים של סין, ולכן המעבר בין הקטגוריות יכול להיות מהיר למדי. דרום קוריאה נחשבה לידידה טובה של סין לפני שמערכת ההגנה מפני טילים עמדה על הפרק. גם הפיליפינים שמרו על יחסים חמים מול סין עד שב־2015 עתרו לבית הדין לבוררות בהאג, נגד השאיפות הטריטוריליות של סין בים סין הדרומי. מיד נתקלו הפיליפינים ב“מקל“: סין הגבילה מאוד את ייצוא המנגו והבננות מהפיליפינים אליה, בטענה כי אינם עומדים בסטנדרטים התברואתיים. כשנשיא הפיליפינים רודריגו דוטרטה שינה כיוון והחל להתקרב לסין ולבקר את ארה“ב, חודש יבוא הפירות מיידית ואפילו ייבוא עוזרות בית ומטפלות מהפיליפינים לסין עלה פתאום על סדר היום.

עוד חברה ברשימת המדינות הקרות של סין היא מקסיקו. ”מקסיקו ביטלה ב־2014 הסכם לבניית מסילת רכבת מהירה בהיקף של 3.75 מיליארד דולר עם סין, והיחסים נפגעו מאוד“, אומר ריין. ”בנוסף, אחרי שהשגריר המקסיקני בסין עזב את התפקיד, הוא התבטא באופן מאוד ביקורתי וחריף כלפי ממשלת סין, כינה אותה רשעית ויצר טעם רע אצל המנהיגות הסינית. לאורך שנים מקסיקו לא באמת רצתה בקשרים חזקים עם סין, כי היא סברה שהייצור הסיני הזול מתחרה עם הייצור המקסיקני. הם לא הבינו שסין עולה במעלה שרשרת הייצור ומתמקדת בחדשנות ובהייטק, כך שהייצור הפשוט יכול לעבור למכסיקו“.

לדעת ריין, היחסים הקרים האלה, שמקסיקו מנסה כעת לשפר על רקע המתיחות שלה עם טראמפ, אחראיים למשל לכך שטקילה מעולם לא הפכה פופולרית בסין. הצרכן הסיני הפטריוט מעדיף משקאות ממדינות חמימות וידידותיות יותר כלפי סין, כמו וויסקי סקוטי וקוניאק צרפתי.

אפל רוקדת לפי החליל הסיני

אלא שסין לא נעצרת בחרם כללי על מדינות. היא יורדת לרזולוציות הרבה יותר קטנות מזה. כך, במהלך המשבר ביחסים בינה לבין דרום קוריאה, קבוצת לוטה הקוריאנית ספגה אש חזקה במיוחד. לוטה הסכימה לחילופי שטחים עם ממשלת קוריאה ומסרה מגרש גולף בבעלותה כדי שישמש להצבת מערכת ההגנה מפני טילים. בתגובה סגרו הרגולטורים הסינים 87 מבין 99 הסופרמרקטים של לוטה בסין, בנימוק של אי עמידה בתקנות בטיחות אש; עצרו את פעילות מפעל השוקולד של לוטה והרשי; ובלמו בניית פארק שעשועים גדול של הקבוצה. אפילו אתר האינטרנט הסיני של לוטה הותקף על ידי האקרים וירד מהאוויר לחודשיים. באוקטובר נכנעת לוטה והודיעה כי החליטה למכור את כל הסופרמרקטים שלה בסין.

לדברי ריאן, מקרה לוטה מהווה תקדים שבו סין יצאה נגד חברה זרה ספציפית בשל פעולות שביצעה מחוץ לסין. גם רשת המלונות מריוט נכוותה: בחודש שעבר היא שלחה סקר לחברי מועדון הלקוחות שבו מתוארות הונג קונג, מקאו, טיוואן וטיבט כמדינות עצמאיות. כעונש היא חויבה להוריד לשבוע את אתר האינטרנט שלה מהאוויר ואת האפליקציה בסינית. כשאלה פני הדברים, אין פלא שהתאגידים הבינלאומיים הגדולים הפועלים בסין נכנסים לחרדה עצומה.

”לפני כמה שנים, כנפגשתי עם חברה או לקוח הם תמיד ניסו לבדוק איתי מה הצרכן הסיני רוצה ואיך נכון למכור לו“, אומר ריין. ”אבל בשנתיים־שלוש האחרונות הלקוחות שואלים אותי בעיקר שאלות פוליטיות, כמו מה הממשלה רוצה, איך היא רואה אותם ואת הסקטור שלהם ואיך הם צריכים להגיב אליה. נפגשתי לאחרונה עם מנכ“לית של חברה למוצרי יוקרה, שחששה שהממשלה הסינית תעצור את הצמיחה בשוק מוצרי היוקרה או תבקר את הסינים שקונים מוצרים כאלה. לקוח אחר מתחום הקוסמטיקה שאל אותי מה עליו לעשות אם הממשלה הסינית לא תאהב את נשיא המדינה שלו ותבקר אותו פוליטית. הפחד הזה לא היה קיים בעבר. פעם הממשלה הסינית פרשה שטיח אדום בפני כל חברה זרה שבאה להשקיע“.

ומה אתה עונה למשל לאותה מנהלת מחברת מוצרי היוקרה? הרי קשה מאוד לחזות לאן העניינים יגיעו.

”עניתי שהפחד שלה מוגזם, כי הממשלה הסינית לא יכולה לעצור את הסינים מלהוציא כסף על מותגי יוקרה כמו שאנל, הרמס וגוצ‘י; היום הם טרנד חם בעיקר בקרב צרכנים צעירים מתחת לגיל 28. בסופו של יום הם עדיין צריכים לדעת מה הלקוח שלהם רוצה, כי הוא זה שקונה את המוצר. הם לא צריכים לקרוא יותר מדי את העיתונות הזרה, שאוהבת להפחיד לגבי סין, אבל כן חייבים להיות חכמים ולא לעשות טעויות כמו של מריוט, שחברה חיצונית לה כתבה ושלחה את הסקר הבעייתי ופגעה קשות בהכנסות הרשת“.

באקלים הפוליטי הנוכחי, האינסטינקט של רבים מהתאגידים הבינלאומיים - שסין בראש רשימת שוקי היעד שלהם - הוא לרצות את השלטון הסיני. אפל מושקעת בסין עמוק במיוחד: היא מייצרת חלק גדול ממכשיריה במדינה וגם תלויה מאוד במכירות בסין, השוק השני בגודלו שלה אחרי ארה“ב. בנובמבר ספגה אפל ביקורת על ההחלטה להסיר מחנות האפליקציות בסין את כל תוכנות ה־VPN, המשמשות לעקיפת החסימה הסינית על אתרים כמו פייסבוק, טוויטר ואתרי חדשות זרים. אם לא די בכך, בדצמבר הופיע מנכ“ל אפל טים קוק בוועידת האינטרנט בסין ואמר כי אפל תומכת בחזון הסיני של ”אינטרנט פתוח“. לדעת ריין, אפל הלכה רחוק מדי.

”אפל פתטית וטים קוק צריך להתבייש על זה שהוא מדבר על האינטרנט הפתוח בסין“, אומר ריין. ”כרגע הוא משתחווה לכל דבר שסין רוצה. הממשל הסיני רק ימשיך ללחוץ וללחוץ עליו; הוא מכבד כוח ולכן צריך לעמוד על שלך ולהיות חזק. הוא לא צריך להיות ביקורתי מדי כלפי סין, אפשר להתנצל כשצריך אבל גם להיות חזק. הייתי מעדיף לשמוע את קוק אומר, ‘אנחנו אוהבים את ההזדמנויות שיש בסין ולעבוד עם הממשלה והצרכנים הסינים, אבל היינו שמחים אם האינטרנט בסין היה פתוח יותר, כדי לעזור לקדם את החדשנות בסין’. אני הייתי אומר משהו כזה במקום לשקר ולהגיד שיש אינטרנט פתוח בסין“.

אבל הפחד של קוק מובן. באותה ועידה דיבר גם מנכ“ל גוגל סונדאר פיצ‘איי. קוק לא רוצה להגיע למצב של גוגל, שחסומה בסין.

”ההבדל הוא שגוגל קראה לממשלה הסינית מרושעת. את זה אי אפשר לעשות. חשוב להראות לה כבוד, ותוך כדי כך לומר שחולקים על המדיניות שלה. ברור שלא ירצו לעבוד עם מי שמגיע עם גישה כל כך ניצית כמו גוגל. גוגל משקפת את הגישה האמריקאית שמתנהגת בביריונות ומבקרת את כולם. אפל היום באותו מקום של שותפה חמה כמו פקיסטאן, אתיופיה או לאוס, שאין להן עצמאות; סין אומרת להן לקפוץ והן קופצות. עדיף להיות שותפה חמימה, כמו צרפת וגרמניה“.

הסכסוך עם גוגל הביא את סין לטפח את היחסים עם המתחרה מיקרוסופט ולקדם את התוכנות שלה - כדי שלא יווצר לובי של חברות טכנולוגיה אמריקאיות נגדה. סין מטפחת קשרים גם עם חברות נבחרות במדינות חשובות כדי שיספקו לה לובי מול הממשל שלהן. עם אלה נמנה תאגיד האניוול האמריקאי, שמרוויח בגדול מפרויקטי הבנייה הגדולים של יוזמת ”החגורה והדרך“ הסינית - תוכנית ענק להשקעה בתשתיות באסיה, אפריקה ואירופה.

לדעת ריין, הדרך היעילה היחידה של חברות ומדינות להוות כוח נגד מול סין היא להתאגד. ”אף חברה, אפילו גוגל, לא יכולה לעמוד מול סין לבדה“, אומר ריין. ”לכן חברות צריכות להתאגד בגופים כמו לשכות המסחר האמריקאיות והארופאיות, וחשוב מכך - לקבל את תמיכת הממשלה שלהן. מי שהיתה צריכה להילחם על האינטרנט הפתוח לא היתה גוגל אלא ממשלת ארה“ב, ומוזר שעד כה זה לא קרה".

אילו חברות לדעתך עובדות היום נכון בסין?

”במצב הנוכחי, הפירמות הזרות צריכות להוכיח שהן חברות של סין והעם הסיני. שתי חברות שהצליחו לעשות את זה הן KFC וסטארבקס. KFC חילקה חלב וביצים לילדי בית ספר עניים בסין, וסטארבקס הודיעה שתיתן להורים של עובדיה ביטוח בריאות חינם. שתיהן הבינו את החשיבות שיש לילדים ולקשישים בחברה הסינית. כתוצאה, כש־KFC ספגה ירידה במכירות בזמן המתח בין ארה“ב לסין בעניין ים סין הדרומי, המשבר דעך אחרי חודש־חודשיים“.

במציאות הקיימת, גם חברות מקומיות בסין חייבות לזכות באמון הממשל כדי לצמוח. לדעת ריין, שתי החברות שמחזיקות בקשרים הטובים ביותר עם הממשל הן הענקיות עליבאבא וטנסנט, מפתחת אפליקציית התקשורת הפופולרית בסין וויצ‘אט. במקרה או שלא, הן גם שתי חברות הטכנולוגיה הסיניות בעלות השווי הגבוה ביותר. היחסים שלהן עם השלטון אפילו טובים מאלה של חברות בבעלות ממשלתית. ריין מצדו מזהיר מפני הכוח העצום של שתי החברות האלה. ”עליבאבא וטנסנט הוכיחו לממשלה שכשהיא באה אליהם בבקשה למידע מסוים, הם יתנו לה אותו מהר. כרגע הממשלה מעודדת אותן להתרחב ולהגדיל את המידע שבידיהן. היום סטארטאפים טכנולוגיים סינים יעדיפו להימכר לעליבאבא או לטנסנט, כי אחרת הם לא יקבלו את הרישיונות הנדרשים“, אומר ריין. ”זה מסוכן כי יש להם הרבה יותר מדי מידע עלינו. יו"ר עליבאבא ג‘ק מא יודע בדיוק איפה אנחנו נמצאים, מה אנחנו עושים מהרגע שהתעוררנו ועל מה אנחנו מוציאים כסף. יש להם יותר מידע מגוגל ומפייסבוק, שכרגע לא מחזיקות שירותים פיננסיים. אולי רק לאפל יש אותה כמות אדירה של מידע“.

הסינים מעריכים יהודים

בצל כל החזיתות שסין מרשה לעצמה לפתוח בעולם, ישנה גם ישראל ומיקומה בחלוקה לשותפות חמות, חמימות וקרות. ”ישראל היום בקטגוריה של השותפות החמימות, כי היא שומרת על עצמאותה אך זוכה להרבה כבוד מהממשלה הסינית ונהנית מההערכה הסינית כלפי יהודים", אומר ריין. "התקשורת בסין נותנת יחס טוב מאוד לישראל, מה שמביא יותר תיירים סינים לישראל ויותר משקיעים לקנות סטארטאפים בישראל“.

היחסים הקרובים של ישראל עם ארה“ב והודו עלולים להביא לפיצוץ עם סין?

”ישראל מספיק רחוקה פיזית מארה“ב, סין והודו, כך שהיא יכולה להישאר עם כולן ביחסי ידידות. איום מוחשי יותר הוא הקשרים גרועים של ישראל עם מדינות כמו ערב הסעודית, שסין זקוקה להן כדי להבטיח נפט במזרח התיכון. ככל שסין תנסה להשיג יותר השפעה במזרח התיכון, המדינות האלו ינסו לדחוף אותה נגד ישראל. אני לא חושב שהן יצליחו כי סין תופסת את ישראל כאחת המדינות החכמות בעולם“.

האם סין לא תבוא בדרישות לישראל כדי להשאיר אותה במחנה החמים?

”יש דברים שאינם נתונים למשא ומתן ביחסים עם סין. חובה להביע תמיכה במדיניות סין האחת ובכך שטיוואן אינה עצמאית, אסור לתמוך בעצמאות טיבט או בדאלי לאמה או להרצות לסין על זכויות אדם. כל עוד זה מקובל, סין מוכנה לקבל פערים בדעות".