"יש פיתוחים טכנולוגיים להתגונן מתביעה על הטרדה מינית"
אילנה שושן, מייסדת הארגון "נשים מעצימות נשים", השתתפה ב"כנס כשטכנולוגיה פוגשת אהבה". ד"ר גלית דיין טוב-אל: "כבר בימי קדם יכלו הנשים לסרב לבני זוגן"
כיום לאחר הסערה הציבורית וניקוי האורוות שהביא עימו קמפיין MeToo# ב-2017, אי אפשר לנתק את השיח על אהבה והפיל שנמצא בחדר. פיל שתמיד היה, אבל כזה שבתנאים נכונים הופך בן רגע לזבוב ואולי אף נעלם לחלוטין, ושמו "ההסכמה", כפי שהסבירו אילנה שושן וד"ר גלית דיין טוב-אל ב"כנס כשטכנולוגיה פוגשת אהבה" של "כלכליסט" שהתקיים אמש במתחם האירועים החדש של LABS בעזריאלי שרונה.
שושן, מפיקת סרטים, פעילה למען העצמת נשים ומלכת יופי לשעבר, תיארה את הפחד והליכי ה"משפטיזציה" שקמו בניסיון להתגונן מפני התביעה העתידית אפשרית על הטרדה מינית.
שושן, מייסדת הארגון "נשים מעצימות נשים", הציגה את הפיתוחים הטכנולוגים שאף קמו לטובת העניין. "באחת מהן הייתה זו אפליקציה שמאפשרת לשלוח הזמנה לסטוץ' לכל אחד מאנשי הקשר בסמארטפון", סיפרה שושן. "כשבתגובה להצעה ניתן לקבל הסכמה מתועדת למגע מיני על גווניו ופרטיו, כשזו תהיה בעתיד אפילו מגובה בחתימה דיגיטלית שתבטיח לכאורה את קיום היחסים ואת עתידם המשפטי הצחור של המשתתפים בהן".
במטרה להעצים את מקומן של הנשים בקביעה על גופן ואת הזכות השמורה להן להחליט, הביאה שושן דוגמאות מעולם הטבע. לדבריה, לחיות שונות מהמין הנקבי ישנן שיטות מולדות להתמודד נגד אותה כפייה, למשל כפי שהפילה מחזיקה ביכולת מלאה לאפשר או למנוע חדירה של הזכר.
ד"ר דיין טוב-אל, מומחית למנהיגות וניהול וחוקרת תרבות מצרית עתיקה, סיפרה על הפתרונות הטכנולוגיים שעוד קמו להם בימי קדם עבור סוגיית מוכנות האישה לקיים אהבה עם בן זוגה. היא הציגה תיבה עתיקה שמקורה באתיופיה המכונה "תיבת אהבה". "באמצעות התיבה הביעו נשות השבט לאישיהן בצורה שאינה משתמעת בשני פנים האם ומתי ברצונן להתמזג ולקיים אהבה", אמרה.
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה