אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אל תדבר כמו TED

אל תדבר כמו TED

כבר מזמן הפסקתי לצפות בהרצאות של TED, בטח שאין לי כוח לחיקוי המקומי

16.02.2018, 23:42 | אייל לינור
הפיהוק שלי מגיע כבר לפי העלייה שלו על הבמה. הצעד הבטוח, הכניסה הנמרצת, ממש כמו שלימדו אותו בסדנא. מכאן אני כבר יכול לנחש לבד איך זה יימשך: סיפור אישי על הילדה הקטנה, משם כמה עובדות סטטיסטיות מסמרות שיער (כאלה שהוריד בעצמו בגוגל), שני קייס סטאדיס מהעולם הגדול, ומשם כמובן על המהלך הלא מעניין שהוא מקדם. הכול בסדר, אני כבר בלובי.

אבל בואו נדבר ברצינות. מה נסגר עם הקטע הזה של לדבר "כמו TED". ביותר ויותר כנסים אנחנו רואים את אותם מנחים, שנראים כאילו יצאו מאותה סדנא בדיוק עם אותו רצף הוראות: דבר עם הידיים, זוז על הבמה, פתח בסיפור אישי, הצג עובדות מפתח, הפעל אותם... ואת כל זה צריך כמובן לדחוס בתוך 16 דקות מתוזמרות היטב. יש רק בעיה אחת קטנה – גם המציג הטוב ביותר בעולם לא יוכל לנצח את האולם אם מה שהוא מביא לבמה לא ממש מעניין אף אחד.

יש משהו אחד שאנחנו נוטים לשכוח בכל ההערצה הזאת ל-TED. האנשים והנשים הללו העומדים על הבמה, הם אנשים סופר מעניינים מלכתחילה. הם לא הוזמנו ל-TED רק בשל היותם נואמים מופלאים. הם הוזמנו בעיקר מכיוון שהם אנשים שעשו דברים מדהימים בחייהם. אלו קודם כל אנשים מעוררי השראה ורק אחר כך נואמים מצוינים.

ואין לי שום דבר נגד סדנאות פרזנטציה, אפילו לקחתי אחת פעם ועדיין זוכר כמה טיפים לא רעים משם. אני לגמרי בעד דיבור רהוט, עמידה בטוחה, שימוש בעובדות מרתקות וכל סל הטריקים שנועדו לנתק לשנייה את הקהל מהסמארטפון.

אבל כמו הרבה דברים, הרבה יותר קל לאמץ את המעטפת מאשר את המהות. במקום לשאול מה הפך אותם לאנשים ש-TED ירצה להזמין, אנחנו שואלים שאלות טכניות וחסרות משמעות כמו: מה אורך הפתיחה האידאלית? כמה שקפים צריכים להיות במצגת, האם להשתמש בסטטיסטיקות, ובאיזה סיפור אישי כדאי לי לפתוח. שם המשחק הופך להיות - איך אני יוצר שואו, ולא איזה ערך אני באמת מביא לעולם.

ביל גייטס בכנס TED , צילום: cc-by Magnify.net ביל גייטס בכנס TED | צילום: cc-by Magnify.net ביל גייטס בכנס TED , צילום: cc-by Magnify.net

רוב האנשים המרתקים והמעניינים, המנהיגים האמיתיים שהכרתי הם דווקא נואמים גרועים. הם שונאים לעמוד בפני קהל. הם טובים בעשייה או בחדרי ישיבות, וממש לא בא להם עכשיו ללמוד צעדי ריקוד ותנועות ידיים. הם לא רואים בעצמם מספרי סיפורים, הם נבוכים מהעניין של ה-story telling מכיוון שהם מעוניינים בשיחה אמיתית עם צד שיודע להבין ולהקשיב. ובמקרים הנדירים שהם כבר מוכנים לעלות על במה, הם מנצחים כל קהל וכל חדר ישיבות. אנשים רוצים ללמוד מהם ושותים כל מילה. את הקייסים שהם מציגים הם יצרו בעשר אצבעות, לא הורידו מגוגל. אז מה אם הם לא זוכרים מה היה בשקף 22. הם לא משחקים את המשחק של TED. יש להם מה להגיד באמת – הם לא צריכים קרקס.

אייל לינור אייל לינור אייל לינור

אנשים רציניים, יודעים ששום דבר אי אפשר לעשות עם חמישה טיפים פשוטים, ומהפיכות לא נוצרות באמצעות שלוש תובנות מפתח. אני רוצה לשמוע וללמוד מאנשים שמבינים שסיטואציות הן מורכבות, שהיה אפשר לטעות לאורך הדרך, שדברים לא פשוטים אבל בכל זאת ניתן להגיע אם יודעים מה לעשות.

הטיפ הכי גדול שאני יכול לתת למישהו שרוצה לדבר כמו טTED הוא: לך תהיה כמו הנואם. עשה את מה שהוא עשה במקום לנסות לחקות את איך שהוא מדבר. טפס יחף על הקילימנג'רו, מצא תרופה לסרטן, גלה את מסתורי החומר האפל ביקום, צא למדיטציה במדבר ודבר ישירות עם אלוהים. אם תעשה את אחד מהדברים האלה, תאמין לי שהסיפור ייצא ממך כבר בטבעיות. לא תזדקק לשום מאמן TED כדי לדעת איך לזוז על הבמה. והכי חשוב רק אל תביא לי את הסיפור על מה הילדה הקטנה שלך אמרה לך הבוקר, זה לא ממש מעניין.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



8 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

6.
כמה קל לפסול
הפורמט של TED לא מתיימר להחליף את המהות. בהחלט משפר את רמת ההרצאה של מי שיש לו מה להגיד ואין לו את הכשרון להפנט קהל בטבעיות, מעצם נוכחותו. אין בכלל ספק שהכותב שמע וראה אינספור הרצאות ארוכות, מייגעות ומשעממות של אנשים שהיה להם המון מה להגיד ולהעביר אבל נכשלו באומנות ההרצאה עצמה. אז למה לפסול? יש לכותב אלטרנטיבה להציע לכל אנשי הביניים שאינם כוכבי במה מלידה?
נו באמת  |  18.02.18
לכל התגובות