אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
התכנית הלאומית לקידום הטיפול הסיעודי בישראל יצאה לדרך צילום: אלכס קולומויסקי

התכנית הלאומית לקידום הטיפול הסיעודי בישראל יצאה לדרך

התכנית שתתפרס על ארבע שנים מציעה בין היתר מודל חדש לשעות הסיעוד בקהילה, שיפור הרצף הטיפולי וסל טיפולי שיניים במסגרת ציבורית לבני 75 ומעלה

30.03.2018, 10:05 | רינה רפאל

בשיתוף מערכת זירת הבריאות

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה המתייחסים לתוחלת החיים בישראל, הרי שנכון לשנת 2016 היא עמדה על 80.7 שנים בממוצע בקרב גברים לעומת 84.2 שנים בממוצע בקרב נשים. יחד עם זאת, תוחלת החיים הבריאה (כלומר, חיים עם יכולת תפקוד מלאה של אדם עצמאי, מבלי שנפגעו יכולות התפקוד היומיומיות שלו), עומדת על פי נתוני הלשכה על 65.4 שנים בממוצע בקרב גברים לעומת 65.1 שנים בממוצע קרב נשים. משמעות הנתונים ברורה: העשורים האחרונים בחייהם של אוכלוסיית המבוגרים אינם קלים מהבחינה בריאותית, כאשר במקרים רבים נטל הטיפול הפיזי, הכספי, הסיעודי והנפשי נופל על בני המשפחה. מכאן עולה השאלה היכן המדינה?

קראו עוד בזירת הבריאות

"הזדמנות היסטורית לתיקון חברתי"

"הכיסוי הסיעודי בקהילה בישראל הוא מן הנמוכים ב־OECD", הדגיש במרץ 2017 סגן שר הבריאות, ח"כ הרב יעקב ליצמן (יהדות התורה), "חוסר ההערכות המדינה להזדקנות האוכלוסייה הוא פצצת זמן מתקתקת".

ואכן, מחקר ההשוואתי שפורסם ברבעון הראשון של 2017 ובחן 14 ממדינות ה־OECD מצביע על כך שישראל היא מבין המדינות הבודדות שלא נותנות כל סיוע בקהילה לקשישים סיעודיים עם צרכים נמוכים, וכי בישראל מבחני ההכנסה באשפוז הסיעודי הם בין המחמירים בקרב מדינות ה־OECD. עוד מראה המחקר כי אחוז הקשישים הסעודיים בישראל הוא הגבוה ב־OECD, ועומד על למעלה מ־20%.

נתונים אלו יחד עם ההבנה כי האוכלוסייה הקשישה והחלשה זקוקה לפתרון מערכתי, הובילו לשינוי. בנובמבר 2017 הכריז משרד הבריאות בשיתוף משרד האוצר על רפורמה במערך הסיעוד בישראל. "מדובר בהזדמנות היסטורית לתיקון חברתי לקשישים, לסיעודיים ולכלל אזרחי ישראל שיהיו זכאים לכיסוי רחב של שירותי סיעוד ציבוריים ממלכתיים", צוטט סגן שר הבריאות ליצמן במסיבת העיתונאים, ושר האוצר משה כחלון (כולנו), הסביר: "המשבר הזה הוא תוצאה של שנים של הזנחה פושעת. היום המדינה מכניסה את היד עמוק לכיס ולוקחת אחריות על אזרחיה. התכנית הזאת מעניקה רשת ביטחון ממלכתית להורים שלנו, לילדים שלנו ולחלשים בחברה".

 

שר האוצר משה כחלון, צילום: עומר מסינגר שר האוצר משה כחלון | צילום: עומר מסינגר שר האוצר משה כחלון, צילום: עומר מסינגר

 

עיקרי התכנית

עד כמה עמוק בכיס? התכנית הלאומית לקידום הטיפול הסיעודי בישראל, יצאה לדרך בחודש ינואר 2018 במסגרת אישור תקציב 2019. התכנית תיפרס על פני ארבע שנים ותגיע לעלות של כ־1.6 מיליארד שקלים בשנת 2021. כספים ראשונים לתכנית הוקצו כבר השנה, ואם אכן התכנית תיושם במלואה, היא עתידה לחולל במהפכה שתקל על מאות אלפי קשישים סיעודיים בישראל ובני משפחותיהם. אז מה בתכנית?

התכנית כוללת מודל חדש של שעות הסיעוד בקהילה ומדובר בין היתר בהגדלה של מספר רמות התלות בשירותי הסיעוד בקהילה שבאחריות ביטוח לאומי משלוש לשש רמות. הגדלה זו תאפשר מתן מענה מדויק יותר לצרכים של הקשישים הסיעודיים והתאמה טובה יותר של הסיוע הציבורי לצורך של הקשיש הסיעודי. לפי המודל, למעלה מ־50 אלף קשישים סיעודיים הנמצאים ברמת התלות הנמוכה יקבלו גמלה כספית של כ־1,000 שקלים בחודש. הגמלה תאפשר לקשישים לבחור אלו שירותים הם מעוניינים לקבל (כגון שעות טיפול, ניקיון הבית, מזון ובישול וכדומה), וכיצד הכי נכון מבחינתם לנצל את הסיוע שהם מקבלים מהמדינה. בכל הנוגע לרמת התלות הגבוהה, הרי ששעות הסיעוד יעלו בצורה ניכרת: קשישים שמעסיקים עובדים ישראלים יקבלו תוספת של שמונה שעות שבועיות: מ־22 כיום ל־30 שעות שבועיות. קשישים המעסיקים עובדים זרים יקבלו סיוע בהיקף של 26 שעות שבועיות (זאת לעומת 18 היום). כמו כן, יוכלו הקשישים להמיר את הגמלה לתשלום כספי בסך של כ־5,000 שקלים בחודש (זאת לעומת כ־3,500 שקלים היום). גם ברמת התלות החמישי תהייה תוספת של שעות שבועיות ל־24 שעות עבור מעסיקי מטפלים ישראלים ו־21 שעות עבור מעסיקי מטפלים זרים (גם כאן, אגב, ניתן יהיה להמיר לגמלה כספית).

התכנית החדשה מתייחסת גם להגדלת מעורבות קופות החולים בבית הקשיש, כך שיוקצו תקציבים גדולים לקופות החולים עבור פיתוח מערך של טיפולי בית ושיקום למרותקי הבית בקהילה. התוכנית תאפשר לקשישים ליהנות מסל טיפולים רחב בביתם הכולל בין היתר טיפולים על ידי רופא, אחות וצוותים פרא רפואיים. הגברת הפעילות בבית המטופלים תאפשר גם את צמצום הפניות המיותרות לאשפוז והקטנת העומס בבתי החולים.

בתכנית החדשה גם ביטול ההשתתפויות העצמיות של בני המשפחה באשפוז הסיעודי. כידוע, מאושפזים סיעודיים נדרשים לעבור מבחני הכנסה קפדניים, שלהם ושל בני/בנות זוגם. בעוד שלפני הרפורמה, ביצע משרד הבריאות גם מבחני הכנסה לילדיו של המאושפז הסיעודי, הרי שכעת מבחנים אלו בוטלו והקטינו משמעותית הן את הביורוקרטיה שהיתה כרוכה באישורים הנדרשים והן את הנטל הכלכלי בו נשאו ילדי המאושפזים.

מהלכים משלימים בקהילה

בתכנית גם מהלכים משלימים בקהילה ובהם: העלאת שכר המטפלות והמטפלים לחיזוק ועידוד התעסוקה בענף, שיפור האיכות והגדלה משמעותית של השירותים החברתיים בקהילה - בניית מערך שירותים חברתיים בקהילה לטובת הקשישים שיגביר את מעורבותם בקהילה וישפר את רמת חייהם. לפי התכנית יינתנו גם תקציבים לשיפור איכות הטיפול שניתנת בקהילה באמצעות הביטוח הלאומי כמו גם תקציבים לצורך הכשרה והדרכה של המטפלים הסיעודיים.

מערכת הסיעוד בישראל מאופיינת בריבוי של גורמים ציבוריים המטפלים בקשיש הסיעודי (ביטוח לאומי, משרד הבריאות, משרד הרווחה והשירותים החברתיים, קופות החולים ועוד), כשהיום לא קיימים במערכת תמריצים למניעת הדרדרות תפקודית של הקשישים הסיעודיים. במסגרת התכנית החדשה ינקטו צעדים משמעותיים לשיפור רצף הטיפול באמצעות הענקת תמריצים לקופות חולים למניעה ודחיית הדרדרות תפקודית של קשישים סיעודיים המטופלים במסגרת שעות הסיעוד של המוסד לביטוח לאומי. כמו כן יוקצו תקציבים למימון תפקיד של "מנהל מקרה" אשר יתכלל את הטיפול בקשיש הסיעודי ויתאים עבורו את מגוון השירותים והטיפולים להם הוא זקוק. עוד צעד חשוב הוא צמצום הביורוקרטיה והמבחנים האחידים, כשמסגרת התוכנית יאוחדו מבחני ההכנסה והתלות בין הגופים הציבוריים השונים.

נושא נוסף נוגע לטיפולי השיניים, כשלראשונה יינתנו טיפולים אלו במסגרת ציבורית לבני 75 ומעלה. השירותים לקשישים יכללו סל טיפולים רחב בתחום המונע והמשמר. כמו כן, יינתן לקשישים סל שירותים גם בתחום המשקם (פרותטיקה), והם יזכו לקבל, בין היתר, מימון לשיניים תותבות.

פרופ פרופ' יצחק בריק, יו"ר האגודה הישראלית לגרונטולוגיה | צילום: האגודה הישראלית לגרנטולוגיה פרופ

פרופסור יצחק בריק, יו"ר האגודה הישראלית לגרונטולוגיה ומרצה בחוג לגרונטולוגיה באוניברסיטת חיפה מתייחס לתכנית ומציין: "עקרונית, מדובר בתכנית טובה ולו רק מעצם העובדה שהממשלה מבינה שמדובר בנושא חשוב ומשקיעה כספים משמעותיים לטובת הקשישים. שתי נקודות חיוביות מאוד בתכנית זו נוגעות לביטול השתתפות הילדים בעלות האשפוז ולהכנסת טיפולי שיניים חינם לקשישים. לסעיפים אלו צפויה להיות השפעה חשובה על החיים של אלפי משפחות בישראל. נקודה חיובית נוספת שאינה ברורה מאליה, היא ההשקעה ב'מתאם טיפול' - אדם שירכז את הטיפול בקשיש מול כל הגורמים והגופים הרלוונטיים. מדובר בתכנית שכבר פועלת בהצלחה בעולם, וזה נכון וראוי להטמיע אותה גם בישראל, אם כי עוד טרם ברור איך היא תפעל בשטח. כיום מתבצעת תכנית ניסויית בתחום זה בשיתוף אש"ל וביטוח לאומי. אני גם סבור שהחלוקה לשש רמות סיעוד במקום שלוש רמות היא צעד חיובי, במיוחד הגדלת שעות הטיפול ברמות הגבוהות".

עוד מוסיף פרופ' בריק: "הבעיה העיקרית כפי שאני מזהה בתכנית, היא ההמרה של שעות הטיפול לכסף בכל הרמות. ברמה הנמוכה ביותר, ברירת המחדל היא קבלת גמלת כסף ולא גמלת עין (טיפול בפועל), מבלי יכולת להמיר זאת לשעות טיפול. המטרה היא שהקשישים יוכלו לבחור ולרכוש שירותים בקהילה, אבל אלו שירותים בדיוק ירכשו הקשישים מהקהילה? איך יעשו זאת קשישים סיעודיים מוגבלים? וכיצד ניתן יהיה לפקח שהכספים שהקשיש מקבל אכן מיועדים לטיפול בו? במצב שכזה, במקום להקל על משפחתו של הקשיש, הופכים אותה למעשה לאחראית, היות והיא זו שתצטרך לחפש מטפלת, להעסיק אותה, לדאוג לה לתנאים סוציאליים ולפיצויים. לדעתי, מעבר לגמלה בכסף נוגד את עקרונות החוק, ובאופן מעשי התוצאה תהיה שבסופו של דבר הכסף לא יהיה מיועד לקשיש הסיעודי הזקוק לטיפול ולסיוע בפעילויות היומיום החיוניות".

לכתבות נוספות היכנסו אל זירת הבריאות >>

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות