בזק הדיחה את היועצת המשפטית לינור יוכלמן

בזק הדיחה את מזכירת החברה והיועצת המשפטית שלה לינור יוכלמן. בהודעת החברה שהועברה לבורסה נאמר כי בבדיקה פנימית עלה החשד שיוכלמן האזינה לדיונים המתקיימים בחדר הישיבות של דירקטוריון החברה, אשר אסור היה לה להיות חשופה אליהם.

יוכלמן הגיבה לטענות והציגה את הסתייגויותיה בהליכי שימוע, ובסופו של דבר ועדה מיוחדת שהוקמה לצורך העניין החליטה שהיא אינה יכולה להישאר בתפקיד. לפי ההודעה, יוכלמן הועברה לתפקיד אחר בבזק, שאינו כזה העונה להגדרת 'נושא משרה' לפי החוק, ושאינו כרוך ביעוץ משפטי. הבדיקה על התנהלותה של יוכלמן החלה לאחר שהגיעו להנהלה תלונות על כך שהיא מאזינה לשיחות ועידה טלפוניות של ישיבות הדירקטוריון.  

החלטת ההדחה של יוכלמן שהתקבלה בבזק אינה קשורה לחקירה הפלילית שניהלה רשות ני"ע נגד בכירי החברה, ובהם יוכלמן. בחקירה זו נרשמה היום התפתחות דרמטית נוספת: חוקרי רשות ניירות ערך והיחידה למאבק בפשיעה הכלכלית בלהב 433 עצרו הבוקר כמה חשודים, נושאי משרה בכירים בבזק, יועץ תקשורת בכיר וכן בכיר בשירות הציבורי.

מלבד העצורים זומנו הבוקר לחקירה ברשות ני"ע מעורבים נוספים בפרשה, חלקם מקורבים לאלוביץ' וחלקם לנתניהו. על כל פרט נוסף מפרטי החקירה הוטל צו איסור פרסום למשך יומיים. על פי הודעת הרשות: "נוכח ראיות שמצאה הרשות במסגרת פרשת בזק, אשר העלו חשדות לביצוע עבירות נוספות, נפתחה הבוקר חקירה משותפת חדשה".

לפי ממצאי חקירת רשות ני"ע שהועברו לפרקליטות בחודש נובמבר, יוכלמן טוותה בשנים האחרונות קשרים הדוקים עם בעל השליטה, שאול אלוביץ', והדליפה לו מידע עסקי רגיש כשהחברות הפרטיות שלו היה צד נגדי לעסקאות מול בזק. מדובר בשתי עסקאות בעלי עניין גדולות בסכום מצטבר של למעלה משני מיליארד שקלים: מיזוג בזק-yes ועסקת חלל-yes.

בחודש שעבר נחשף כי יוכלמן החזיקה בחדר העבודה בביתה 11 כרטיסי סים, שהתגבלו בחיפוש שערכו חוקרי רשות ני"ע בבית, עם פתיחת החקירה בבזק בסוף חודש יוני האחרון. פרקליטות פנתה לפני כמה ימים לבית המשפט וביקשה להמשיך להחזיק בכרטיסים למשך עוד חצי שנה, על מנת למצות את הבדיקה לגביהם.

מזכירת בזק לינור יוכלמן | צילום: בזק

לפי החשדות (העולים מממצאי חקירת רשות ני"ע שהועברו לפרקליטות בחודש נובמבר), יוכלמן הדליפה לאלוביץ' ולמקורביו מידע עסקי מתוך ועדות בלתי תלויות שהקים דירקטוריון בזק כדי לבחון עסקאות בעלי עניין בהיקף של כ־2 מיליארד שקל - כספים שעברו מקופת בזק הציבורית לחברות אחרות שבשליטת אלוביץ'. עסקאות אלו, למכירת מניותיו של אלוביץ' בחברת yes ולמכירת שירותים של חברת חלל תקשורת לבזק, אושרו לבסוף.

עוד לפי החשד, יוכלמן העבירה לאלוביץ' מיילים רבים שכללו מידע עסקי, כדי שהחברות שבשליטתו יוכלו לשפר את עמדותיהן במו"מ מול בזק. יוכלמן טענה בחקירתה שהיתה מחויבת לדווח לאלוביץ', וכי מתוקף תפקידה היא שימשה כממשק הרשמי בין הוועדה הבלתי תלויה לבין אלוביץ', שכיהן אז כיו"ר הדירקטוריון בבזק. כמו כן, לפי החשד, אלוביץ' דאג לתגמל את יוכלמן על הדלפת המידע. כך, למשל, הוא סייע לה לכאורה לקבל בונוס כספי של מאות אלפי שקלים לצורך רכישת דירה וקידם אותה בחודש מרץ 2017 לתפקיד שנתפר לכאורה במיוחד למידותיה: היועצת המשפטית של מטה החברה.