אילו חברות יוכלו לרכוש את חברות כרטיסי האשראי ובאילו תנאים

תאגידים פיננסיים או ריאליים מישראל או מחו"ל יוכלו לרכוש את חברות כרטיסי האשראי לאומי קארד וישראכרט בתנאי שהם עומדים בדרישות חוק הריכוזיות - כך בהתאם למסמך סופי בנושא שפרסם היום (א') בנק ישראל בנושא, שמגדיר את הקריטריונים למי שיוכל לקבל היתר לרכוש חברת כרטיסי אשראי או להקים ולהיות בעלים של סולק.

בנוסף לעמידה בדרישות חוק הריכוזיות, נדרש שגופים פיננסיים ותאגידים ריאלייים מחו"ל יהיו בעלי ניסיון עסקי רלוונטי. בהקשר זה מציינת המפקחת על הבנקים חדוה בר: "הקריטריונים המרכזיים על פיהם יינתן היתר שליטה כוללים היבטים של יושר ויושרה, חוסן פיננסי, ניסיון עסקי רלוונטי בתחום הסליקה והפיננסים, והיעדר ניגודי עניינים. בנוסף, תיבחן אסטרטגיית ההשקעה של הגופים שיבקשו לרכוש את החברות, כדי לוודא שמדובר בגופים שבכוונתם להוות גורם משמעותי בשוק הסליקה והאשראי בישראל, ולתרום לתחרות בענף הפיננסי".

בפיקוח על הבנקים מציינים גם באופן ספציפי יותר את זהות הרוכשים האפשרית. ביחס לרוכשים זרים מחו"ל - זהות הרוכשים יכולה להיות למשל משקיעים אסטרטגיים כגון בנקים זרים, חברות תשלומים וגופי טכנולוגיה. גם גופים פיננסיים וריאליים מחו"ל יכולים כל עוד הם בעלי נסיון עסקי רלוונטי. קרנות השקעה פרטיות (פרייבט אקוויטי) גם יכולות כאשר כאן נדרש שהקרן תחזיק בהיתר שליטה (או שלפחות החזיקה באחד כזה) בגוף פיננסי באחת ממדינות ה-OECD - למשל גוף פיננסי שהוא חברת ביטוח, סולק או חברת תשלומים. במידה ומדובר בהיתר לסליקה, אזי נדרש שהיקף הסליקה להיתר הקיים לא יפחת מהיקף פעילות הסליקה של חברת האשראי שאותה מבקשת הקרן לרכוש - קרי ביחס להיקף פעילות הסליקה של ישראכארט או של לאומי קארד.

ביחס לזהות רוכשים מישראל - הם יכולים להיות תאגידים ריאליים או פיננסיים, שכאמור עליהם לעמוד בדרישות חוק הריכוזיות, כך שלא ניתן זו מנית להחזיק בתאגיד ריאלי משמעותי ובתאגיד פיננסי משמעותי. ביחס לתאגידים ריאליים שיבקשו לרכוש את אחת מחברות כרטיסי האשראי הרי שהיקף המכירות השנתי שלהם או היקף האשראי צריכים להיות נמוכים מ-6 מיליארד שקל לשנה.על גופים פיננסיים יהיה לעמוד בקריטריון סף שלפיו היקף הנכסים המנוהלים ארוכי הטווח נמוך מ-100 מיליארד שקל ולכן זה אומר שמוסדיים גדולים כדוגמת קבוצות של חלק מחברות הביטוח לא יוכלו לרכוש את חברות האשראי.

מכירת שתי חברות כרטיסי האשראי - ישראכרט שבבעלות בנק הפועלים (98.2%) ולאומי קארד שבבעלות בנק לאומי (80%, היתרה 20% עזריאלי) - צריכה להתבצע לכל היותר עד לינואר 2020, כאשר במועד זה שני הבנקים הרלוונטיים יצטרכו להחזיק פחות מ-40% בחברת כרטיסי אשראי, במידה וינפיקו את החברות בבורסה. המכירה יכולה להתבצע באמצעות מכירת גרעין השליטה לצד ג' (למשל קרן, חברה, תאגיד או קונסורציום של כמה כאלו ביחד) או באמצעות הצעת מכר של המניות לציבור בבורסה, או שילוב של השניים. האפשרות השנייה של הצעת מכר בלבד משמעותה שלא יהיה גרעין שליטה לחברות האשראי.

בהקשר זה מציינת המפקחת על הבנקים כי ככל שהמכירה תהיה באמצעות מכירת גרעין השליטה לרוכשים צד ג' (אפשרות ראשונה), הרי שהם יידרשו להחזיק גרעין שליטה של לפחות 30% מהון החברה. כאמור לאומי מחזיק 80% בלאומי קארד והפועלים מעל 98% בישראכרט. בנוסף ניתן יהיה לשעבד את המניות העודפות (ההפרש ככל שיהיה קיים בין 30% לשיעור המניות שנרכשו בפועל) אך לא ניתן יהיה לשעבד יותר מ-10% ממניות גרעין השליטה. את הרכישה יוכלו הרוכשים לממן בין אם באמצעות מימון בנקאי, אך כזה שלא נלקח מהבנק שממנו נרכשת חברת האשראי, כמו גם באמצעות גיוס חוב בהנפקת אג"ח.

נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג: "הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים היא מרכיב מרכזי בצעדים להגברת התחרות בבנקאות, לצד צעדים מבניים ותשתיתיים נוספים שאנו מקדמים בישראל כגון הקמת מאגר נתוני האשראי, הקמת לשכת המחשוב המשותפת, הצעדים להקלת המעבר בין בנקים, ועוד. בנק ישראל פועל בשיתוף עם הרגולטורים הרלוונטיים, במקצועיות ובאחריות, כדי שהצרכן הפיננסי בישראל יצא נשכר מהרפורמה".

המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר: "היום התקדמנו בעוד שלב קריטי ליישום הרפורמה לקידום התחרות. חברות כרטיסי האשראי הן חברות פיננסיות בשלות ומנוסות בתחומי פעילותן, בעלות תשתית טובה ונכסים משמעותיים כדוגמת מאגרי המידע שברשותן, שיכולים לשמש את הרוכשים להרחבת פעילות החברות ולצמיחה. מהפגישות שאנו עורכים עם רוכשים פוטנציאליים של חברות כרטיסי האשראי ובתי השקעות עולה באופן ברור הצורך שלהם בוודאות רגולטורית, ולכן נוודא שהסביבה הרגולטורית תהיה תומכת ככל האפשר, כדי שהחברות יירכשו על ידי גופים רציניים ויוכלו לממש את יעדי הרפורמה. לבנקים עומדת גם האפשרות להנפיק את החברות בבורסה, כך שמניותיהן יוחזקו על-ידי הציבור הרחב".