אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
שקד חוסמת תביעות ייצוגיות נגד רשות מקרקעי ישראל צילום: ענר גרין, אלכס קולומויסקי

שקד חוסמת תביעות ייצוגיות נגד רשות מקרקעי ישראל

ועדת החוקה תדון מחר בבקשת שרת המשפטים להגביל תביעות ייצוגיות נגד הרשות שמנהלת את קרקעות המדינה. החוק אמנם מגביל תביעות נגד המדינה, אך בג"ץ החריג את הרשות ממנו. שקד גם העלתה לאחרונה את האגרה על תביעות ייצוגיות

19.02.2018, 06:52 | שחר אילן

ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת תדון מחר בבקשה של שרת המשפטים איילת שקד להוציא צו המגביל מאוד תביעות ייצוגיות נגד רשות מקרקעי ישראל (רמ"י).

קראו עוד בכלכליסט

הצו קובע שאף שאחד העיסוקים העיקריים של רמ"י הוא מכירת קרקעות וניהולן, לא יהיה ניתן להגיש נגדה תביעות על פי חוק הגנת הצרכן. מדובר בחלק ממהלך רחב של שקד להגבלת הגישה לתביעות ייצוגיות, שכלל לאחרונה גם העלאה משמעותית של האגרה להגשת תביעה.

חוק תובענות ייצוגיות שנחקק ב־2006 הגביל מאוד את האפשרות להגיש תביעות ייצוגיות נגד המדינה. למרות זאת, בית המשפט העליון קבע לפני כמה שנים שניתן לתבוע את רמ"י על פי חוק הגנת הצרכן.

על פי פסק הדין, ההבחנה בין פעולה מסחרית פרטית של רמ"י, שעליה ניתן להגיש נגדה תביעה ייצוגית לפי חוק הגנת הצרכן, לבין פעולה שלטונית ציבורית תיקבע בכל מקרה לגופו.

בעקבות החלטת בית המשפט הגישה שרת המשפטים איילת שקד לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת בקשה לאשר צו שלא רק משווה את מעמדה של רשות מקרקעי לזה של המדינה - אלא הוא מעניק לה הגנה גורפת יותר.

מימין מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל עדיאל שמרון ושרת המשפטים איילת שקד, צילום: ענר גרין, אלכס קולומויסקי מימין מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל עדיאל שמרון ושרת המשפטים איילת שקד | צילום: ענר גרין, אלכס קולומויסקי מימין מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל עדיאל שמרון ושרת המשפטים איילת שקד, צילום: ענר גרין, אלכס קולומויסקי

שקד מציינת שהמטרה העיקרית להענקת הגנה למדינה מתביעות ייצוגיות היא מניעת פגיעה קשה בקופה הציבורית. לדבריה, ההוצאות הכספיות וההכנסות הכספיות של רמ"י נלקחות ו/או מועברות לאוצר והיקף חשיפתה לתביעות הוא גדול מאוד". שרת המשפטים אינה מסבירה למה מוצדק להעניק לרמ"י הגנה גורפת בהרבה.

את המדינה אפשר לתבוע "להשבת סכומים שגבתה שלא כדין כמס אגרה או תשלום חובה אחר", קובע החוק. אבל אפשרות זו מוגבלת לשנתיים של גבייה, והיא בטלה אם המדינה מפסיקה את הגבייה. לרמ"י מציעה שקד להעניק הגנות אלה על כל סכום שגבתה שלא כדין, בין שהוא תשלום חובה ובין שלא. בכך היא מעניקה לה הגנה רחבה גם בהיבטים המסחריים של התפקוד שלה.

מדובר, בין היתר, במחירים שקובעת רמ"י, וכן בדמי היתר בעת תוספת בנייה, דמי שינוי ייעוד, דמי הסכמה, דמי שימוש ועוד. כלומר אם רמ"י גבתה עשרות שנים תשלום רשות בלתי חוקי, עצם העובדה שתפסיק לגבות אותו יגן עליה מתביעה ייצוגית. גם אם תחליט להיאבק בבית משפט נגד התביעה ותפסיד, תידרש להחזיר אותו רק שנתיים אחורה.

בשנים האחרונות הוגשו כמה בקשות לתביעות ייצוגיות נגד רמ"י. ביניהן, ב־2015 מאחר שרמ"י המשיכה לגבות מע"מ בשיעור 18% כמה חודשים לאחר הורדתו ל־17% ומשום שמנגנון ההצמדה שלה התעלם ממדדי מחירים שליליים. ב־2017 הוגשה בקשה בשל ביטול החלטה שהקנתה לחוכרי קרקעות נכסים ללא תמורה או בתמורה מופחתת.

עו"ד אסף פינק המתמחה בתביעות ייצוגיות כתב לשקד כי החוק קובע ש"דין המדינה כעוסק כדין כל עוסק אחר". לדברי פינק, "אין כל הצדקה להחריג את רמ"י מרשויות המדינה ולפגוע בזכות הגישה לערכאות. אין להסכים למצב בו רמ"י זוכה להחרגה מיוחדת ושרירותית".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות