אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ועדת הרפורמות דנה ביבוא אישי: גדל בשנה החולפת ב-22% ל-2.9 מיליארד שקל צילום: fashionnetwork

ועדת הרפורמות דנה ביבוא אישי: גדל בשנה החולפת ב-22% ל-2.9 מיליארד שקל

בדיון התברר כי שיעור יבוא מוצרים לצריכת משקי בית ביחס לסך הוצאות משקי הבית, עומד בישראל על 10% לעומת 19% ב-OECD

19.02.2018, 15:32 | אורנה יפת

ועדת הרפורמות בכנסת, בראשות ח"כ רחל עזריה, קיימה היום (ב') דיון בנושא הסרת חסמים ביבוא אישי. הוועדה מבקשת להסדיר כללים שיאפשרו לציבור לקנות מוצרים באינטרנט ולדעת במדויק את מספר המוצרים שהם מורשים להזמין ואת הסכום הסופי שישלמו על המוצר בלי שיופתעו בתשלומים על בדיקות ואישורים לאחר שהמוצר מגיע לארץ.

קראו עוד בכלכליסט

בשנה החולפת גדל היבוא האישי ב-22% (עלייה של 5% במספר הקונים) והוא מוערך ב-2.9 מיליארד שקל בשנה, ומתבצע על ידי 3.7 מיליון רוכשים. על פי נתוני דואר ישראל כמות החבילות שהזמינו ישראלים מחו"ל בשנת 2017 עמדה על 61 מיליון חבילות.

מנתונים שהציגה בדיון נציגת משרד האוצר שירה גרינברג (סגנית הממונה על התקציבים), עולה כי שיעור יבוא מוצרים לצריכת משקי בית ביחס לסך הוצאות משקי הבית, עומד בישראל על 10% בעוד הממוצע במדינות ה-OECD עומד על 19%. בבלגיה שיעור היבוא הוא 47% ובטורקיה 6%. על פי נתוני ebay, כפי שהציג משרד האוצר בדיון, מספר הקניות הממוצעת לקונה אונליין בשנה בישראל עומד על 36 בעוד בארה"ב 43, בבריטניה 32, ספרד 30 ואוסטרליה על 29.

ח"כ רחל עזריה. יו"ר ועדת הרפורמות, צילום: יוסי אלוני ח"כ רחל עזריה. יו"ר ועדת הרפורמות | צילום: יוסי אלוני ח"כ רחל עזריה. יו"ר ועדת הרפורמות, צילום: יוסי אלוני

גרינברג הציגה את החסמים הקיימים כיום בנושא היבוא האישי ובהם: העדר הגדרה מהי כמות סבירה ליבוא אישי, הכבדה רגולטורית ובירוקרטית להמצאת אישורים ועמידה בתנאים, עלויות נלוות למשלוח המייקרות את היבוא אישי uחוסר בהירות לצרכנים לדרישות הרגולטוריות הקיימות ביבוא אישי. כחלק מהשינויים שמסדירה הממשלה הוחלט כי בסכום של עד 1,000 דולר תתאפשר קניה מחו"ל ללא כל עיכוב (בתנאי שמדובר ביבוא אישי ועד 30 מוצרים בהזמנה), מעבר ל-1,000 דולר תתאפשר קניה של עד 5 מוצרים למשלוח. כמו כן, רשות המיסים תפרסם מחשבון מיסים באינטרנט שיאפשר לצרכן לבדוק בקלות את עלויות המס והמכס על המוצר. המוצרים ביבוא אישי יוחלקו למדרג של חוקיות היבוא: קטגוריה ראשונה – ללא רגולציה, קטגוריה שנייה – תידרש הצהרה לרשות המוסמכת, קטגוריה שלישית – בדיקת מסמכים או בדיקה פיזית של המוצר.

בתיקון לחוק התקנים מוצע כי לעניין יבוא אישי, מוצרים שיפורסמו ברשימה שייקבע שר הכלכלה יהיו פטורים מחובת העמידה בדרישות התקן הרשמי. ברשימה זו ייכללו רק תקנים החלים לגבי מצרכים שלצורך הפעלתם או תחזוקתם או התקנתם לא נדרש בעל מקצוע.

יבוא אישי, צילום: אוראל כהן יבוא אישי | צילום: אוראל כהן יבוא אישי, צילום: אוראל כהן

"נסגור חנויות, נפתר עובדים ונעביר פעילות לקפריסין"

עו"ד דן כרמלי, נציג איגוד לשכות המסחר אמר בדיון כי לתיקונים שמציעה המדינה יש השפעה מקרו כלכלית על המשק וכי כל תחרות צריכה להיות על בסיס שוויוני. כרמלי ציטט בדיון דברים ששמע מבעלי רשת פוקס, הראל ויזל, שחבר באיגוד לשכות המסחר. "לתיקונים הכאילו קטנים האלה בחוק, יש השפעה מקרו כלכלית על המשק. זה רק מעמיק את הפער והאפליה שקיימת כבר כיום בפטור ממע"מ של עד 75 דולר להזמנות באינטרנט. רשתות האופנה לא עומדות בפער הזה וגם הגדולים והחזקים כמו פוקס, שהם חברים באיגוד ולכן אני מרשה לעצמי להזכיר אותם, הם עומדים לקרוס. הם בוכים על כך. אומרים 'נסגור חנויות, נפתר עובדים ונעביר פעילות למרכזים לוגיסטים בקפריסין'. מדובר על 256 אלף מועסקים בישראל בקמעונאות המקומית. מדברים על מספרים משמעותיים למשק בישראל ולזה תוסיפו את כל המפעלים הקטנים ש- 60% מהתעשייה היצרנית בישראל מייצרת לשוק המקומי".

לדבריו, "שר האוצר עשה צעד ראשוני לאיזון וביטל את המכסים שחלים על מוצרים והיו קיימים וממילא אין יצור בגינם בישראל וחסך לציבור הוצאה של כ-800 מיליון שקל בשנה. אבל זה צעד ראשון כי הפער המשמעותי הוא במע"מ. הכתובת על הקיר. יש מוצרים שנדרשים לעמוד בתקן רשמי והממונה על התקינה קבע להם תקן רשמי שהרציונל הוא דאגה לבטחון הציבור. אז אם זה הרציונל - שאני מביא את זה במסלול של יבוא מסחרי אני דואג לציבור ואם אני מביא במסלול יבוא אישי פתאום בריאות הציבור או בטיחות הציבור לא נחשבת? כאן אתם אומרים לא תקן כי זה לא בא ביבוא מסחרי אלא ביבוא אישי. אנחנו מדברים על ענייני בטיחות ובריאות".

בדיון ניתנה דוגמא לייבוא מוצצים ביבוא אישי. כרמלי טען נגד האפשרות שסוחרים יוכלו להביא בכל משלוח ביבוא אישי 30 מוצצים, כל 72 שעות. "התיקון הזה אם יעבור כפי שהוא, אז אנחנו עוברים למשטר של יבוא מסחרי בתחפושת של יבוא אישי כאשר כל השנה פורים. יהיה יבוא מסחרי במסווה של יבוא אישי".

"יבוא מסחרי במסווה של יבוא אישי"

נציגי האוצר והכלכלה התנגדו לדברי נציג איגוד לשכות המסחר. עידו סופר, מאגף התקציבים במשרד האוצר אמר לעניין המוצצים, כי ועדת השרים התייחסה לנושא באופן פרטני וקיבלה את עמדת האוצר כי מדובר באחריות בסיסית של הורים לבריאות ילדיהם. "לעניין יבוא מסחרי במסווה של יבוא אישי", הוסיף סופר. "בסוף יש אכיפה בשווקים. ואם לספק בנקודת המכירה אין את המסמכים הנדרשים אז הוא עובר על החוק".

גרינברג הוסיפה: "אנשים מזמינים מאסוס ובנקסט כמויות גדולות ועושים קניות שהם נוסעים לחו"ל ואין להם מושג אם מה שהביאו במזוודה עומד בתקן או לא. אנחנו סבורים שנכון יהיה לתת פתח ליבוא אישי ויש גבול כמה המדינה יכולה לקחת אחריות על מה אנשים מייבאים. כמו שהמדינה אומרת שצריך לחסן ילדים אבל לא מכריחה לחסן, ואנחנו לא יודעים אם כל הורה מחסן בפועל את ילדיו, אותו דבר אנחנו לא יודעים אם מישהו מביא מוצצים במזוודה אם הם עומדים בתקן או לא".

אנואר חילף, ראש מנהל היבוא במשרד הכלכלה, תקף אף הוא את דברי כרמלי ואמר: "שוק היבוא האישי כבר הקדים את הרגולציה. מדברים פה כאילו אנחנו פותחים ברפורמה הזו את השוק ליבוא אישי של מוצרי תינוקות. כבר היום יש יבוא אישי של מוצרי תינוקות. זה לא שאנחנו פותחים עכשיו את השוק הזה ליבוא אישי. בירוקרטיה על יבוא אישי משמעותה שלא יהיה יבוא אישי. אנחנו צריכים לפתוח את השוק וכל אדם יעשה את השיקול שלו. אם יש רשתות קמעונאות שלא מצליחות להתמודד עם יבוא אישי, אז יש להן בעיה. הגדרנו קריטריון ברור שאומר איזה מוצרי צריכה לא נדרשים לתקן רשמי ביבוא אישי ובחודש יולי יעלה אתר של משרד הכלכלה שיסביר מה הכמות הסבירה ביבוא אישי, על מה יחול מכס ובאיזה סכום".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות