יו"ר הרשות להתחדשות עירונית: "לא ייתכן שפינוי-בינוי ימשך 15-10 שנה"

"התחדשות עירונית תהיה המחולל הכלכלי העיקרי של המשק בשנים הקרובות. ביחד עם ראש הממשלה אנו מקדמים תהליך של הענקת קרקעות משלימות ליזמים באזורי ביקוש במרכז על מנת לאפשר להם כדאיות כלכלית אמיתית לפרויקטים בפריפריה שהיא זקוקה יותר מכל לתהליכי פינוי-בינוי בשל הצורך במוגנות בפני טילים ורעידות אדמה", כך אמר היום (ג') יו"ר הרשות להתחדשות עירונית חיים אביטן ביום עיון בנושא תכנון ובנייה והתחדשות עירונית ביוזמת משרד עורכי הדין צבי שוב.

עוד ציין אביטן, כי ברשות פועלים להעברת כספים לקרן להתחדשות עירונית. "הקמת הקרן היא עוד תמריץ שהממשלה יכולה לתת בפריפריה ובאזורים לא כלכליים. לא יעלה על הדעת שהתחדשות עירונית תיקח 15-10 שנה. אני מאמין שבקרוב התהליך יתקצר הרבה״.

פינוי-בינוי בכפר סבא (ארכיון) | צילום: אלון מצקין

״הקרן של הרשות להתחדשות עירונית אמורה לקבל תקציבים מרשות מקרקעי ישראל (רמ״י) ויהיו בה מאות מיליוני שקלים עבור מקומות שאינם כלכליים כדי שיהיה כדאי ליזמים לבצע אותם. ניתן את הפתרון הכלכלי כדי שגם היזם ירוויח גם הדייר ואני שוקד בימים אלה שהקרן תתממש ותצא לפועל. כספי הקרן שיועברו מרמ"י הם משום שבמידה ורמ"י לא עומדת ביעדי הממשלה לשיווק יח"ד להשכרה ארוכת טווח, יועברו כספי אומדן שווי ההנחה שיועדה בפרויקטים אלה לטובת הקרן להתחדשות עירונית. נתנו לכל עיר שיש לה מעל 500 יח״ד בתכנית התחדשות עירונית יכולה להגיש תכנית דרך הוותמ"ל״, אמר אביטן.

אביטן דיבר על אישור תכנית התחדשות עירונית בהליך מזורז בקריית משה ברחובות הכוללת 1,600 יח״ד כתוצאה מהקצאת קרקע משלימה כך שתאפשר הקמת 10,000 יח״ד וכי הוא מקדם תכניות דומות בנתניה ואור יהודה. ״במקביל לתכנית של קריית משה הצלחתי להביא עוד ארבע תכניות עם ראשי הרשויות בסדר גודל של 1,000 יחד לכל תכנית ויגיע בקרוב לדיון בקבינט הדיור בנתניה ושתי תכניות באור יהודה ונאשר אותן בוותמ"ל", הוסיף.

15% מהתחלות הבנייה - התחדשות עירונית

עינת גנון סמנכ״לית הרשות להתחדשות עירונית אמרה "כיום התחלות הבנייה בהתחדשות עירונית בישראל הן סביב 15% מכלל התחלות הבנייה בישראל. בנוסף, ישנם סביב 40 פרויקטים של פינוי- בינוי בביצוע ועוד 57 אלף יח״ד בהליכי תכנון שונים. נכון להיום הוגשו בקשות לכ-80 אלף יח״ד, מחציתן יח״ד חדשות שמתווספות ליח״ד הישנות במבנים".

חיים אביטן, יו"ר הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית | צילום: עמית שעל

גנון הוסיפה: "הכנסת תכניות פינוי בינוי לוותמ״ל היא משמעותית. במשרדי הממשלה וגם בוותמ״ל חששו מכך. ויש תכנית שהופקדה ברחובות וזאת חודשיים אחרי ההכרזה. זה עושה תחרות כי בוועדה המחוזית זזים באי נוחות על הכיסאות ושאולים למה זה הולך לוותמ״ל? אפילו שמענו שיכניסו שתי תכניות פינוי בינוי לותמ״ל ולמחוזית ויראו מי מאשר אותה מהר יותר. ותחרות זה טוב".

הסכמי מדף אחידים לפרויקטי פינוי-בינוי

ברשות להתחדשות עירונית מקדמים כעת הסכם מדף שיהווה מסגרת לפרויקטים של פינוי בינוי ועליהם יסתמכו בעתיד יזמים ודיירים בפרויקטים. לדברי גנון ״בטווח של שבועיים נפרסם להערות את הסכם המדף הראשון המלא לעסקת פינוי בינוי״.

בעסקאות התחדשות עירונית מנסים גם להוביל למגנונים שיגבילו את עורכי הדין בעסקאות ובקשר שבין היזם והדיירים. לדברי גנון, "מדובר בהמלצות וכן הטלת מגבלות מסוימות לכללי אתיקה לעורכי הדין. נתקלנו במצבים ונדהמנו. אני לא מדברת על כך שברור למדי שזה לא סביר שעו״ד אחד ייצג את היזם ואת הדיירים. אך שמענו על עו״ד שייצג דיירים מול היזם והתחילו להתקדם ובמהלך הדרך היזם ביקש שעו״ד ייצג אותו מול הדיירים בפרויקט אחר. זה בסדר או לא? יש צורך שנקבע כללים והנחיות שיהיה הגינות".

"אף אחד לא מדבר על תיקון 4"

עו״ד מיכה גדרון, לשעבר יו"ר ועדת ערר לתכנון ובנייה מחוז ת"א אמר כי בעקבות התיקון האחרון לתמ״א 38 שכחו מתיקון חשוב לא פחות - תיקון 4. "תמ"א 38 מתרחשת בעיקר באזורים שאינם בהכרח בראש סדר העדיפויות לחיזוק מבנים"" אמר. "אך היא פורחת ולדעתי הפכה לחוד החנית בהתחדשות עירונית. במנהל התכנון רואים בתמ״א 38 התחדשות עירונית ואילו במשרד המשפטים ישנה עמדה שונה שאומרת שתמ״א 38 היא רק בייעוד לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה. כתוצאה מהמחלוקות יצרו את תיקון 3א׳ שנתן מסגרת לזכויות הניתנות במסגרת התמ״א. אך גם הוריד את תיקון 4 מסדר היום שהיה אמור לתקן מבנים שאינם למגורים או באגים בתמ״א 38 – אבל היום אף אחד לא מדבר על זה. בנוסף, תיקון 4 אף נועד למבנים שנבנו לאחר שנת 1980 ועד 1991 משום שאין במבנים אלה ממ"דים".