אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מזרחי טפחות: “בעלי הוניגמן ביצעו עוקץ מתוכנן היטב" צילום: רפי דלויה

מזרחי טפחות: “בעלי הוניגמן ביצעו עוקץ מתוכנן היטב"

הבנק זועם על בקשת הקפאת ההליכים של האחים הוניגמן, שלטענתו היתה מתוכננת והוסתרה ממנו כדי לקבל הלוואה. הפועלים מצדו טוען כי רק לפני חודשיים הגישו האחים תצהיר שבו דווח כי הם “עתירי נכסים"

21.02.2018, 06:53 | ענת רואה

בנק מזרחי טפחות, אחד מנושי הוניגמן, תוקף בחריפות את האחים יעקב ומיכה הוניגמן, ובנייר עמדה שהגיש לבית המשפט טען כי התנהלות האחים היא “מעשה עוקץ מתוכנן היטב”, כי היא “נגועה במעשי הונאה ונוכלות חמורים ביותר כלפי הבנק”, וכי הם “רקחו מזימה להוציא מהבנק כספים במרמה לצורך הצגת מצג כוזב של תרומת בעלים בהליך ההקפאה”. הבנק זועם על כך שהקפאת ההליכים התבקשה בסתר, ועל כך שהאחים לוו מהבנק 20 מיליון שקל, מהם 6 מיליון שקל במטרה לממן את תקופת ההקפאה.

בנק הפועלים, הנמנה אף הוא עם נושי הוניגמן, טוען כי רק לפני חודשיים הגישו לו האחים יעקב ומיכה הוניגמן תצהירים שבהם הם דיווחו כי הם “עתירי נכסים”, בניגוד לטענתם כי כל נכסיהם משועבדים לנושים. על רקע זאת הבנק דורש לבטל את צו הקפאת ההליכים האישי שהעניק בית המשפט לשני האחים במעמד צד אחד, לפני שקיבל את תגובות הנושים.

האחים הוניגמן הם בעלי המניות של רשת האופנה שנקלעה לחובות של 233 מיליון שקל, ולבקשתם הוצא צו הקפאת הליכים לרשת, ומונו לה הנאמנים עו”ד קרן רייכבך סגל ורו”ח בועז גזית. בנוסף הצליחו השניים לקבל צו הקפאה אישי שחל גם עליהם, בלי שמסרו תצהיר שפירט את חובותים ונכסיהם ומי הנושים שקיבלו מהם ערבויות אישיות.

קראו עוד בכלכליסט

בבקשה שהגיש הפועלים נטען כי אתמול הבנק קיים שיחה עם בא כוח בעלי המניות, ובה נטען “כי כל נכסיהם משועבדים ואין ביכולתם לתרום דבר להליך”. על כך טוען הבנק: “או שהדו”חות המגובים בתצהיר שנחתמו על ידי הבעלים ונמסרו לבנק אך לאחרונה אינם נכונים, או שבמהלך החודשיים האחרונים ביצעו הבעלים עסקאות בנכסיהם האישיים”. לטענת הפועלים, הדברים מעלים שאלה בנוגע לתום לבם של הבעלים. “הלכה פסוקה היא כי צו הקפאה אישי על בעלי מניות ניתן במקרים חריגים בלבד, ורק במקרה בו בעלי המניות מעמידים תמורה כספית משמעותית”, טען הבנק.

השופט עאטף עילבוני (מימין) ובעלי הרשת מיכה הוניגמן. מחריפות התמיהות על בקשת ההקפאה, צילום: רפי דלויה השופט עאטף עילבוני (מימין) ובעלי הרשת מיכה הוניגמן. מחריפות התמיהות על בקשת ההקפאה | צילום: רפי דלויה השופט עאטף עילבוני (מימין) ובעלי הרשת מיכה הוניגמן. מחריפות התמיהות על בקשת ההקפאה, צילום: רפי דלויה

 

איפה יתקיים הדיון היום?

 

טענות בנק הפועלים מצטרפות לשורה של תמיהות ותהיות על התנהלות הליך הקפאת ההליכים הקצר, שאושר רק לפני שבוע במסגרת דיון חסוי בפני בית המשפט בנצרת. היום בצהריים אמור להתקיים הדיון הראשון במעמד הצדדים בתיק, אליו זומנו נציגי כל הנושים. ככל הנראה עד הרגע האחרון לא יהיה ברור מי יהיה בית המשפט שיטפל בתיק ההקפאה ויקבל שורה של החלטות בוערות שנדרשות כעת. אתמול אחר הצהריים פנה בנק המזרחי בבקשה דחופה להעביר את הדיון לבית המשפט המחוזי בתל אביב, שהוא בית המשפט המוסמך לדון בתיק. עד כה טרם התקבלה החלטת השופט בבקשה. אם השופט ייענה לבקשה, ייתכן שהדיון יתבטל וייקבע מחדש בפני השופט חגי ברנר בתל אביב.

לפי טענת בנק המזרחי, התיק הוגש לנצרת בהיעדר סמכות מקומית, ויש לחייב את הוניגמן ואת בעלי המניות בתשלום הוצאות ושכר טרחה לפרקליטי הבנק, עורכי הדין אורי גאון, יניב עזרן ואסף קליין.

ב”כלכליסט” נחשף בתחילת השבוע כי רשת הוניגמן ובעליה פתחו את התיק בנצרת, ככל הנראה במטרה להגיע לדיון בפני השופט עיילבוני, המוכר כמי שנוטה בקלות יחסית להעניק צו הקפאת הליכים אישי לבעלים של חברות.

לטענת המזרחי, לבד מהעובדה שמשרדה הרשום של הוניגמן הוא בתל אביב, גם מקום עיסוקה העיקרי הוא בתל אביב, ולא כפי שניסתה לטעון – בנצרת. עוד טען הבנק כי מקום מושבם של הנושים המובטחים, הבנקים, שהחוב כלפיהם 128 מיליון שקל, הוא בתל אביב, בעלי המניות יושבים בהרצליה, וחשבונות הבנק של החברה מתנהלים כולם בתל אביב, וזהו מקום יצירת החובות.

עוד נודע כי עו”ד בתיה שחר, נציגה מטעם הכנר”ית עו”ד סיגל יעקבי, פנתה לכל הבנקים וביקשה לברר אם הם מעוניינים שהכנ”רית תדרוש גם היא להעביר את התיק לתל אביב. בדיון היום צפויה גם הכנ”רית לדרוש להעביר את התיק.

מבדיקת “כלכליסט” עולה כי במקרה אחר שנדון בפני השופט עיילבוני לפני שנה וחצי, של חברת הבנייה נדים כמאל ובניו בע”מ, הוא החליט ביוזמתו להעביר תיק שהוגש אליו לבית המשפט המחוזי בחיפה, לאחר שמצא שהחברה רשומה בחיפה. באותו מקרה כתב עיילבוני כי לא שוכנע שמקום עסקיה של החברה הוא באזור נצרת והסביר כי “הדברים נועדו למנוע פורום שופינג”. במקרה של הוניגמן ההערכה היא כי השופט מעוניין להמשיך ולטפל בתיק הגדול והמתוקשר, ולכן העלים עין מבעיית היעדר הסמכות המקומית.

הכנ"רית סיגל יעקבי. תדרוש להעביר את התיק לתל אביב הכנ"רית סיגל יעקבי. תדרוש להעביר את התיק לתל אביב הכנ"רית סיגל יעקבי. תדרוש להעביר את התיק לתל אביב

 

האם הנאמנים יישארו?

 

לאחר שיוכרע איזה בית משפט ידון בהקפאת ההליכים, יהיה צורך להחליט אם הנאמנים רייכבך, סגל וגזית יישארו בתפקידם או שאחד מהם יוחלף בנציג של הנושים, שלא קיבלו בשלב זה כל ייצוג. עמדת הכנ”רית היא כי אין לאפשר מצב שנאמנים מתמנים רק מטעם ולבקשת בעלי שליטה וללא ייצוג לנושים.

בשלב הזה הבעיה הבוערת ביותר מבחינת הנאמנים היא לאתר מקור מימון לתקופת הקפאת ההליכים. במסגרת בקשת הקפאה ביקשה החברה להשתמש בהלוואה שהיא נטלה מבנק המזרחי, שנמצאו בחשבונות הבנק של בעלי הוניגמן. אולם הבנק שלא ידע על הכוונה להשתמש בכספו חילט אותו וסירב להחזיר את הכסף לקופת הנאמנים בנימוק שבעלי הרשת התחייבו להזרים את הכסף לטובת צמצום היקף החוב של הוניגמן לבנק, והם נמנעו מלעשות זאת במשך שבועות עד שהוגשה בקשת ההקפאה. אתמול הוגשה לבית המשפט בקשה מטעם הנאמנים לחייב להפקיד כספים השייכים לכאורה לחברת מנורה לקופת הקפאת ההליכים כדי שישמשו כמקור מימון לתקופת ההקפאה. מנורה, באמצעות עו”ד יוסי בן נפתלי, מתנגדת לדרישה.

מה עם הנכס בפלורנטין?

 

הנאמנים פנו שלשום לשופט בבקשה להתיר להם למכור בניין מגורים של האחים הוניגמן לקונה שהאחים איתרו ולפי פרטים שיסוכמו בין הצדדים. הנאמנים הגישו את הבקשה בהסכמה ובשיתוף עם עו”ד עמית לדרמן, המייצג את בנק מרכנתיל דיסקונט, ובמסגרתה הם מבקשים להתמנות יחד כמנהלים מיוחדים למימוש הנכס שנכתב כי הוא משועבד לבנק. הנכס ממוקם ברחוב בנבנישתי 7 בשכונת פלורנטין בתל אביב, ושטחו 312 מ”ר. מדובר בבניין מגורים בן 4 קומות, המחולק ל־17 דירות. נכון ל־2016, כל הדירות היו מושכרות ודמי השכירות הסתכמו ב־56 אלף שקל בחודש.

לפי הנטען, החוב לבנק מרכנתיל עומד על 18.5 מיליון שקל, ולפי הערכת שמאי מיולי 2016, שווי הנכס הוא 19.5 מיליון שקל. לטענת הנאמנים, בעלי הוניגמן אמרו להם שהם איתרו לאחרונה רוכש שמוכן לשלם 20 מיליון שקל על הנכס, ובין הצדדים הוחלפו טויטות הסכמי מכר. מנספח שצורף לבקשה עולה שהרוכשות הן חברת נדר פז וחברת סאן לוקל. בבקשה לא מוסבר מה הדחיפות, ולמה לא כדאי לנסות ולבצע התמחרות על הנכס. מי שעלולים להיפגע מהיעדר התמחרות שאולי תוביל למכירת הנכס בסכום גבוה יותר הם הנושים שקיבלו ערבויות אישיות מהאחים הוניגמן, ואשר הנכס הזה עשוי לשמש גם לפירעון החובות כלפיהם. הנאמנת רייכבך סגל מסרה בעניין זה: “לפעמים צריך לאזן בין אינטרסים: ריבית פיגורים על 18.5 מיליון שקל, חשש שהרוכש יברח, חשש שלא נקבל מחיר גבוה וכבוד לתהליך מסודר שנעשה עם הבנק על פני חודשים”.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות