צילום: רפי דלויה
השופט שם ברקס להוניגמן: ידון היום רק בבקשת מזרחי טפחות
השופט עאטף עיילבוני מנצרת הודיע הלילה לצדדים שהדיון בתיק יעסוק רק בשאלת הסמכות המקומית, לאור דרישת בנק מזרחי טפחות להעביר את התיק לבית המשפט בתל אביב
שופט בית המשפט המחוזי בנצרת, עאטף עיילבוני, מסר הלילה (ד') החלטה ובה ביקש לעדכן את הצדדים בכך שהדיון היום בצהרים בהקפאת ההליכים של רשת האופנה הוניגמן יעסוק אך ורק בשאלת הסמכות המקומית.
קראו עוד בכלכליסט
השופט כתב: "הדיון ייועד וייוחד לדיון בבקשתו זו של בנק מזרחי טפחות להורות על העברת הדיון לבית המשפט המחוזי בתל אביב, מטעמי סמכות מקומית. אדגיש לא תידונה בקשות אחרות בתיק, עד אחרי הכרעה בבקשה זו".
ההחלטה הסעירה מאוד את כל עורכי הדין המעורבים בתיק, מאחר שעל פניו משתמע ממנה שהשופט עיילבוני שוקל ברצינות להעביר את התיק לבית המשפט המחוזי בתל אביב ולא לקבל בו כל החלטה נוספת.
רשת האופנה הוניגמן נקלעה לחובות בהיקף 233 מיליון שקל, מתוכם 118 מיליון שקל ל-8 בנקים. הרשת מעסיקה 1,100 עובדים. חלק גדול מהחובות מגובה בערבויות אישיות שנתנו בעלי הרשת, האחים מיכה ויעקב הוניגמן.
כפי שנחשף ב"כלכליסט" ביום ראשון, הקפאת ההליכים אמורה היתה להיות מוגשת לבית המשפט המחוזי בתל אביב, ושם היתה מגיעה לשולחנו של השופט חגי ברנר, מאחר שהנשיא איתן אורנשטיין שוהה בשבתון בחו"ל.
בפועל בעלי הוניגמן בחרו להגיש את הבקשה דווקא בבית המשפט המחוזי בנצרת ולנסות ולעקוף את הסמכות המקומית. לפי ההערכה הם עשו זאת מאחר שהשופט עיילבוני מוכר כמי שנוטה יותר משופטים אחרים להעניק צו הקפאת הליכים אישי לבעלים, מה שהתבקש במקרה הזה.
התוצאה היתה כי ביום רביעי שעבר במסגרת דיון חסוי במעמד צד אחד בו נכחו רק עו"ד קרן רייכבך סגל שהנהלת הוניגמן ביקשה למנותה כנאמנת (ביחד עם רו"ח בועז גזית) ועו"ד נוסף ממשרדה, הורה השופט עיילבוני על צו הקפאה למשך 60 יום, כולל הקפאה אישית לבעלים, וכן על איסור פרסום חריג ועל מינוי שני הנאמנים כפי שביקשה החברה. את הדיון במעמד הצדדים הוא קבע לשבוע לאחר מכן, כלומר היום.
אתמול הוגשו לשופט עיילבוני שורת בקשות דחופות ובהן דרישת בנק מזרחי טפחות להעביר את הדיון לבית המשפט המחוזי בתל אביב. הבנק כתב באמצעות משרד לוינבוק כי לשופט עיילבוני אין סמכות לדון בתיק.
בנוסף הגיש הבנק בקשה לבטל את הקפאת ההליכים האישית שקיבלו הבעלים מהבנק והוא טען כי הצו ניתן לאור הטעיה של השופט במסגרת הבקשה ולפי אופן הצגת הדברים. הבנק טען כי הבעלים גזלו ממנו "בתרמית" כספים וכי התנהלותם חמורה ביותר ונגועה במעשי הונאה שנעשו באמצעות רקיחת מזימה מתוכננת היטב.
במקביל פנה בנק הפועלים ודרש גם כן לבטל את הקפאת ההליכים האישית לבעלים בנימוק שרק לפני חודשיים דיווחו לו האחים בתצהיר שהם "עתירי נכסים". לפי הבנק באמצעות עו"ד מור נרדיה, "אחת משתיים: או שהדוחות המגובים בתצהיר שנחתמו ע"י הערבים ונמסרו לבנק אך לאחרונה אינם נכונים, או לחילופין במהלך החודשיים האחרונים ביצעו הערבים (הכוונה לבעלים, ע.ר) עסקאות בנכסיהם האישיים".
בנוסף הוגשה בקשה של חברת מנורה בה נטען כי הנאמנים מבקשים להשתמש בכספים שלהם לצורך מימון הקפאת ההליכים, לאחר שמזרחי טפחות חילט להם את הכספים בהם התכוונו להשתמש.
העובדה כי התיק נפתח ללא סמכות מקומית העסיקה מאחורי הקלעים רבות את המעורבים בתיק כולל הכונסת הרשמית (הכנ"רית) עו"ד סיגל יעקבי אשר שלחה נציגה מטעמה לצלצל לכל הנושים הגדולים ולבדוק האם הם רוצים שהכנ"רית תבקש להעביר את הדיון לתל אביב. למרות זאת, הכנ"רית הותירה בסופו של דבר את המשימה לפתחו של בנק מזרחי טפחות ונמנעה מלפנות בכתב לשופט, לפני הדיון, ולהצביע בפניו על הבעייתיות שנוצרה.
לקראת הדיון היום התכוננו הצדדים למאבק בשאלת הסמכות, כאשר מצד אחד בנק המזרחי המפנה לחוק ולתקנות, מצד שני הנאמנים שהתכוונו לטעון כי העברת הדיון תגרום נזקים קשים ביותר לרשת ובתווך עורכי הדין, בעיקר אלו המייצגים את יתר הבנקים, שחלקם הכינו נאומים שנועדו לשאת חן בעיני השופט ולומר לו כמה הוא השופט המתאים והראוי לדון בתיק, אחרים שביקשו להסתייג ממה שהוגדר כ"תרגיל" של הרשת והנאמנת, ואלו שנותרו באמצע, מקווים שלא יאלצו לנקוט עמדה ברורה בסוגיה.
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה