אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
כך סייע פילבר לבזק בתוך משרד התקשורת צילום: אוראל כהן

כך סייע פילבר לבזק בתוך משרד התקשורת

מאישור עסקת המיזוג עם yes ועד לניסיון ביטול ההפרדה המבנית: הסכם עד המדינה שחתם עליו מנכ"ל משרד התקשורת צפוי לגרום לרעידת אדמה ברחוב בלפור בירושלים ולחשוף את שינוי הגישה ביחס לבזק - מאגרסיבית למלטפת

21.02.2018, 09:48 | אביב גוטר
הסכם עד המדינה שחתם עליו מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר צפוי לגרום לרעידת אדמה ברחוב בלפור בירושלים. שלמה, או מומו כפי שכולם מכנים אותו, צפוי לחשוף מידע על הוראות שקיבל 'מלמעלה' בתוך משרד התקשורת שהיטיבו עם אנשי עסקים ולהוות התשתית לעדות שיספק לגורמי האכיפה.

קראו עוד בכלכליסט

לאחר הבחירות ב-2015, אז שימש פילבר כראש מטה הבחירות בליכוד, ראש הממשלה בנימין נתניהו נטל על עצמו גם את תיק התקשורת והצניח את פילבר לתפקיד המנכ"ל. נתניהו חיפש מישהו שיוכל להיות המוציא לפועל של החלשת מונופול ערוץ 2, ולעשות מהפכה בתחום השידורים שיציגו את עמדותיו של נתניהו באור מלטף.

אולם לא רק לשם כך נשכר פילבר. במהלך כהונתו כמנכ"ל משרד התקשורת נרשמה תפנית בכל הנוגע ליחס למונופול האימתני של שוק התקשורת – בזק. בעוד שבשנים שקדמו לנתניהו בתפקיד, משרד התקשורת ניהל קו אגרסיבי נגד החברה ונקט בפעולות להגברת התחרות, שבאות גם על חשבונה של בזק, פילבר החליף 'דיסקט' והתחיל להקשיב גם למה שיש לבזק לומר.

סטלה הנדלר, מנכ"לית בזק, שאול אלוביץ סטלה הנדלר, מנכ"לית בזק, שאול אלוביץ' בעל השליטה ושלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת המושעה | צילומים: ינאי יחיאלי, יובל חן, אוראל כהן סטלה הנדלר, מנכ"לית בזק, שאול אלוביץ

מגישה אגרסיבית לגישה מלטפת

כבר עם כניסתו לתפקיד פילבר נרתם למאמץ של בעל השליטה בבזק שאול אלוביץ' לאשר את עסקת המיזוג בין בזק ל-yes. פילבר, שמונה ב-7 ביוני 2015, נדרש לזרז את הליכי אישור העסקה בתוך מועצת הכבלים והלוויין, דבר שנדרש לפי החוק, ועוכב על ידי מנכ"ל המשרד הקודם אבי ברגר, שפוטר כזכור בשיחת טלפון על ידי נתניהו.

אסיפת בעלי המניות של בזק אישרה את עסקת המיזוג במרץ, עם תנאי לאישור העסקה בתוך 90 יום, לכן זו הייתה המשימה הראשונה של פילבר. המירוץ לאישור העסקה החל כבר עם יצירת התקשרות עם חברת הייעוץ הכלכלי עדליא לצורך מתן חוות דעת כלכלית על העסקה. מועצת הכבלים והלוויין הזמינה את ההתקשרות בחסות משרד התקשורת, וכעבור 5 ימים הוגשה למועצה עבודה מסודרת, שלאחריה המליצה לנתניהו לחתום על עסקת המיזוג, מה שאכן קרה.

גורם במשרד התקשורת ציין כי פילבר טען באוזניו מספר חודשים לאחר אישור העסקה כי "במשימה הראשונה שנתתי לה היא עמדה בו". הכוונה כמובן ליו"ר המועצה ד"ר יפעת בן חי-שגב, שעמדה בראש ההליך לאישור העסקה. נכון לכתיבת שורות אלה, לא ברור מדוע פילבר אמר את אותם דברים, אולם באותה העת עלה הנושא לאיחוד מועצות הכבלים והלוויין יחד עם הרשות השנייה.

בנובמבר 2014, ביומו האחרון בתפקיד, חתם שר התקשורת לשעבר גלעד ארדן על תקנות רפורמת השוק הסיטונאי, במסגרתה בזק תחכיר את תשתיותיה לחברות חסרות תשתית בתחומי האינטרנט והטלפוניה, ובשלב מתקדם יותר להקים רשת עצמאית על גבי הצינורות והתעלות של בזק. מדובר ברפורמה עליה עבד קודמו של ארדן, משה כחלון, ונועדה לפתוח את שוק התקשורת לתחרות.

בזק פועלת כמונופול בשוק הטלפוניה הקווית מזה עשרות שנים, עוד כשהייתה חברה ממשלתית. הטלפוניה הקווית מהווה עיקר ההכנסות של החברה, שעומדות על כ-10 מיליארד שקל מדי שנה. לאחר רפורמת הסלולר ב-2011 אף אחת מהחברות לא מגיעה למספרים הללו ובשנים האחרונות הן נאבקות על קיומן ומרוויחות עשרות מיליוני שקלים לשם השוואה.

פגיעה בשוק הטלפוניה מהווה פגיעה קשה ברווחים, אותם בזק מחלקת כדיבידנדים לבעלי המניות שלה. כשרכש אלוביץ' את בזק ב-2010, הוא נטל על עצמו הלוואות שאותן ציפה להחזיר באמצעות אותם דיבידנדים. ב-2011 כאמור נפגעה זרוע אחת בקבוצה, פלאפון, עם רפורמת הסלולר, וכאשר זרוע נוספת עומדת בפני סכנה, הטלפוניה הקווית, זה היה עשוי להיות עבורו גזר דין מוות.

בזק עתרה לבג"ץ נגד ההחלטה ליישם את סעיף הטלפוניה ברפורמת השוק הסיטונאי, ולמרות שמשרד התקשורת הפריך את טענותיה, בזכות חילופי התפקידים בכיסא המנכ"ל בזק 'ניצלה'. כבר בקיץ 2015 הודיע פילבר כי החליט לעכב בשנה את יישום הרפורמה והחליט לבחון מחדש את הנושא. משרד התקשורת פרסם שימועים ושינה מתכונות, כאשר בסופו של דבר הרפורמה יצאה לדרך באופן צולע במיוחד באוגוסט האחרון – עיכוב של שנתיים וחצי. אבי ברגר, המנכ"ל הקודם, העריך כי בכל יום שהרפורמה לא מוחלת, בזק מרוויחה 3 מיליון שקל.

הגישה האגרסיבית מול בזק הפכה בין לילה לגישה מלטפת, ובכירי בזק נכנסו ויצאו ממשרד התקשורת חדשות לבקרים. הקשר מול בזק התחזק ובספטמבר נודע לכלי התקשורת כי המשרד מקדם את ביטול ההפרדה המבנית בבזק, בניגוד לעמדת הגורמים המקצועיים במשרד שטענו כי התחרות אינה מבוססת דיה בשביל לקדם את המהלך הזה.

אולם פילבר לא נרגע והחל לקדם מסמך מדיניות חדש, שמשנה לחלוטין את הגישה שבה נקט המשרד. במסמך שקידם, שהגיע לידי טיוטות מתקדמות אפילו בקרב השר שהיה אמון באותה תקופה על ענייני בזק צחי הנגבי, נודע כי פילבר התכוון להעניק לבזק את ביטול ההפרדה בתמורה לקידום השקעה בתשתיות תקשורת נייחות.

ביטול ההפרדה מהווה לבזק הכנסות של מאות מיליוני שקלים מדי שנה, כאשר המרוויח העיקר ממנו הוא אלוביץ', בשני כובעים, פעם אחת בזכות הליך התייעלות משמעותי והיכולת למכור חבילות תקשורת משולבות שעשויות לטלטל את שוק התקשורת בזכות היכולות המונופוליסטיות שלה, ופעם שנייה בזכות עסקת מיזוג בזק-yes, שמבטיח לאלוביץ' תמורה בסך 170 מיליון שקל אם yes תעמוד ביעדים כספיים או שתתמזג עם בזק לחלוטין.

חברת הלוויין התקשתה לעמוד ביעדים שהוצבו לה ועל פי החשד של הרשות לניירות ערך ביצעה מניפולציות בדו"חות הכספיים. אלוביץ' הבין כי הוא צפוי להפסיד את התמורה הזאת אם במשרד התקשורת לא יתחילו להאיץ את ההליך. וזה מה שקרה.

ב-21 בדצמבר 2016 שיגר פילבר מכתב לבזק בו הוא מודיע לה כי הוא מתחיל לקדם יצור כלאיים בדמות ביטול ההפרדה התאגידית. על פי ההערכות, מי שעמדו מאחורי זה היו אנשי בזק, שנדרשו לאשר עד סוף 2016 את מיזוג החברות. פילבר שיגר מכתב לקידום ביטול ההפרדה, הדירקטוריון אישר, ולמחרת נפתח תיק ברשם החברות לפיו אם בזק ו-yes יוכלו להתמזג ההליך הקובע למיזוג יהיה 31.12.16.

פילבר סייע לבזק לא אחת במהלך כהונתו כמנכ"ל המשרד, כאשר מסמס תלונות שהגיעו לפתחו מצדן של סלקום ופרטנר שבזק מדירה אותן משיווק חבילות האינטרנט. כמו כן פילבר עיכב את החתימה על עיקרון ההדדיות, שהייתה יכולה לקדם באופן משמעותי את פריסת התשתיות של המתחרה הגדולה HOT ושל מיזם הסיבים אנלימיטד.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות