מתאונות צלילה ועד אנטי אייג'ינג: כך התרחב השימוש בתאי לחץ ברפואה

בשיתוף מערכת זירת הבריאות

רפואה היפרברית (Hyperbaric Oxygen Therapy) היא טיפול רפואי בחמצן בתנאי על לחץ. אם בעבר שימש תא הלחץ בעיקר לטיפול בנפגעי תאונות צלילה, הרי שכיום – עם העמקת הידע בקרב אנשי הרפואה באשר למעלותיו הרבות של טיפול זה – יישומו ברפואה הכללית הולך כל העת ומתרחב.

קצת מספרים: בשנת 1977 עמדו לרשות הרופאים והציבור בארצות הברית 37 מרכזים עם תא לחץ, כאשר בשנת 2003 כבר עלה מספרם על 400. באירופה מצויים כיום כ־500 מרכזים, ובסין הכמות עומדת על לא פחות מ־1,800.

מטופלים בתא לחץ (למצולמים אין קשר לכתבה) | צילום: שאול גולן

כך זה עובד

אז איך זה בדיוק עובד? בגוף האדם נישא החמצן על ידי ההמוגלובין, כאשר ההמוגלובין רווי בחמצן, הפלזמה ממיסה אותו ובכך מגדילה את שיעורו בדם. בתא הלחץ יוצרים תנאים מלאכותיים של לחץ מוגבר - מעל ללחץ האטמוספרי הרגיל - כשבלחץ של שתיים-שלוש אטמוספרות, כמות החמצן המומסת בדם גדולה פי 20 מהכמות הרגילה בגוף, מה שגורם לרקמות לצרוך את כל החמצן הדרוש להן מהחמצן המומס בפלסמה וההמוגלובין בדם הוורידי נותר רווי בחמצן.

בתא הלחץ מקובל כיום הטיפול במגוון רחב של מחלות, מצבים ובעיות. בין השאר מדובר בפצעים קשיי ריפוי הנוצרים בשל הפרעות בזרימת הדם, בנזקים הנגרמים למערכת העצבים המרכזית כתוצאה מחוסר חמצן על רקע אירוע שגרם להפחתה משמעותית בזרימת הדם למוח, בבעיות בעצמות, בטיפול ברקמה בריאה שנפגעה כתוצאה מקרינה, בהרעלות למיניהן, בחבלות בגפיים, בזיהומים מחיידקים אנאירוביים - וזו רק רשימה חלקית. בשנים האחרונות כחלק מהתרחבות השימוש בתא הלחץ הוא משמש לטיפול אלטרנטיבי גם במחלת האלצהיימר ובבעיות פוריות שונות.

ה־FDA, מינהל התרופות האמריקאי, מאמין שעם התרחבות שימושיה של הרפואה ההיפרברית, היא תשמש גם להתמודדות עם איידס, פרקינסון, אסטמה, דיכאון, מחלות לב, צהבת, מיגרנה, טרשת נפוצה, שבץ מוחי, פגיעה מוחית ופגיעות בחוט השדרה. אפשרויות מרחיקות לכת אף יותר, רואות בשימוש בתא הלחץ טיפול אלטרנטיבי לאוטיזם, הפרעת קשב וריכוז, שיתוק מוחין והפרעת דחק פוסט טראומטית.

במילניום השלישי הולכת ומתבססת הרפואה ההיפרברית גם כהבטחה של עולם האנטי אייג'ינג. את המרדף הנצחי אחרי מעיין הנעורים מחליף כעת המרדף אחרי "גז הנעורים", התורם לחידוש תאים במוח, שומר על יכולות קוגניטיביות גבוהות וגם מצעיר את תאי העור. כדי לענות על הביקוש הגובר, ברחבי העולם הולך כאמור וגדל מספרם של תאי הלחץ והם מהווים גם חלק מטיפול פרטי ויוקרתי באתרי ספא נוצצים ובמחלוקות אשפוז פרטיות בבתי חולים. תתפלאו, כיום יש אפילו תאי לחץ לשימוש ביתי.

תאי לחץ בישראל

בישראל נכנס תא הלחץ לשימוש כבר לפני כ־40 שנה. הסנונית הראשונה היתה במכון לרפואה ימית של חיל הים בחיפה ובבית החולים יוספטל באילת. השימושים העיקריים של טיפול זה כוונו אז לנפגעי תאונות צלילה שלקו בהרעלת חד תחמוצת הפחמן, בתסחיפי אוויר ובחבלות כתוצאה ממעיכה. תא לחץ נמצא בתקנות מכשירים מיוחדים ולפיכך רכישתו והפעלתו מותנית באישור משרד הבריאות ובעמידתו בתנאים כמפורט בתקנות. בהתאם לתקנות, מספר תאי הלחץ שניתן להפעיל היום בישראל הוא 6 ומספר העמדות לא יעלה על 1:70,000 נפש.

על פי משרד הבריאות, פועלים היום בארץ ארבעה תאי לחץ נייחים: במכון לרפואה ימית (מר"י), בבית החולים יוספטל, בבית החולים אסף הרופא ובבית החולים אלישע. קיים גם תא לחץ בבית החולים בקצצ"א אשקלון, אולם הוא לא פעיל בשנים האחרונות. כמו כן פועלים עוד שלושה תאי לחץ ניידים: שניים במכון לרפואה ימית (לצרכים צבאיים בלבד) ואחד נוסף בבית החולים אסף הרופא. בהקשר הזה יש להוסיף כי בתי החולים איכילוב בתל אביב והדסה עין כרם בירושלים קיבלו אישור מקדמי לרכישת תאי לחץ, אולם עד כה טרם נרכשו תאים שכאלה.

הטיפול בתא לחץ כלול בסל שירותי הבריאות וניתן במימון ציבורי בהתוויות מוגדרות. כלל ההתוויות והמצבים בהם הטיפול בתא לחץ ניתן במימון ציבורי, מפורטים בחוזר מינהל הרפואה והם כוללים הן מצבים דחופים דוגמת תסחיף אוויר או גז והרעלת חד תחמוצת הפחמן, והן מצבים אלקטיביים דוגמת פצעים קשיי ריפוי או נזקי קרינה מאוחרים לרקמה רכה ועצם. לפי משרד הבריאות קיימת כוונה לרענן את ההתוויות הכלולות בסל וכבר נעשתה עבודה מקצועית לבחינה של התוויות נוספות שקיימות לגביהן עדויות מדעיות על יעילות הטיפול בתא לחץ.

באשר לשאלה האם גם בישראל נוכל לקבל טיפולי תא לחץ באופן פרטי? התשובה היא ככל הנראה, לא. במשרד הבריאות מציינים כי מספר הרישיונות כבר מוצה ואין כוונה להעניק רישיון לגורמים פרטיים להפעלת תאי לחץ בעתיד הנראה לעין.