אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
התוכנית הממשלתית ל־2018: "רואים את הגידול המרשים בהכנסה נטו" איי אף פי

ניתוח כלכליסט

התוכנית הממשלתית ל־2018: "רואים את הגידול המרשים בהכנסה נטו"

ספר התוכניות של הממשלה לשנה הקרובה כולל שלל כוונות טובות, החל מחיזוק מערכת הבריאות הציבורית ועד להפחתת אי־השוויון וצמצום העוני. אלא שניסיון העבר מלמד שלעתים הפער בין התכנון לביצוע גדול מדי

25.02.2018, 13:54 | כתבי כלכליסט

הממשלה צפויה לאשר הבוקר (א') את ספר תוכניות העבודה שלה ל־2018. הספר נוגע לפעילות 26 משרדים, 15 יחידות סמך ושני תאגידים סטטוטוריים, ומפרט את המטרות והמדדים המרכזיים של כל משרד, ובהם מדדים כמותיים ומדדי תוצאה שמגדירים מהם השינויים המצופים. בסוף השנה יפורסמו מדדי הביצוע של כל משרד. ספר התוכניות מפורסם מדי שנה מאז 2011, אולם ב־2015 התווספה השוואה בין הביצוע והתכנון. הביצועים של 2017 יפורסמו בעוד כחודש. "כלכליסט" צלל לספר התוכניות הזה והעלה את הסוגיות החשובות ביותר.

קראו עוד בכלכליסט

בפתח ישיבת הממשלה אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו: "אתם רואים את הגידול המרשים בהכנסה נטו בשנים 2016-2009- זה גידול מאוד משמעותי שכמעט שלא רואים אותו במדינות המערב. יש כמה מדינות שההפך הגמור קורה, מה שאתם רואים זה שמעמד הביניים גדל יותר בצורה מאוד מרשימה-אבל כולם גדלו. זאת מדיניות נכונה, ומשרדי הממשלה, בתכניות העבודה שלהם שנציג היום, ממשיכים אותה לטובת מדינת ישראל ולטובת אזרחי ישראל" אמר היום בישיבת הממשלה אשר תאשר היום את תכנית העבודה של המשרדים לשנת 2018.

"אנחנו נמשיך במדיניות העקבית שאנחנו נוקטים בה שנים רבות. היא הביאה לצמיחה חסרת תקדים של המשק הישראלי, של התוצר, לירידה כמעט חסרת תקדים באבטלה, שהגיעה בעצם כמעט לרמה הנמוכה ביותר בכל הזמנים, לירידה מתמדת באי השוויון. זה לא רק שההכנסה לנפש עולה - אי השוויון הולך ויורד. דבר נוסף שלא מוכר, זה שהשכר של מעמד הביניים והשכר של השכבות הנמוכות עלה באופן יחסי בצורה מאוד מרשימה".

אדריאן פילוט

זו התוכנית ל-2018

משרד המשפטים:

קיצור משך טיפול בתיקי שחיתות, צור הליכים כלכליים יזומים נגד ארגוני פשיעה והקטנת צפיפות בבתי הכלא

קידום שלטון החוק הוא מיעדיו של משרד המשפטים, ואחד המדדים הוא משך זמן הטיפול בתיקי שחיתות בפרקליטות המדינה. ב־2017 עמד המדד על 30 חודשים, והיעד ל־2018 הוא 12 חודשים, כלומר קיצור דרמטי של לוחות הזמנים. 30 חודשים הוא הזמן המיועד להליכים יזומים כסגירת עסקים ותביעות פינוי שננקטים על ידי הפרקליטות במסגרת המלחמה הכלכלית בארגוני פשיעה. משימה חדשה שמוזכרת בתכנית העבודה היא הקטנת הצפיפות בבתי הסוהר בעקבות הבג"ץ שהורה על הגדלה שטח המחיה לאסיר ל־4 מטרים נטו עד סוף 2018. לא בטוח שהיעד יושג, אבל משרד המשפטים בוחן את הדרכים להשגתו: הגדלת והרחבת מתקני הכליאה ואימוץ מדיניות ענישה מתונה יותר שמעדיפה תחליפי כליאה במקרים המתאימים.

שרת המשפטים איילת שקד, צילום: אוהד צויגנברג שרת המשפטים איילת שקד | צילום: אוהד צויגנברג שרת המשפטים איילת שקד, צילום: אוהד צויגנברג

יעדים נוספים של משרד המשפטים הם זכויות אדם, שיפור השירות לאזרח והפחתת הרגולציה והבירוקרטיה. כך למשל מבקש המשרד לשפר את מדדי "דואינג ביזנס" (מדד בינלאומי של הבנק העולמי המדרג את רמת הרגולציה בסביבה העסקית). ב־2017 דורגה ישראל במקום ה־130 בעולם, מתוך 190 מדינות, בתחום רישום נכס. היעד ל־2018 הוא לעלות למקום 80.

יעד מעניין נוסף הוא להכפיל את מספר העיצומים המוטלים על חברות המפרות החוק 1,500 ל־3,000. חברה מפרת חוק מוכרזת על ידי רשם החברות במקרה שהיא לא ממלאת חובות עדכון ודיווח שבגינן יש להטיל עיצום כספי – 7,300 שקל על כל הפרה ועד 250 אלף שקל על הפרה נמשכת של אי הגשת דו"ח שנתי לכל יום שבו נמשכת ההפרה.

משה גורלי 

נציבות שירות המדינה:

סיום הטמעת הרפורמה בנציבות, תחילת חשיבה על רפורמה חדשה והגדלת סמכויות משרדי הממשלה

במכתב המקדים לתוכנית העבודה של נציבות שירות המדינה כתב אהוד (אודי) פראוור, ממלא מקום הנציב זה תשעה חודשים, מעין ביקורת על הממונה עליו, ראש הממשלה בנימין נתניהו. והביקורת היא על אי מינוי נציב שירות המדינה: "תוכנית עבודה זו נכתבה כאשר בראש הנציבות עומד זה תשעה חודשים ממלא מקום. היענות הנציבות להכנת תוכנית מאתגרת בעת הזאת היא אות כבוד למסירותו של הצוות שלה". המינוי הזמני של פראוור התחדש כבר שלוש פעמים, והפעם הרביעית כבר בדרך לנוכח הקשיים למנות מקורבת של נתניהו לתפקיד הרם והמצב הפוליטי הבלתי אפשר שאליו נקלע בימים האחרונים ראש הממשלה. נתניהו מצדו בחר לסיים את מכתבו המקדים בספר התוכניות במשפט "נוסיף לקדם ולטפח שירות ציבורי איכותי ויעיל כאבן יסוד של מדיניותנו לחיזוק עמידתה של ישראל".

ממ"מ נציב שירות המדינה, אודי פראוור, צילום: youtube ממ"מ נציב שירות המדינה, אודי פראוור | צילום: youtube ממ"מ נציב שירות המדינה, אודי פראוור, צילום: youtube

הפצצה השנייה ששחרר פראוור קשורה לרפורמה שנועדה לייעל את עבודת הנציבות: "במלאות חמש שנים לרפורמה יש לסיים את תהליכי ההטמעה ולהתחיל לחשוב על השלב הבא". בכך רומז פראוור לכוונתו לרקום רפורמה חדשה. מי שהיה המזוהה ביותר עם הרפורמה היה הנציב הקודם משה דיין והממונה על הרפורמה רון צור, שניהם כבר לא במשרד. הרפורמה גרמה למלחמת חורמה ולפילוג קשה בתוך הנציבות, בעיקר בין צור לאישה החזקה ביותר בנציבות לדורותיה עדנה אלפסי, מנהלת המינהל. האירועים מתוארים בפרוטרוט בדו"ח מבקר המדינה.

פראוור גם מתכוון השנה להגדיל את סמכויות משרדי הממשלה למנות בעצמם את העובדים, ולא להיות תלויים במינויים שתכפה עליהם הנציבות. פראוור מתכוון השנה להרחיב את הפיילוט של הגדלת סמכויות המשרדים, ולהגדיל את מספר המשרדים שימנו בעצמם עובדים מחמישה משרדים ל־24. ב־2019 כוונתו היא להגדיל את המזפר ל־33 משרדי ממשלה. מדובר במהפכה אמיתית שתשנה את מאזן הכוחות בעניין התקנים.

אדריאן פילוט

משרד האוצר:

הפחתת מדד אי־השוויון, הקטנת הריכוזיות הפיננסית, הקמת מוסד ליישוב סכסוכים מול חברות הביטוח, הפחתת דמי ניהול בפנסיה והוזלת התחבורה הציבורית

אחד היעדים המרכזיים של משרד האוצר ל־2018 הוא הפחתת מדד אי השוויון (ג'יני) לרמה של 0.547 ולרמה של 0.354 ב־2019. זאת לאחר שב־2016 הוא עמד על 0.466, ואז נקבע יעד שעד 2018 יירד המדד ל־0.4.

בתחום הגירעון התקציבי האוצר הציב יעד גירעון של 2.9% עד 2019. אין מדובר ביעד שאפתני נוכח מצבו החיובי של המשק. על פי תוכנית 2016, הגירעון השנה היה כבר אמור לרדת ל־2.25%, אבל הלחצים הפוליטיים לא מאפשרים לאוצר להגיע אליו.

שר האוצר משה כחלון, צילום: יואב דודקביץ שר האוצר משה כחלון | צילום: יואב דודקביץ שר האוצר משה כחלון, צילום: יואב דודקביץ

יעד נוסף הוא להקטין את הריכוזיות בתחום הפיננסי, אלא שדרך המדידה השתנתה בשנתיים האחרונות ולא מתאפשר להשוות את היעדים לשנים קודמות. היעד של האוצר כעת הוא להפחית את מדד HHI מ־0.21 בשנה שעברה ל־0.19 (1 מייצג מונופול מלא). באוצר מקווים שצעדים שהם מקדמים כמו הקלה בניוד חשבונות הבנק והקלות רגולציה לחברות פינטק יתמכו ביעד הזה.

פריון העבודה הנמוך הוא אחת מהבעיות הגדולות של המשק. לאחר שב־2016 ירד הפריון לשעת עבודה ב־0.8%, בשנה שעברה הוא עלה ב־1.5%, ובאוצר מקווים שיצמח בשיעור זהה גם בשנתיים הקרובות. הדרך להשיג זאת היא הפחתת הבירוקרטיות בתחום המע"מ ובהליך פתיחת תאגיד. באוצר מצפים כי מקומה של ישראל במדד עשיית עסקים יעלה מהמקום ה־52 ל־45 עד סוף השנה.

בתחום הביטוחים יעד מרכזי של האוצר הוא להשלים חקיקה לטובת הקמת מוסד ליישוב סכסוכים, מה שבינתיים יצא מחוק ההסדרים וכעת עתידו מוטל בספק לאור התנגדותו של אפי נוה, נשיא לשכת עורכי הדין. עוד מבקשים באוצר לצמצם ב־25% את שיעור החוסכים שמשלמים דמי ניהול מקסימליים.

להפחתת יוקר המחיה קבע האוצר מספר יעדים, ובהם הוזלת תעריפי התחבורה הציבורית, כך שהמחיר הממוצע לנסיעה מירושלים לערים מרכזיות יירד מ־78 שקל ל־48, ומתל אביב לערים מרכזיות יופחת מ־82 שקל ל־49 שקל. יעד נוסף הוא הגדלת החבילות ביבוא אישי מ־61 מיליון בשנה שעברה ל־72 מיליון.

עמרי מילמן

מטה הדיור:

זינוק בהתחלות הבנייה, הרחבת ההתחדשות העירונית, צמצום מחיר למשתכן בשליש והפחתת הסכמי גג

יעדי הממשלה בתחום הדיור משקפים שביעות רצון יחסית מהיעדים שכבר הושגו מבחינת שיווק קרקעות ואישור תוכניות, וביעדי התכנון והשיווק אין כל שינוי לעומת אשתקד. עם זאת, ל־2018 נקבע יעד של 62 אלף התחלות בנייה, לעומת 52 אלף ב־2017. מדובר ביעד שאפתני על רקע ההאטה החריפה בשוק. יעד נוסף של משרד הבינוי והשיכון הוא הגדלת מספר הדירות שיתווספו בתוכניות התחדשות עירונית מ־5,000 ל־10,000.

 , צילום: ענר גרין צילום: ענר גרין  , צילום: ענר גרין

דווקא יוזמת הדגל של שר האוצר משה כחלון, תוכנית מחיר למשתכן, צפוי להתמתן השנה. מספר הדירות שיוגרל לזכאים ב־2018 יקטן בשליש לעומת 2017, 32 אלף דירות ל־21 אלף. בנוגע להסכמי הגג, המתמרצים רשויות מקומיות להאיץ בנייה למגורים. לאחר שנחתמו הסכמים לבניית 180 אלף דירות ב־2017, ב־2018 הוצב יעד ל־75 אלף דירות. זאת מאחר שעם מרבית הערים הרלוונטיות כבר נחתמו הסכמים.

נמרוד בוסו

משרד האנרגיה:

תוכנית מתאר לשגרה ולחירום, בדיקת עתודות הגז, חיבור כריש ותנין עד 2020, חיבור 154 מפעלים לגז טבעי והפחתת השימוש בפחם

משרד האנרגיה שואף להשלים השנה את תמ"א 41, תוכנית המתאר לתשתיות ואנרגיה, שעניינה אישור הקמת תחנות כוח ומתקני תשתית לשגרה וחירום. הישיבה הראשונה בנדון התקיימה ביוני 2007, כלומר לפני יותר מעשור. המשרד קבע יעד להפחית את השימוש בפחם ל־28% בלבד מסך הדלקים, שזה 10% פחות מהיום, ולהעלות ב־28% את מספר הפרויקטים הסולאריים שיאושרו להקמה. ב־2009 קבעה הממשלה שעד סוף 2014 לפחות 5% מייצור החשמל יהיה "ירוק". אלא שנכון להיום המספר מגרד מלמטה את ה־3%. יעד נוסף הוא עד סוף 2020 לחבר את מאגרי הגז כריש ותנין.

שר האנרגיה יובל שטייניץ, צילום: אוראל כהן שר האנרגיה יובל שטייניץ | צילום: אוראל כהן שר האנרגיה יובל שטייניץ, צילום: אוראל כהן

עוד יושלמו השנה בדיקת עתודות הגז בלווייתן, כריש ותנין. היעד השנה הוא לחבר 154 מפעלים לגז טבעי, זינוק של כ־55% לעומת היום. בתחום הולכת הגז קיימת תוכנית להרחבת תחנת עפולה, ש"תשמש את קו היצוא לירדן, וכן את הקו עפולה–הקו הירוק, שיעבור דרך אזור תעשייה חבר, שם מתוכננת לקום תחנת כוח וגם לספק גז טבעי למינהל האזרחי ביו"ש ולתחנת הכוח בג'נין.

בתחום משק המים היעד הוא לחוקק חוק למתן "עדיפות בתכנון משק האנרגיה בשגרה ולאפשר למשרד לפעול ללא חסמים והגבלות במצב חירום" עד אמצע 2019

ליאור גוטמן 

 

משרד ראש הממשלה:

הניסיון להפחית את הרגולציה רק הגביר אותה

גם השנה החליט מנכ''ל משרד ראש הממשלה אלי גרונר, לפתוח את דו"ח תוכניות העבודה עם הדגש המסורתי על מאבקו ברגולציה הממשלתית, נושא שגרונר שם בראש סדר העדיפויות של משרדו. אלא ש־2017 לא היתה שנה שבה ניתן להתגאות במאבק הזה. הבנק העולמי פרסם את מדד עשיית העסקים המסורתי הנחשב למדד המוביל בעולם במדידת התחרותיות של המשק והקלות בה ניתן לעשות עסקים. לפי הדו"ח ישראל שוב מתדרדרת ומגיעה למקום ה־54 מתוך 190 מדינות. לפני עשור ישראל היתה בעשיריה השנייה.

 

אלי גרונר, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, צילום: נמרוד גליקמן אלי גרונר, מנכ"ל משרד ראש הממשלה | צילום: נמרוד גליקמן אלי גרונר, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, צילום: נמרוד גליקמן

 

ציונים גרועים במיוחד רשמה ישראל בכל הקשור לרישום נכסים - מקום 130 בעולם. בתשלום מסים היא במקום 99 בעולם ובמקום 92 הלא מחמיא באכיפת חוזים. בינואר האחרון, הציונים הגרועים הגיעו דווקא מבית. "החברות הישראליות לא מחפשות הטבות מהממשלה אלא רק הורדת רגולציה והגברת השוויוניות", הסביר רון רוטר, מנהל הכספים של קסטרו בפתיחת קמפיין שמוביל איגוד לשכות המסחר נגד הגברת הרגולציה הממשלתית. "ברגע שנבטל את הרגולציה נוכל להתחרות עם חברות גלובליות שלא מעסיקות כאן עובדים ולא משלמות פה מסים".

"חיכינו 3 שנים לבדוק אם חקיקת הממשלה להפחתת רגולציה עובדת. הסתבר שהיא לא פחתה, אלא עלתה", סיכם אוריאל לין, נשיא האיגוד.

אדריאן פילוט

 

מסך עשן תקציבי:

משרד הביטחון ממשיך להסתיר תוכניות

המשרד שמקבל את הנתח הגדול ביותר מתקציב המדינה - 73 מיליארד שקל הוא משרד הביטחון, וזאת בהנחה שכוללים בחישוב גם את תשלומי הפנסיה התקציבית שבשליטתו המלאה, אך לא מכלילים את השב"כ והמוסד - נעדר לחלוטין מתוכניות העבודה של הממשלה.

שר הביטחון אביגדור ליברמן, צילום: אוראל כהן שר הביטחון אביגדור ליברמן | צילום: אוראל כהן שר הביטחון אביגדור ליברמן, צילום: אוראל כהן

בכל שנה פקידי משרד ראש הממשלה מבקשים ממשרד הביטחון לפרט לציבור מה התוכניות והיעדים שלו, אולם שם מסרבים לשתף פעולה עם המהלך שנועד להגדיל במעט את השקיפות ואת הביקורת הציבורית על השימוש בכספי הציבור. מאחורי הקלעים משתמשים במערכת הביטחון בתירוצים מגוחכים למדי. כך למשל אחת הטענות שעולה באופן קבוע היא הסודיות. אולם אין דבר המונע מהם לפרסם את היעדים בכל הנוגע להתייעלות המתוכננת של מערכת הביטחון, או סוגיות הקשורות לבניין הכוח, מבלי לפרט מספרים מלאים. ולו בשביל שהציבור ידע אם הם עומדים ביעדים שלהם או לא.

עוד טענה שנשמעה מכיוון מערכת הביטחון היא כי הם פועלים במסגרת תוכנית רב שנתית לחמש שנים (תר"ש גדעון). אלא שכל תוכנית כזו חייבת להיות מפורטת ברמת היעדים והמדדים גם לרמה שנתית. אם זה לא המצב, הסיכוי שהם יעמדו בתוכנית הוא אפסי.

אותה הסתרה גסה של מערכת הביטחון חלה גם על ההסכם בין האוצר למשרד הביטחון מ־2015 בנוגע לתקציב שמעולם לא נחשף לציבור, בטענה לפגיעה בביטחון המדינה, למרות שמדובר בהסכם שעיקרו נוגע לסוגיות שכר ופנסיה של אנשי הקבע.

ממשרד הביטחון לא נמסרה תגובה.

עמרי מילמן

 

 

 

רשות החשמל

תוכניות אב למשק החשמל; תעריף חשמל דיפרנציאלי; תוכנית לאגירת אנרגיה; פיתוח תחנות כוח פרטיות; חברה לניהול המערכת הארצית

רוב המטרות של רשות החשמל נשענות על רפורמה במשק שעיקריה קידום תוכנית אב למשק החשמל, הקמת חברה חדשה לניהול המערכת הארצית, תוכנית פיתוח לתחנות כוח פרטיות, השלמת מכרזים לאנרגיה סולארית ו"קביעת תעריפים הוגנים בכל מקטעי משק החשמל". עד סוף 2019 מבקשת הרשות גם להשלים תוכנית לאומית לאגירת אנרגיה, ככל הנראה באמצעות סוללות ליתיום יון, שיתנו מענה להפסקות חשמל. מטרה נוספת היא "קידום חשמל כמוצר בסיס והגנה על אוכלוסיות מוחלשות", או במלים אחרות: קביעת תעריף חשמל דיפרנציאלי.

ליואר גוטמן

משרד הכלכלה

מיקום המשק הישראלי ברשימת 20 החזקים בעולם; צמצום פערי פריון בין הייטק לתעשייה מסורתית; צמצום פערי שכר בין מרכז לפריפריה

משרד הכלכלה והתעשייה קבע לעצמו יעד: ייצוא ב-‭120‬ מיליארד דולר עד ‭.2022‬ המשרד הגדיר גם את הצבתה של ישראל ברשימת 20 המשקים החזקים בעולם כבר בשנה הבאה לפי תוצר לנפש. משימה נוספת היא צמצום השכר בין המרכז לפריפריה וצמצום הפערים בפריון בין התעשייה המסורתית לבין תעשיית ההייטק. כן מציב המשרד יעדים הקשורים לצמצום אי שוויון והשגת תהליך צמיחה מאוזן. המשרד מציין גם הגדלת משרות לאוכלוסיות מיוחדות וממשיך להתמקד בכמה מטרות מוכרות: הורדת יוקר המחיה תוך צמצום מחסומי יבוא, הגדלת מספר החברות הזרות שמבצעות השקעות אסטרטגיות במשק, חיזוק עסקים קטנים ושמירה על ישראל כמעבדת מו''פ של העולם.

משרד התחבורה

הפחתה של ‭5%‬ במספר ההרוגים בדרכים; תכנון כביש שש עד שלומי עד סוף העשור; תחילת עבודות על עוד שני קווי רכבת קלה בת"א; עלייה של ‭4%‬ בהיקף משתמשים בתחבורה ציבורית

גם אם היום כבר ברור שזה ממש לא יקרה, תוכנית משרד התחבורה מציינת את השלמת קו הרכבת ירושלים-תל אביב עד מרץ ‭.2018‬ לפי המשרד בכוונתו לבצע "סקר הרגלי נסיעות ארצי באמצעות הסלולר". הסקר נועד כנראה לנטר פקקים ולווסת נסיעה באמצעות הטבות מס או הטלת אגרות גודש או זיהום על מי שמגיע עם רכב למטרופולין. השנה אמורה לצאת לדרכה גם תוכנית "נעים לירוק" שבה ‭4,000‬ נהגים יקבלו כמה מאות שקלים כל חודש כדי לא להיכנס לתל אביב בפקק. כן מצוינים תכנון כביש שש עד קצהו בשלומי בתחילת העשור הבא, עוד שני קווי רכבת במטרופולין תל אביב (ירוק וסגול) שיכנסו לעבודה כבר בשנה הבאה וחשמול רוב קווי הרכבת הראשיים עד סוף העשור. עוד מתוכננים שני קווי רכבת בירושלים ב-‭2024‬ וב-‭.2026‬ במשרד מתכננים עוד עלייה של ‭4%‬ בהיקף המשתמשים בתחבורה ציבורית ושיפור תפוקה של ‭2%‬ בנמלי הים לקראת פתיחת התחרות בסוף העשור. המשרד מתכנן גם את פרויקט אופנידן, רשת שבילי אופניים מהירים והקמה של אתרי ניסוי לתחבורה חכמה ורכב אוטונומי. המשרד מתכנן ירידה של ‭5%‬ בתאונות הדרכים. המשרד גם מציג ירידה בתאונות הההרוגים למיליון קילומטר אך על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מספר הישראלים שנהרגו בתאונות דרכים חמורות מצוי במגמת עלייה.

ליאור גוטמן

משרד העבודה

צמצום מספר החיים מתחת לקו העוני; שילוב צעירים בסיכון בלימודים > צמצום תאונות באתרי בנייה

יעדיו המרכזיים של משרד העבודה והרווחה לשנה הנוכחית הם צמצום מספר האזרחים החיים מתחת לקו העוני והגברת מענים לאוכלוסיות נזקקות והמשרד שואף להגביר את שילובם של צעירים בסיכון במסגרות השכלה ותעסוקה. אולי הסעיף המעניין ביותר ביעדי המשרד לשנה הנוכחית קשור בצמצום מספר ההרוגים בתאונות בנייה על ידי הגברת הביקורת של פקחי בטיחות באתרי בנייה, העלאת מספר הפקחים בשטח והטלת קנסות ועיצומים כספיים על חברות המפרות הוראות בטיחות. במוסד לביטוח מתמקדים השנה באוכלוסייה המזדקנת ושואפים לצמצם ב-%1 את שיעור משקי הבית בגיל השלישי הנמצאים מתחת לקו העוני. המוסד גם נערך ליישום הסכם הנכים שבמסגרתו תועלה באופן הדרגתי קצבת הנכות ותוצמד לשכר הממוצע במשק.

משרד הבריאות

מדידת זמני המתנה לניתוחים; עוד מיטות בבתי חולים ציבוריים; עידוד רופאים לפנות לרפואה הציבורית

במסגרת הרפורמה לקיצור תורים יועברו השנה כ-‭880‬ מיליון שקל לקופות ולבתי החולים הציבוריים המשרד מקווה לפתח מתודולוגיות להתמודד עם האתגר עם מדידת זמני המתנה לניתוחים, הוספת מיטות ועידוד רופאים לעסוק במערכת הציבורית. המשרד יתמקד השנה גם בתחומים המלווים אותו משנה שעברה: הרפורמה בסיעוד, פיקוח על מזון, קמפיין לעידוד הפסקת עישון באוכלוסייה הערבית, תוכנית למניעת זיהומים בבתי החולים והגדלת מספר הסטודנטים במקצועות הרפואה.

משרד החינוך

צמצום פערים בין חלשים לחזקים > יותר ניגשים ל־5 יחידות במתמטיקה ומדעים; חיזוק לימודי אנגלית

משרד החינוך ימשיך השנה בתגבור המדעים המדויקים לצד המשך השקעה בתוכני דת ומורשת. גם השנה מצפה המשרד לגידול בכמות הניגשים ל-5 יחידות בבגרות במתמטיקה ויימשכו התוכניות לגידול במספר הניגשים ל-5 בפיזיקה, ביולוגיה וכימיה וכן תוכנית לחיזוק לימודי האנגלית. בנוסף לכל אלה יוצבו היעדים הקבועים להגדלת מקבלי תעודות הבגרות ולהעלאת ממוצע הציונים במבחני המיצ"ב. אך אולי האתגר המרכזי ביותר של המשרד המצוין בספר התוכניות, אך אולי לא מקבל די הבלטה, הוא צמצום הפערים בהישגים בין קבוצות חברתיות חזקות לחלשות: גם השנה תימשך מדיניות דיפרנציאלית של הוספת שעות לימוד ביישובים מאשכולות סוציו-אקונומיים נמוכים.

אשר לשירות הלאומי השנה ייושם חוק השירות הלאומי-אזרחי, ובו בין השאר הגדרת מנגנוני תקנות ונהלים, קיום מערך פיקוח ובקרה על פעילות השירות "בהתאם לסטנדרטים ציבוריים ראויים" ויצירת מסד נתונים טכנולוגי שבו פרטים על מתנדבי השירות הלאומי.

תגיות