השופטת בדימוס עדנה בקנשטיין: "אנחנו במצוקה של עבירות שחיתות שחונקות את כולנו"

"אני חושבת שאנחנו במצוקה של עבירות שחיתות שחונקות את כולנו. אני לא מדברת על האם יורשעו או לא, אלא שהאווירה היא שכל יום אתה פותח את העיתון ורואה עוד משהו. אני לא רוצה להאשים את התקשורת. הכי נורא שזה יפסיק לזעזע אותנו ואת ילדינו ונכדינו וזו תהיה האווירה שיגדלו בה", כך אמרה היום (א') השופטת בדימוס עדנה בקנשטיין, לשעבר נשיאת בתי משפט השלום מחוז ת"א, בשיחה עם משה גורלי, פרשן משפטי של "כלכליסט" בכנס יוזמות 2018 של "כלכליסט" ובנק לאומי ובשיתוף רשת עמל. בקנשטיין השיבה לשאלה "האם ישראל היא מדינה מושחתת".

בקנשטיין הוסיפה בנוגע לחקירות נתניהו, כי "צריך לעשות מאמץ חקירתי, מהיר, יעיל, להכות על הברזל בעודו חם ולא להשאיר את הציבור תלוי באוויר".

את, כמי ששפטה את עמרי שרון, את חשה שעמרי הובא אליך כעבריין אבל העבריין האמיתי היה אביו ראש הממשלה?

"אני חושבת שבעניין הזה צריך לנרטל את הרגשות, וללכת עם הראיות. במקרה של עמרי שרון הוא הודה מראשית הדרך, וזה שהוא הודה נזקף לזכותו. ייתכן שזו באה מתוקף העובדות שאתה מציג בשאלתך".

מונית ב-1989 לשופטת בבית משפט השלום בנתניה והגעת לסביבה מאד גברית. נפלת ישר לתוך סביבה ופשיעה גברית. איך התייחסו אליך שם כשופטת צעירה?

"הסביבה הייתה כולה גברית, כל המעטפת, המשטרה, הפרקליטים, וכל הנאשמים, נתניה הייתה בזמנו עיר שהתפתחו בה משפחות הפשע, סיפורי סמים קשים, וזו הייתה התמודדות לא קלה, אבל הייתי מאד מאד קשוחה עם הרעים ונותנת יד לשיקום של אנשים שחשבתי שיש לתת להם יד, בייחוד עברייני סמים שחשבתי שאפשר לגמול אותם. ההתמודדות לא הייתה קלה".

"הייתי כבר אמא לשתי בנות", הוסיפה בקנשטיין. "אחת נולדה כשהיייתי סטודנטית אחת נולדה כשהייתי סטאז'רית. פעם אחת נאשם ברח עם ניידת משטרה באזור בית ליד והתחלתי לדאוג לבת שלי שהייתה צריכה ללכת לבגרות. שלא כמו היום לא היה לה נהג. איש משטרה דפק על דלת הבית ואמר לה - שמעתי שיש לך היום בגרות, באתי ללוות אותך. זה לא היה פשוט".

היית מבחינה בין עבריינות גברית לנשית?

"אחוז העברייניות היה נמוך לעומת אחוז העבריינים, אם כי היו גם מקרים של בחורה מבית טוב שדורדרה על ידי עבריין".

אני רוצה שתספרי על אתי אלון. 

"אחרי 9 שנים בנתניה עברתי לת"א ושם הובאה בפני אתי אלון. העברות שלה היו מאד חמורות, זה היה אחד הדברים היותר קשים. היה בה משהו מאד נינוח, היא הלכה לכלא לשנים ארוכות ואני חושבת שגם פה, היא הייתה שרתית של המשפחה, של אח שלה. לאחר מכן הביאו את אח שלה".

תמיד נראה שעבריינות נשים הן בצד האומלל של הפשע, הן לא היוזמות אלא עושות זאת מתוך מצוקה.  

"היום רואים יותר ויותר עברייניות שלא ממצוקה. היום יש נשים שעומדות לדין על פשעים כלכליים מאד משמעותיים".

מספר הנשים בעליון עומד על 4 מתוך 15, האם לדעתך צריך לבחור בהעדפה מתקנת ולהגדיל את מספר הנשים?

"אני לא חושבת שצריך לעשות העדפה מתקנת. אני לא מאמינה שבתחומים מקצועיים צריך להיבחר הטוב ביותר, והעדפה המתקנת היא לטובת הראוי ביותר ולא בהכרח לטובת הטוב ביותר".