השוחד (לכאורה) באפריקה; הפיקוח בתל אביב

פרשת השחיתות לכאורה בקבוצת שיכון ובינוינפתחה בעקבות כתב תביעה שהגיש שי סקף, עובד לשעבר בסניף קניה של החברה־הנכדה SBI International Holdings, שמקום מושבה בשוויץ. למעשה, החברה־הסבתא שיכון ובינוי, לא נתבעת כי SBI שוויץ היא חברה זרה שהשליטה והניהול בה לא מתקיימים מישראל אלא מחו"ל. אבל העובדה שהשליטה והניהול בחברה־הנכדה הזרה, שאחראית על הפעילות של הקבוצה באפריקה ושמקום מושבה בשוויץ נעשית מחו"ל, לא מנתקת את הזיקה בינה לבין החברה־האם שלה בישראל, אס.בי.אי תשתיות ולבין שיכון ובינוי הציבורית שבשליטת שרי אריסון.

• חומת ההפרדה של שיכון ובינוי
  

שיכון ובינוי שבשליטת שרי אריסון לא מחזיקה ב־SBI שוויץ באופן ישיר, אלא באמצעות חברה־בת ישראלית בבעלות מלאה, אס.בי.איי תשתיות (לשעבר סולל ובונה ארצות חוץ). אס.בי.איי תשתיות היא חברה ללא פעילות וללא עובדים ולפי דו"ח רשם החברות מכהנים בה דירקטורים ישראלים, כולם בעלי תפקידים בקבוצת שיכון ובינוי.

הדירקטורים הישראלים של אס.בי.איי תשתיות לא מכהנים ב־SBI שוויץ, שבאמצעותה מתבצעת הפעילות של קבוצת שיכון ובינוי מחוץ לארץ, ובין היתר באפריקה. האבחנה בין הפעילות של שיכון ובינוי לזאת של החברה־הנכדה בא לידי ביטוי לא רק בהרכב הדירקטוריון, אלא גם מבחינה חשבונאית. משרד רואה החשבון המבקר של שיכון ובינוי הוא KPMG סומך חייקין, ואילו משרד רואה החשבון המבקר של אס.בי.איי תשתיות ושל SBI שוויץ הוא BDOזיו האפט. ובעוד שהיכולת של הדירקטורים הישראלים של אס.בי.איי תשתיות להתערב בנעשה ב־SBI שוויץ מוגבלת, כבעלי שליטה מלאה יש להם את הכלים ואת החובה לבצע פעולות של פיקוח ובקרה, וזאת מבלי לפגוע כמלוא הנימה בשליטה ובניהול שמתבצעים בחו"ל.

• העקשנות שהולידהאת כתב התביעה
  

נראה שכל פרשת השחיתות לכאורה בקבוצת שיכון ובינוי היתה יכולה להישאר מתחת לרדאר. אם המנהלים של העובד לשעבר שהגיש את כתב התביעה היו נענים לדרישותיו, אפשר היה לסגור את הפרשה בחדרי חדרים מבלי שהיא תצוף מעל פני השטח. אלא שניסיונותיו של שי סקף ללכת להליך של גישור עדיין לא צלחו. בדיון בבית המשפט נחשף גם שבתביעה – שהוגשה על ידי סקף ביולי 2017 – מתנהל היום הליך גישור בפני הנשיאה לשעבר בבית המשפט המחוזי במחוז מרכז, השופטת הילה גרסטל ששמה עלה לאחרונה לכותרות במסגרת חקירת המשטרה בתיק 1270. בתיק זה עלה חשד שניר חפץ, לשעבר דוברה של משפחת נתניהו, הציע לגרסטל – באמצעות מקורבה היועץ אלי קמיר – שהיא תתמנה לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה אם תתחייב לסגור את תיק פרשת המעונות של שרה נתניהו. חפץ מכחיש את החשדות.

בניית גשר לוקו על ידי שיכון ובינוי בניגריה | צילום: יוטיוב

אז מדוע מנהלי SBI לא שילמו לעובד לשעבר את מבוקשו, 5.9 מיליון שקל, והסתכנו בפרסום טענותיו ברבים? תשובה לכך ניתנה שלשום בדיון שהתקיים בבית משפט השלום בראשון לציון. עו"ד ירון ליפשס, המייצג את רוני פאלוך לשעבר מנכ"ל SBI שנעצר בחשד למתן שוחד לעובד זר, שאל את התובע המשטרתי שביקש להאריך את מעצרו: "האם ידוע לך שמר פאלוך, כמנכ"ל אחת הנתבעות, הביע לאורך כל הדרך התנגדות מוחלטת להתקשרות עם התובע ודרש לנהל את הליך ההוכחות מולו בבית הדין? והוא גם אמר את זה לכם בחקירה". רפ"ק אריאל פרידמן השיב לכך בחיוב.

פאלוך, שכאמור כיהן כמנכ"ל SBI בתקופה הרלוונטית, לא היה מוכן להתפשר עם סקף ולא חשש מטענותיו. אי אפשר ללמוד מכך בהכרח אם היתה או לא היתה שחיתות בקבוצת שיכון ובינוי, אבל זה בהחלט מעיד על הביטחון של קברניטי הקבוצה ביחס לניקיון כפיהם.

• הכל תלוי במזג השיפוטי של שופט המעצרים
  

בצל פרשת המסרונים שנשלחו שלשום במסגרת תיק 4000 בין השופטת רונית פוזננסקי כץ לבין נציג רשות ניירות ערך עו"ד ערן שחם שביט, ראוי להציג את תמונת הראי של התנהלות הרשות השופטת, כפי שזאת באה לידי ביטוי בבית משפט השלום בראשון לציון באולם של השופט עמית מיכלס.

ביום שבו נחשפו המסרונים, התנהלו כמה דיונים ברצף בעניין הארכת מעצרם של כמה חשודים בפרשת השחיתות לכאורה בקבוצת שיכון ובינוי. המשטרה בקשה אז להאריך בתשעה ימים את מעצרם של רוית ברניב, לשעבר יו"ר שיכון ובינוי, ושל אברהם אדמוני, מבקר הפנים של SBI שוויץ. אולם השופט מיכלס סירב לבקשה ושלח את ברניב למעצר בית ואילו אדמוני נשלח למעצר של יום אחר ושוחרר אתמול למעצר בית. אי אפשר לחשוד במיכלס כאל מי שנוהג בלעומתיות ביחס למשטרה. שבוע קודם לכן הסכים להאריך בכמה ימים את מעצרם של חשודים אחרים בפרשת השחיתות לכאורה.

בשלב מוקדם יותר של הדיון בעניין חשודים אחרים בפרשה, הביע מיכלס מורת רוח כששמע שיוטל עיקול על ביתו של אחד העצורים כחלק מתנאי שחרורו למעצר בית, ומיכלס אף ניסה לבחון אם יש חלופה אחרת שלא תעמיד את ביתו של החשוד בסיכון. ייתכן שהתנהלות האנושית, המקצועית, העניינית שלשום של מיכלס, היא בגדר היוצא מן הכלל, אבל מן הראוי שתהפוך לכלל, ויפה שעת אחת קודם.