תיק 4000: המשטרה תפסה את החשבונות של קבוצת יורוקום

במסגרת חקירת תיק 4000 תפסה המשטרה את כל חשבונותיהן של החברות יורוקום אחזקות, יורוקום תקשורת ויורוקום נדל"ן וזאת במסגרת החשדות הנבדקים בפרשה. כעת טוענות החברות: "מדובר בכספים המיועדים לנושים ויש לשחררם".

קבוצת החברות שבבעלות שאול אלוביץ' נמצאת בחודשים האחרונים בהליכי חדלות פירעון, ונמצאת בהליך של אישור הסדר חוב בפני שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט איתן אורנשטיין. בשל ההליך כל תשלומיה השוטפים של הקבוצה מפוקחים על ידי בית המשפט באמצעות משקיפים שמונו מטעם נושי החברות במסגרת הליך הסדר החוב.

בימים האחרונים, לאחר חשיפתו של תיק 4000 ובמקביל למעצר בעל השליטה ושל מעורבים נוספים בפרשה, תפסה המשטרה במעמד צד אחד את כל חשבונות החברות והקפיאה אותן במעמד צד אחד. זאת, בין השאר, על רקע חשדות השוחד המיוחסים למעורבים בה.

בית יורוקום (ארכיון) | צילום: אוראל כהן

לפי באי כוחן של החברות, עוה"ד איתן מעוז ודניאל עינב, בשלב הזה, בשל הליך חדלות הפירעון, חברות הקבוצה מחזיקות ביתרת מזומנים מזערית המיועדת לתשלומי משכורות לעובדים ולפירעון תשלומים לספקים כמו רואי חשבון, עורכי הדין וכו'. "הוצאות מזעריות אלה", אומרים עוה"ד, מפוקחות עד לרמת השקל האחרון על ידי בית המשפט והמשקיפים. כל יתר נכסי הקבוצה מבטיחים את חובות מערך הנשייה במסגרת הליך הסדר החוב".

אולם, כאמור, בשבוע שעבר נתפסו על ידי המשטרה כל חשבונות הקבוצה. אלה, כך לדברי באי כוחן של החברות, מיועדים לשמש להחזרי חובות לנושים בהתאם ועל פי הנחיות המשקיפים.

"כתוצאה מהאמור", נכתב לבית המשפט, "הלכה למעשה הקבוצה משתקת כעת ומכשילה את ביצוע הנחיות המשקיפים ובית המשפט בהליך הסדר החוב – ובכך גם מונעת את מימוש זכויותיהם החוקיות של הנושים ברכוש התפוס".

לדברי באי כוחן של החברות, שדורשים לשחרר את החשבונות שנתפסו באופן מיידי, התוצאה של תפיסת החשבונות "גורמת באופן ישיר לפגיעה במטה לחמם של עובדים שאינם אשמים בדבר".

אלוביץ' בדיון בהארכת מעצרו | צילום: איי אף פי

כך לשיטתם, תפיסת החשבונות גם "פוגעת אנושות" בתהליכים קריטיים, בין היתר רואי החשבון אינם יכולים לבצע תהליכי ביקורת ללא תשלום, עוה"ד מפסיקים שירותים, חברות ליסינג מעוניינות לעקל רכבים ועוד תקלות רבות הגורמות להקפאה של ממש בפעילות חיונית".

המשטרה תפסה רכוש במיליוני שקלים לעמיקם שורר

המשטרה מייחסת לעמיקם שורר, סמנכ"ל הפיתוח העסקי בבזק ויד ימינו של שאול אלוביץ', עבירות בהיקף של מיליוני שקלים. שורר, ששוחרר אתמול (ב') למעצר בית בן 5 ימים, טוען כי חשדות בהיקף זה כלל לא הוטחו בו במהלך חקירותיו בלהב 433 דורש לשחרר את כל רכושו שנתפס.

שורר נעצר בשבוע שעבר עם הפיכתה של חקירת תיק 4000 לחקירה גלויה. ביחד איתו נעצרו כזכור מנכ"לית בזק סטלה הנדלר, בעל השליטה שאול אלוביץ', רעייתו איריס אלוביץ, בנו של אלוביץ' – אור, יועץ התקשורת ניר חפץ מנכ"ל משרד התקשורת המושעה שהפך בהמשך לעד מדינה, שלמה פילבר וכן היועץ האסטרטגי אלי קמיר.

עמיקם שורר בדיון בביהמ"ש | צילום אוראל כהן

בעניינו של שורר טענה המדינה כי, "הנ"ל חשוד במסגרת פרשייה המתנהלת בלהב 433 בשיתוף עם הרשות לניירות ערך, בכך שביצע יחד עם אחרים עבירות במהלך השנים האחרונות". העבירות שיוחסו לו בבקשת המעצר כללו עבירות על פי חוקי ניירות ערך, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, עבירות מנהלים ועובדים בתאגיד, עבירות על פי חוק איסור הלבנת הון ומתן שוחד.

אתמול כאמור, בצל פרשת המסרונים, הודיעה המדינה כי היא מבקשת לשחרר את שורר למעצר בית, במקביל לשחרורן בתנאים של איריס אלוביץ' ושל הנדלר.

עם פרוץ הפרשה פורסם ב"כלכליסט" כי במקביל למעצרים תפסה המשטרה רכוש רב וחשבונות בנק רבים של העצורים בפרשה. כעת מתברר כי בעניינו של שורר נאמד הרכוש במיליוני שקלים והוא כולל נדל"ן, חשבונות בנק, פוליסות ביטוח, קופות גמל וקרנות השתלמות.

פרקליטיו, עוה"ד איתן מעוז ודניאל עינב, טוענים כי סכומי התפיסה עומדים על מיליוני שקלים רבים וכי מדובר ב"סכומי עתק הרחוקים אף מכל טענה המיוחסת לשורר במסגרת החקירה".

בבקשה שהגישו עוה"ד לבית המשפט בדרישה לשחרר את הרכוש התפוס, נטען כי במסגרת תפקידו של שורר כדירקטור בחלק מחברות קבוצת יורוקום "מעולם לא הייתה לו כל מעורבות שהיא בניהול כספי החברה, או כל גישה אליהם. לפיכך, היכולת של המדינה לייחס לו כלל ביצוע 'פעולה ברכוש' (עבירות של הלבנת הון, זש"ל) איננה קיימת".

עוד נטען כי במסגרת חקירתו, שורר לא נשאל ולא נטען כלפיו כי קיבל תמורה כספית ממשית על חלקו בפרשה או כי היה בעל איזשהו אינטרס כלכלי ביחס לעבירות המיוחסות לו. שורר עומת בחקירתו עם הטענה כאילו קידומו המקצועי היה חלק מטובת הנאה, אולם לשיטת סנגוריו מדובר בטובת הנאה "מאולצת" ו"ערטילאית ומעורפלת מאוד".

"כלל לא ברור", כך לפי עוה"ד, "כיצד ניתן לאמור את שוויה או 'להלביש' עליה איזושהי קונסטרוקציה משפטית של עבירת הלבנה. בוודאי שאינה נאמדת בשום שווי קרוב כלל לסכום התפוס. גישת המדינה איפה, לפיה ניתן לייחס לשורר ביצוע 'פעולה ברכוש אסור' ולהקפיא את כל חסכונותיו ורכושו בשווי מיליוני שקלים היא גישה משוללת כל יסוד והיגיון משפטי".