נציבות שירות המדינה: במעשיו של עו”ד שחם־שביט לא היה יסוד פלילי

לא היה יסוד פלילי במעשיו של עו''ד ערן שחם־שביט, מסרו אתמול ל”כלכליסט” גורמים בכירים בנציבות שירות המדינה. לדבריהם, אילו היה יסוד כזה בחילופי המסרונים שקיים היועץ המשפטי של מחלקת החקירות ברשות ני”ע עם השופטת פוזננסקי ‑ פרקליטות המדינה לא היתה מעבירה את בדיקת מעשיו לנציבות שירות המדינה. לפיכך, אם לא יתגלו סימנים חדשים למעשים פליליים שיחייבו את העברת התיק למשטרת ישראל, עונשו של שחם־שביט יסתכם בצעד משמעתי.

בנציבות שירות המדינה פועלים שני אגפים המרכזים את הפעולות בתחום המשמעת: אגף המשמעת, בראשות גיא דוד; ואגף החקירות, בראשות נתנאל (נתי) לויט. בשני האגפים יחד מועסקים כ־30 עובדים. הערכאות המטפלות בעבירות משמעת דומות לאלה הפועלות בעולם האזרחי. תקנון שירות המדינה (התקשי”ר) קובע שאגף החקירות יערוך חקירה (בדומה למשטרה), ובסיומה יועברו הממצאים לבחינת אגף המשמעת (המקביל לפרקליטות). אגף המשמעת יכריע באשר לטיפול המשמעתי:

   

הוא יכול להחליט לסגור את התיק ללא עונש; להעביר את התיק להמשך טיפול המשרד; או להגיש תובענה לבית הדין למשמעת (המקביל לבית משפט).

בית הדין למשמעת מוסמך להחליט על שורה של סנקציות משמעתיות, ובהן נזיפה חמורה, הורדה בדרגה, הפקעת משכורת לתקופה מסוימת, פיטורים עם תשלום פיצויים או בלעדיהם, ופסילה לשירות המדינה.

שחם־שביט נחקר אתמול ושלשום במשך שעות ארוכות, אמרו אנשי הנציבות ששוחחו עם “כלכליסט”. "הנציבות עושה מאמצים גדולים כדי לסיים את החקירה המשמעתית מהר ככל האפשר", הוסיפו.