אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
סלינגר פועלת להגדלת מעורבות הציבור בבזק צילום: אוראל כהן, תומריקו, שאול גולן

בלעדי לכלכליסט

סלינגר פועלת להגדלת מעורבות הציבור בבזק

הממונה על שוק ההון דורית סלינגר פנתה לממונה על הגבלים עסקיים מיכל הלפרין וליו"ר רשות ניירות ערך ענת גואטה כדי שיאפשרו לגופי הפנסיה לתאם עמדות בבחירת דירקטורים חיצוניים בחברות שבהן הם משקיעים. הפנייה מטופלת בדחיפות משום שעל הפרק מינוי דירקטורים חיצוניים בבזק. סלינגר מעוניינת להגביר את מעורבות הציבור בחברות שבהן הוא מושקע דרך גופי הפנסיה

28.02.2018, 06:50 | רחלי בינדמן

האם הגופים המוסדיים שמחזיקים במניות בזק יוכלו בקרוב לתאם עמדות בכל הנוגע למינוי דירקטורים חיצוניים בענקית התקשורת? ל"כלכליסט" נודע כי הממונה על שוק ההון דורית סלינגר פנתה בשבועות האחרונים לממונה על הגבלים עסקיים מיכל הלפרין וליו"ר רשות ני"ע ענת גואטה בבקשה לבחון יצירת תשתית חוקית שתאפשר לגופים המוסדיים, שנמצאים תחת פיקוחה של סלינגר, לתאם עמדות לצורך מינוי דירקטורים חיצוניים בחברות שבהן הם משקיעים.

קראו עוד בכלכליסט

הפנייה של סלינגר מטופלת ברמת דחיפות גבוהה על ידי צוות של רשות ההגבלים משום שעל הפרק עומד כרגע מינוי של דירקטורים חיצוניים בבזק. בתחילת השבוע פנו מספר גופים מוסדיים שמחזיקים יחד ב־6.5% ממניות בזק לדירקטוריון החברה, בתיווך חברת הייעוץ אנטרופי, בבקשה לממש את הזכות שמוקנית להם בחוק החברות ולכנס את אסיפת בעלי המניות של בזק ולהעמיד על סדר יומה בחירה של שלושה דירקטורים חיצוניים במקום אלו הנוכחיים. דירקטוריון בזק טרם השיב לפנייה ולא הורה על כינוס האסיפה.

מימין: יו"ר רשות ני"ע ענת גואטה, הממונה על הגבלים עסקיים מיכל הלפרין והממונה על שוק ההון דורית סלינגר, צילום: אוראל כהן, תומריקו, שאול גולן מימין: יו"ר רשות ני"ע ענת גואטה, הממונה על הגבלים עסקיים מיכל הלפרין והממונה על שוק ההון דורית סלינגר | צילום: אוראל כהן, תומריקו, שאול גולן מימין: יו"ר רשות ני"ע ענת גואטה, הממונה על הגבלים עסקיים מיכל הלפרין והממונה על שוק ההון דורית סלינגר, צילום: אוראל כהן, תומריקו, שאול גולן

סלינגר פועלת להגברת האקטיביזם המוסדי

 

חוק הפיקוח על הגופים הפיננסים אוסר על גופי הפנסיה לגלות סממני שליטה בחברות שבהם הם משקיעים, וזאת במטרה למנוע ניגוד עניינים פוטנציאלי שעשוי להפוך גוף מוסדי לבעל אינטרס עסקי בחברה. בנוסף, החוק אוסר על הגופים המוסדיים לתאם ביניהם עמדות משום שהם גופים מתחרים.

אולם סלינגר מעוניינת להגביר את האקטיביזם של הגופים המוסדיים בחברות שבהן הם משקיעים. לכן הורתה הממונה על שוק ההון לצוות המקצועי שלה לבחון מה החוק מאפשר לגופים המוסדיים, כשלשיטתה יש לעודד מינוי של דירקטורים חיצוניים על ידי הגופים המוסדיים ולאפשר להם לתאם עמדות בנוגע למועמדים המוצעים. זו הסיבה שסלינגר פנתה להלפרין, שאמונה על הפיקוח והאכיפה של איסור תיאום בין גופים מתחרים.

לטענת סלינגר, בכל הנוגע למינוי דירקטורים חיצוניים, לא מדובר בתיאום אסור, שכן לאחר שיתוף הפעולה הנקודתי בהצבעה על המועמדים, התיאום נגמר והדירקטור החיצוני שממונה הוא עצמאי לחלוטין. כלומר, מי שאמור לדאוג לטובת החברה ולא לטובת מי שבחר אותו. הממונה על שוק ההון טוענת גם שניתן לפקח על הלעך התיאום באמצעות חברות ייעוץ כדי להבטיח שלא זולג מידע שאינו רלבנטי לנושא.

המלכוד של הגופים המוסדיים

 

הגופים המוסדיים מצידם נמצאים במלכוד. מצד אחד, מצופה מהם לא לעמוד מנגד כשמתרחשים אירועים דרמטיים כמו אלו שמתרחשים בבזק בימים אלו. מצד שני, החוק כובל את ידיהם. לכאורה, כל גוף מוסדי שמחזיק מעל 1% בחברה יכול להציע מועמד משלו לשמש כדירקטור חיצוני, אך כדי שהמועמד שלו ייבחר, נדרש רוב מקרב בעלי מניות המיעוט. כשאין אפשרות לתיאום עמדות בין הגופים המוסדיים, אישור המינוי הופך לקשה.

המקרה של בזק מוכיח זאת: לגופים המוסדיים נדרש זמן רב להתאחד כדי לדרוש את כינוס אסיפת בעלי המניות של בזק. יש לציין כי האיחוד אינו כולל את כל הגופים המוסדיים שמחזיקים בבזק, אלא רק את כלל ביטוח, מנורה, מיטב דש וקרנות הפנסיה של עמיתים.

במקרה של בזק נוצר מצב אבסורדי שבו בעל השליטה שאול אלוביץ' מחזיק בשרשור בכ־25% בלבד מהחברה, אך בשל חוסר היכולת של הגופים המוסדיים לתאם עמדות הוא שולט בהרכב הדירקטוריון כולו ויכול לחסום הצעות רכש גם כשחהברה מתנהלת באופן לא תקין.

הגופים המוסדיים מבקשים למעשה את הגדלת כוחם של הדירקטורים החיצוניים בבזק, מה שצפוי להחליש את כוחו של בעל השליטה בדירקטוריון. זו הסיבה לכך שנתי סיידוף, בעל השליטה המיועד בקבוצת יורוקום השולטת בבזק, אינו מעוניין בהצלחת המהלך של הגופים המוסדיים.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות