צילום: באדיבות yes
גורו הסקס הגדול בהודו: "הבעיה הכי גדולה שלנו בתחום היא מתח וחרדה"
גורו הסקס הגדול בהודו הוא ד"ר מהינדר ווטסה בן ה־93. סרט עליו שישודר מחר ב־yes מאפשר הצצה מרתקת לחברה ההודית ויחסה למין. "אני מקווה שאנשים ירגישו בנוח עם הגוף והמיניות שלהם", הוא אומר בראיון ל"כלכליסט"
באחת הסצנות היפות בסרט התיעודי “המומחה לסקס” עוצר הבמאי חבורה של נערות הודיות ביישניות ברחוב במומבאי ושואל אותן אם הן מכירות את הטור "שאל את המומחה לסקס" (“Ask the Sexpert”) בעיתון היומי “מומבאי מירור”. הן מצחקקות במבוכה - בטח שהן מכירות, כולם מכירים. כשהן נשאלות מי הן מדמיינות שכותב את הטור, הן מפנטזות על גבר נאה בן 30 או 40. “הוא נשוי לאשה יפה והוא דואג שהיא תהיה מרוצה”, אומרת אחת הנערות, לקול מצהלות חברותיה.
המעריצים מגיעים הביתה
אבל ד”ר מהינדר ווטסה שעומד מאחורי הטור הוותיק והפופולרי הוא לא גבר צעיר ונאה, אלא סקסולוג קשיש בן 93, שהתאלמן מאשתו לפני יותר מעשור. בניגוד לד”ר רות ווסטהיימר, שכבשה את אמריקה באייטיז בזכות הגימיק הטמון בסבתאל’ה יהודייה שנותנת עצות על מין ומדברת מלוכלך, רבים בהודו בכלל לא יודעים איך ד”ר ווטסה נראה ומה גילו. אלה שכן יודעים, לפעמים מתנפלים עליו ברחוב לסלפי. רבים גם דופקים לו בדלת לקבל יעוץ אישי לבעיות יחסי האישות שלהם, והדוקטור פותח לכולם ועונה לכולם באדיבות, למורת רוחם של ילדיו שחושבים שהוא מסכן את עצמו. מה אם הסקסולוג הקשיש — שכבר לא הולך כל כך מהר ומסתכל על מסך המחשב דרך זכוכית מגדלת — ייתן לאיזה חוליגן תשובה שהוא לא אוהב?
בסרטו של ואישלי סינהא “המומחה לסקס”, שישודר מחר (חמישי), בערוץ yes דוקו וב־STINGTV, אנחנו זוכים להכיר את ד”ר ווטסה הרגיש והמקסים, וגם לקבל הצצה לחברה ההודית שמשנה לאט לאט את יחסה לסקס, דרך עיניו.
את טור הייעוץ הרפואי הראשון שלו הוא התחיל לכתוב בשנות השישים במגזין נשים הודי בשם “טרנד”. בתקופה ההיא עוד לא היה נהוג בהודו לדבר על סקס בפתיחות, והוא ניסה לטפטף קצת חינוך מיני בינות לשאלות של עקרות בית על מחלות ילדות. מאז הוא כתב עוד טורי ייעוץ רבים, בעיתונים ובמגזינים שונים. את הטור הנוכחי שלו, “שאל את המומחה לסקס”, הוא התחיל לכתוב ב”מומבאי מירור” ב־2005, בגיל 80. לפני כחצי שנה הוא הוציא את המדריך השלם שלו לסקס, “It’s Normal”, בשלוחה ההודית של הוצאת פינגווין הבריטית.
מעבר לקאמה סוטרה
אחת האסוציאציות הראשונות שקופצות לראש (מערבי) כשמדברים על הודו וסקס היא כמובן הקאמה סוטרה. אני תוהה איך הודו השמרנית והפוריטנית שעולה מהסרט מסתדרת עם האומה שהביאה לעולם את מדריך התנוחות האקזוטיות. “עברו כמה שנים טובות מאז כתבו את הקאמה סוטרה, ומאז ועד היום התפיסות המיניות בהודו הושפעו מהרבה דברים אחרים”, אומר לי ד”ר ווטסה בראיון לקראת שידור הסרט החדש עליו בארץ. “ממנהיגים שונים, מדתות, מפלישות, ויש כמובן גם את השלכות הקולוניאליזם. זה מה שעיצב את הגישות והדעות של העם ההודי לגבי המיניות שלו היום. הודו היא ארץ ענקית, בעלת מגוון דתי ואתני רב. אנשים מתנהגים שונה בחלקים שונים של המדינה, וההבדלים הם בלבוש, דת, נורמות חברתיות ותרבותיות וגם מיניות, אך הבעיות המיניות הן בעיקרן דומות ברחבי המדינה”.
מהסרט עולה שהדבר העיקרי שמטריד את הגבר ההודי בימים אלו ביחס לסקס הוא גודל איבר המין שלו, ושצפייה בפורנו שהופכת יותר ויותר פופולרית, מעוררת אצלו הרבה חוסר ביטחון מיני. במקביל, עלייה במעמדה של האשה מוביל נשים לחפש סיפוק. “הבעיה הכי גדולה שיש לחברה ההודית בתחום הסקס היא מחסור ביועצים או מדריכים שיכולים לעזור בהפחתת מתח וחרדה בתחום הזה”, אומר ד”ר ווטסה.
לדבריו של הדוקטור, “בעיות הסקס בשנות השישים והיום הן זהות אף שהדרכים שבהן הן מובעות השתנו, כמו למשל הנטייה של אנשים היום לצפות בפורנו על מנת לעורר את עצמם מינית”.
הקדשת את החיים שלך לחינוך מיני של העם ההודי. מה המטרה הכי גדולה שלך בתחום הזה?
“אני מקווה שאנשים יבינו את החשיבות של היגיינה מינית ושאנשים ירגישו בנוח עם הגוף ועם המיניות שלהם. בשביל מערכות יחסים הרמוניות אנשים צריכים אמון, זמן, מגע ותקשורת”.
כמי שמקבל בממוצע 60־65 שאלות ביום, ד”ר ווטסה, מן הסתם, נשאל לא מעט שאלות מגוחכות. חיפוש אינטרנטי קצר מעלה אינספור רשימות של “השאלות הכי מטופשות ששאלו את ד”ר ווטסה”, או “השאלות הכי שערורייתיות” או “הכי מזעזעות”, עם סריקות של תשובותיו השנונות.
איש אחד שאל אם יש סכנה שילדו ייוולד חצי־אדם וחצי־כלב, אם ימרח זרע של כלב על איבר מינו לפני קיום יחסי מין. איש אחר התלונן שאשתו נוהגת להשתין לתוך התה לפני שהיא מגישה אותו לאורחים. לעתים קרובות הוא עונה להם בסרקזם ובהומור הראוי — על השאלה הראשונה הוא ענה שהוא מקווה שהאיש ביקש את רשותו של הכלב והסביר שגם אם התינוק ייוולד אנושי קיימת סכנה שיעשה “האו האו”. אך כשאני שואלת אותו מה השאלה המגוחכת ביותר שהוא אי פעם נשאל, הוא מעדיף לשמור על דיפלומטיות. “לא משנה כמה השאלה שאני מקבל היא אבסורדית, אני תמיד מתייחס אליה ברצינות ומנסה לעזור כמיטב יכולתי”, הוא אומר.
אתה חושב שהצלחת להביא לשינוי משמעותי בחברה ההודית?
“מדובר בהנחה, אבל אני חושב שבמהלך הקריירה שלי, שנמשכת כבר יותר מ־50 שנה, בוודאי יש אחוז מסוים של אנשים שהפיקו ממנה תועלת”.
אתה אייקון תרבותי בהודו, אתה נחשב לסקס־גורו. האם אתה נהנה מהסטטוס הזה?
“חנופה לא מקדמת אותנו. אני טיפה אחת בים של בורות”.
למה אתה חושב שאנשים תמיד רוצים להצטלם איתך?
“זהו עידן הסלפים ואני אחת המטרות שלהם. יש אנשים ששומרים את התמונה למזכרת”.
ועדיין יש הרבה אנשים שלא יודעים איך אתה נראה ומופתעים לגלות את הגיל שלך.
“זה נכון. הרבה פעמים אנשים מופתעים כשהם מגלים בן כמה אני, והרבה פעמים נותנים לי שרשרת פרחים או צעיף, שאלו דרכים להראות כבוד למבוגר”.
בעוד ד”ר ווטסה מחזיק בלא מעט מעריצים, ישנם גם שמרנים יותר שחושבים שהעובדה שעיתון מרכזי מדפיס טור עם מכתבים של גברים המתלוננים כי נשותיהם מעדיפות להחדיר בננה לאיבר מינן מאשר לשכב איתם, זו תועבה. בסרט אנחנו פוגשים את ד"ר פרטיבה ניתאני, פעילה חברתית ומרצה למדע המדינה במכללת סנט זבייר במומבאי, שנלחמת כבר שנים בד”ר ווטסה בבתי משפט בטענה שהוא מעודד הפקרות ובמטרה להפסיק את פרסום הטור שלו ב"מומבאי מירור".
מה אתה חושב על אלה הטוענים שהטור שלך הוא תועבה?
“מכיוון שהעניין עדיין נידון בבית המשפט, אני לא יכול להגיב על כך”.
מעריצות מצטלמות עם ד"ר ווטסה. מקבל כ־60 שאלות מקוראים מדי יום
צילום: באדיבות yes
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה