הדינוזאורים התאוששו

הרבה לפני שדוויין קייסי אימן ב־NBA, הוא עבד עמוק מתחת לאדמה — במכרות הפחם של קנטקי. הוא אפילו לא היה בן 20, אבל היו לו כבר שבע שנות ניסיון באימון ילדים, ואת העבודה במכרה עשה בקיץ אחרי עונתו הראשונה בקבוצת הכדורסל של אוניברסיטת קנטקי. מאחר שכסף הוא לא ראה מהכדורסל, נאלץ לעבוד בניקוי המסילות בכורים. "נפגשתי שם עם גברים שלא עבדו יום בחייהם מעל האדמה", אמר קייסי בראיון ל”The Globe and Mail” ב־2014. "הרבה מהם שילמו על כך בבריאות שלהם, והם תמיד אמרו לי, 'אם אתה לא רוצה לעבוד כל חייך כאן למטה, אז תעבוד קשה בקולג'". קייסי, שגדל בדרום וזוכר צעדות של ה־KKK עוברות בעיירה שלו, עבד קשה בקולג', בלימודים ובמגרש הכדורסל, אבל לא ראה אגורה מהמקצוע. בפגרה שלו כשחקן שנה שנייה עבד בחוות הטבק של המאמן שלו ג'ון בי הול. "חתכתי עלי טבק, תקעתי אותם על מקלות, תליתי אותם באסם", הוא נזכר. "הייתי חייב למצוא עבודה, אף אחד בבית לא היה יכול לשלם לי".

דהרוזן. הכוכב של הרפטורס | צילום: רויטרס

בשנתו האחרונה במכללות קייסי — כפוינט גארד, קפטן ואחד השחקנים השחורים הראשונים באוניברסיטה שלו — הוביל את קנטקי לאליפות ה־NCAA ב־1978. שנה לאחר מכן כבר עבד על הקווים, וגם סוף סוף קיבל משכורת כעוזר מאמן בקולג'. הוא התמחה ב"גיוס שחקנים" ובאימון הגנה, תפקיד שעשה בדאלאס מאבריקס כעוזר של הקבוצה שזכתה באליפות היסטורית לאחר ששיתקה כוכבים כגון לברון ג'יימס, דוויין ווייד, קובי בראיינט וקווין דוראנט. קייסי נאלץ לעזוב את תפקידו בקולג'ים בעקבות חשדות שגייס שחקנים בכסף, אף שהוכח כי לא עשה זאת. אחרי התפטרותו ב־1989 נדד עד יפן כדי למצוא עבודה בכדורסל. הוא אימן בליגה היפנית והיה עוזר מאמן הנבחרת היפנית. אחרי חמש שנים ב"גולה" חזר לכדורסל האמריקאי, שוב לעמדת העוזר, לסיאטל סופרסוניקס של קרל ג'ורג', שהפקיד אותו על סיוע בפיתוח שחקנים כגון גארי פייטון. את הקריירה המשיך קייסי באימון מינסוטה טימברוולבס, שם נכשל כמאמן ראשי. הוא ותדמיתו שוקמו בדאלאס. את ההזדמנות השנייה כמאמן ראשי קיבל בטורונטו ראפטורס, ואחרי שנתיים קשות הוביל את הקבוצה לשיא ניצחונות עם כדורסל שמתבסס על שיטה של קשיחות בהגנה והרבה מאוד בידודים של שני השחקנים המצטיינים בקבוצה דמאר דהרוזן וקייל לאורי. את הארכת החוזה שלו (18 מיליון דולר לשלוש שנים) כבר קיבל ממסאיי יוג'ירי, בזמנו הג'נרל מנג'ר החדש של הקבוצה.

דוויין קייסי. מהמכרות בקנטקי | צילום: איי אף פי

מניגריה לאירופה ול־NBA

יוג'ירי, הג'נרל מנג'ר של השנה הראשון שאינו אמריקאי (על עבודתו בדנבר נאגטס), הגיע מרקע שונה לחלוטין משל קייסי, אבל סיפור חייו גם מלא בפניות וסיבובים. יוג'ירי גדל בניגריה כחובב כדורגל, אבל בגיל 13 התחיל להתעניין בכדורסל ולמד קלטות VHS של שחקני NBA ושל השחקן האהוב עליו האקים אולאג'ואן. יוג'ירי היה מספיק טוב במשחק כדי להגיע לקבוצת קולג' בארה”ב, ולשחק שש שנים כמקצוען באירופה. "באיזשהו שלב הבנתי שלהרוויח הרבה כסף מכדורסל אני לא אצליח", אמר יוג'ירי בראיון ל"ספורטס אילוסטרייטד". "הייתי צריך להשתנות". וזה מה שיוג'ירי עשה. הוא הציע את שירותיו כסקאוט בחינם, תוך כדי שהוא משתמש בקשרים שלו באירופה ובאפריקה כדי להציע שחקנים מפתיעים לקבוצות ה־NBA, שבדיוק פתחו את העיניים שלהן לכישרונות מחוץ לארה”ב. הוא אכל ארוחות חמות רק כשהזמינו אותו למסעדות, הוא ישן אצל חברים שהכיר מהקולג', ואת המעט כסף שהיה לו הוא השקיע בלהגיע לטורנירים ברחבי העולם כדי לייצר קשרים. העבודה הראשונה שלו ב־NBA היתה עם אורלנדו מג'יק, שם התרשמו מהידע הרב, האנרגיה והעובדה שהיה מוכן לעבוד בלי משכורת. בזכות קשרים שפיתח קיבל את העבודה כסקאוט בדנבר, אז עבר לטורונטו ומשם הדרך למשרד ה־GM בנאגטס היתה סלולה. בידע ובמעמד שלו השתמש גם כדי לקדם את אירועי Basketball Without Boarders באפריקה, ואף שכנע את נייקי להשקיע בסצנת הכדורסל המתעוררת באפריקה. יוג'ירי עלה לגדולה בעיקר בזכות היכולת לבנות קבוצה מנצחת בדנבר ולעשות טריידים, שהותירו אותה תחרותית למרות אובדן הכוכב הגדול כרמלו אנתוני.

מסאיי יוג'ירי. ישן על ספות ואכל מנות חמות | צילום: youtube

רוצים שינוי

קייסי ויוג'ירי גדלו במקומות שונים לחלוטין, אבל בזכות החיים שעברו הם הבינו את הצורך בשינוי — גם כשהכל הולך טוב. וזה מביא אותנו לשינוי האדיר שטורונטו ראפטורס עשתה בקיץ האחרון.

מאז עונת 2013/14 הקבוצה לא רשמה עונה עם פחות מ־58% הצלחה, ובעונה שעברה השיגה שיא מועדון של 62%. אולם בקיץ האחרון ישבו קייסי ויוג'ירי כדי לדבר על איך צריך להשתנות. בשנים האחרונות הקבוצה הצטיינה בהתקפה ובהגנה בעונה הרגילה (בשנה שעברה היתה הקבוצה היחידה ביחד עם גולדן סטייט ווריירס שנמצאת בטופ 10 בדירוג ההגנתי ובטופ 10 ההתקפי), אבל קרסה בכל פלייאוף. הסיבה העיקרית לכך? הקבוצה היתה אחת מהמוסרות הגרועות ביותר בליגה, ובניגוד לשאר הקבוצות, ממש "סירבה" להצטרף למגמת השלשות, זאת בעוד הכוכבים הגדולים שלה דמאר דהרוזן וקייל לאורי הניעו את ההתקפה בעיקר דרך הכישורים שלהם באחד על אחד, מה שהפך את טורונטו לקבוצה צפויה במיוחד בפלייאוף.

"מסאיי ואני ישבנו יחד אחרי שקליבלנד הדיחה אותנו ודיברנו על שינוי שצריכים לעשות", אמר קייסי לפודקאסט The Hoop Collective. "הרי אנחנו טובים בהגנה וטובים בהתקפה, אבל הבנו שצריכים לעשות משהו שונה כדי להתגבר על חוסר ההצלחה בפלייאוף. דיברנו הרבה על שינוי גישה בהתקפה. היינו צריכים להיכנס למילניום החדש בכל מה שקשור לזריקות מהשלוש, יותר תנועת כדור, יותר תנועה של שחקנים. ככה נוכל להשתמש טוב יותר בדמאר ובקייל, מה שיקשה על הקבוצות היריבות להגן עלינו ויאפשר לנו להיות מוכנים יותר לפלייאוף". "עשינו מה שעשינו במשחק כל כך הרבה פעמים וזה לא עבד", אמר יוג'ירי בראיון לפני תחילת העונה. "זו התשובה הפשוטה, ולכן אנחנו צריכים להשתנות. אפשר לנסות משהו אחד כמה פעמים ואם זה לא עובד, אז צריך להשתנות".

.

אבל השינוי לא נעשה רק ברמת הקונספט. הקבוצה גם סייעה לשחקנים שלה להשתפר בזריקות מהשלוש. לפי אתר Sportsnet, הקבוצה פנתה לאנליסט ג'ון קארטר שיבנה עבורה מערכת שתנתח את האיכות של הזריקה של כל שחקן ותראה לשחקן ולמאמן איך לשפר את הזריקה (המערכת בודקת שחרור, קשת של הכדור וגוף השחקן בעת הזריקה). התוצאה של כל השינויים? טורונטו התחילה לשחק העונה "כדורסל מודרני", כלומר הקבוצה נעה יותר על המגרש, מוסרת יותר, זורקת פחות מחצי מרחק וזורקת הרבה לשלוש (בשנה שעברה 21.1% מהזריקות של הקבוצה היו מחצי מרחק והשנה רק 14.5%). "הזריקה משלוש מאפשרת לכל המשחק שלנו לעבור אבולוציה", אמר לאורי ל־TNT. "זה עוזר בהכל. היא יוצרת לנו הרבה יותר חלל במגרש, מה שמאפשר לנו לרוץ יותר. השינוי מאפשר לנו יותר זריקות, ואנחנו מוסרים יותר".

לצד דהרוזן, לאורי ומספר ותיקים, בטורונטו הימרו על שחקנים שהם מתארים כשחקנים ש”אפשר ללמד אותם כדורסל". בזכות השקעה רבה במאמנים שמסייעים בפיתוח שחקנים, השחקנים שהגיעו בדראפט או כשחקנים חופשיים מהווים חלק חשוב בסגל. "אני שמח שהיתה לנו הזדמנות לבנות עליהם", אמר קייסי. מאפיין נוסף לקבוצה הקנדית: ריבוי לאומים בסגל. או.ג'י אנאובי (אנגליה), סרג' איבקה (ספרד), יונאס ולנצ'יונאס (ליטא), פסקל סיאקם (קמרון), יאקוב פורטול (אוסטריה) ולוקאס נוגראו (ברזיל) — כולם שחקנים משמעותיים בקבוצה, כולם נבחרו בקפידה על ידי בובי וובסטר, שבקיץ נהפך לג'נרל מנג'ר הצעיר בליגה (32).

האם השינויים הללו יאפשרו לטורונטו לנצח גם בפלייאוף, ואולי אפילו להיות נציגי המזרח בגמר? על פניו, ההזדמנות נמצאת שם. בוסטון סלטיקס חסרת ניסיון, קליבלנד קאבלירס נראית חסרת איכות ביחס לשנים הקודמות. והכדורסל של ראפטורס כבר ממש לא "דינוזאורי". קייסי ויוג'ירי גם יודעים משהו על ניצול הזדמנויות. "להגיע לפלייאוף זה כלום". אמר יוג'ירי בראיון ל־The National Post, "עכשיו אנחנו צריכים לברר איך מנצחים בפלייאוף".