גם בואינג ופורשה בתמונה: המירוץ למכונית המעופפת מתחמם

המירוץ למכונית המעופפת צובר תאוצה: השבוע נודע שבואינג ופורשה, שתי ענקיות בתחומיהן, צפויות אף הן לפתח כלי טיס אוטונומיים זעירים לתחבורה עירונית.

בעוד כניסתה של פורשה לתחום עומדת בסימן שאלה - המהלך הועלה בפי סמנכ"ל המכירות של החברה בפני מגזין רכב גרמני , ללא לוחות זמנים או עיצובי קונספט - כניסתה של בואינג היא בגדר תוכנית פעולה. בזירת הרכב המעופף פעילות כבר חברות כאיירבוס, אובר וכמה סטארט-אפים קטנים. איך נראות המכוניות המעופפות שנמצאות בפיתוח, ומה מייחד כל אחת?

אובר

אין חברה שלחוצה על פיתוח מכוניות מעופפות יותר מאובר; הפרויקט שלה בתחום הוא אחד הדברים שגורמים לה להיראות כחברת טכנולוגיה ולא כחברת מוניות, כזו שמהווה השקעה סקסית מבחינת קרנות הון סיכון ומשקיעי ענק כסופטבנק.

אבל לצד אלמנט התדמית, יוכל מיזם הרכב המעופף של אובר להפוך למקור רווח עצום: החברה מפתחת תשתית להטסה אוטונומית של נוסעים בטווחים בין-עירוניים, בתוכה רכיבים ככלי שליטה ובקרה שנבנים בסיוע נאס"א. אובר עצמה חברה לאיירבוס ולבל הליקופטרס לפיתוח המונית המעופפת עצמה. בעבר הבטיחה החברה שהשירות יתחיל לפעול ב-2020. לאחרונה תיקן מנכ"ל אובר את ההערכה האופטימית ההיא, ואמר שההשקה לא תתרחש לפני 2023 עד 2028.

אובר, לפי הערכות, רוצה להיות זו שתנהל את שירות המוניות המעופפות - מהזמנת הטיסות ועד לניהול המנחתים עצמם. מדובר באפיק פעילות שונה ממה שהיא עושה כיום, מה שצפוי לכלול עלויות גבוהות - אך גם פוטנציאל גדול.

בואינג

ענקית התעופה האמריקאית, שנאבקת באיירבוס הצרפתית על כתר שוק מטוסי הנוסעים, צפויה להתנגש בה גם בזירת הרכב המעופף - שוק שצפוי להפוך מתיאוריה למציאות בעתיד הקרוב. "אני סבור שזה יקרה מהר יותר משאנחנו מבינים", אמר דניס מאלינבורג, מנכ"ל בואינג, לסוכנות בלומברג. "אבות טיפוס אמיתיים נבנים ברגע זה, הטכנולוגיה ישימה מאוד".

בואינג רכשה בשנה שעברה את חברת Aurora Flight Sciences, חברת אירוספייס שביצעה פרויקטים בתחום התעופה העירונית עבור אובר. אורורה היא חברה ותיקה בתחום, שמפתחת מכוניות מעופפות עוד משנות השמונים. עדין לא ידוע איך ייראה המיזם של בואינג בתחום, אך אם תתבסס על התכנון של אורורה, יהיה זה כלי קטן בעל שמונה מנועים חשמליים.

פורשה

סמנכ"ל המכירות של פורשה, דטלב פון פלאטן, אמר למגזין רכב גרמני שהחברה יכולה לפתח כלי טיס שכזה, כדי להתחרות עם שאר השחקניות בזירת התעופה העירונית. חברת מכוניות היוקרה שבבעלות פולקסווגן טרם חשפה עיצוב קונספט או פרטים על המיזם שלה.

פורשה נבדלת משאר החברות שמפתחות מוניות מעופפות, ביניהן אובר, איירבוס, בואינג ומספר סטארט-אפים; בעוד האחרונות מתכננות כלי טיס עירוני לשימוש ציבורי, מתמחה פורשה במוצרי יוקרה לקהל בעל אמצעים, ולכן אם תיכנס לשוק זה, יתכן שתציג רכב מעופף פרטי.

לפיתוח כזה ממתינים אתגרים עצומים; לצד המשוכות הרגולטוריות שעומדות בפני כל יתר החברות בתחום, תיתקל פורשה גם בסוגיית השליטה בכלי. אנשים קונים פורשה 911 משום שהם רוצים לנהוג בה, ולא כדי שתסיע אותם אוטונומית. בעוד שאר היצרניות בונות כלי טיס אוטונומיים, כאלה שלא יצריכו מעורבות של טייס מיומן, יתכן שפורשה תיתן שליטה מסוימת לבעל הכלי, כדי להעניק חוויית הטסה. לשם כך, יש צורך ברישיון טיס או פיקוח של מדריך טיסה.

בנוסף, אם ישווק הפיתוח של פורשה באפיק מכירה ישירה לצרכן, יהיה זה כלי יקר להפליא בשל עלויות האחזקה שלו. יהיה צורך בבדיקות וטיפולים לאחר כל טיסה, מה שיחייב להחזיק את הכלי בנמל תעופה - או רכישה של "האנגר רובוטי אוטונומי" - מערכת שתאפשר תיקונים בבית (סליחה, באחוזה).

 

איירבוס

לענקית התעופה הצרפתית ישנם שני אפיקי פיתוח בתחום המונית המעופפת: הראשון הוא שת"פ עם אובר, במרכזו כלי 4-מושבי שנראה כשילוב בין מטוס קל ורחפן ומכונה Vahana. הוא יונע בשמונה מנועים חשמליים ויוכל לטוס לטווח של 80 ק"מ. והאנה טס לראשונה בחודש שעבר - רק שנתיים מתחילת הפיתוח.

הפיתוח השני הוא היצירתי בין השניים ומכונה PopUp. זוהי מכונית מודולרית קטנטנה בה תא הנוסעים יכול להתנתק מהמרכב (בו גלגלים, מנוע ומערכות שליטה) ולהתחבר אל מודול טיסה עם 4 מנועים. הרעיון הוא לאפשר לאנשים לנסוע בתצורת המכונית עד למנחת, לקבל מודול טיסה שייקח אותם ליעדם, שם יחכה להם מודול נסיעה להמשך דרכם.

למה לה לאיירבוס להיכנס לתחום הזה? משום שאפיקי הצמיחה הנוכחיים שלה מוגבלים: התחרות עם בואינג קשה ויקרה ובניגוד ליריבתה, איירבוס לא נהנית מתזרים הכנסות גדול משוק התעופה הצבאית. לפיכך, מנסה איירבוס למצוא את הדבר הגדול הבא - שבפועל, מצריך מו"פ וחומרים זולים בהרבה מפיתוח מטוס נוסעים חדש.

Joby Aviation

חברת ג'ובי היא שחקן קטן בתחום, שהלך על פיתוח שמרני יחסית - מבנה של מטוס קל - בתצורת הנעה מעניינת: לא פחות מ-12 מנועים חשמליים. החברה קמה ב-2009 וגייסה עד כה 130 מיליון דולר, בין היתר מחברות כאינטל, ג'ט בלו וטויוטה.

התצורה של ג'ובי אמנם עושה חיים קלים למהנדסים משום שמדובר בתצורה מוכרת היטב, אך הכנפיים אינן מתקפלות, מה שמגביל את יכולת האחסון של האווירון. החברה מתכננת להשיק דגם בעל טווח של 160 ק"מ, ולהתחיל בטיסות ניסוי עד סוף השנה.

Lilium Aviation

עוד סטארט-אפ שמפתח מונית מעופפת, גם היא בעלת תצורת הנעה מיוחדת: 36 מנועים זעירים שממוקמים בגוף ובכנפיים. מדובר בכלי שאפתני, שנועד להגיע לטווח של 300 ק"מ ולמהירות טיסה של 300 קמ"ש, יותר משל הדגמים המתחרים.

ליליום גייסה עד כה 101 מיליון דולר בהובלת טנסנט הסינית וקרן אטומיקו. לתצורה של ליליום יש מספר יתרונות, ביניהם יתירות מנועים במקרי תקלה, צמצום הרעש וטווח הטיסה. ליליום הדגימה המראה ונחיתה של הפיתוח שלה, שנראה כדגם ראשוני בעל שני מושבים. הפיתוח הסופי יוכל לשאת חמישה נוסעים, בדומה למתחרים.

Terrafugia

טרפוגיה היא חברת מכוניות מעופפות ששמה דגש על פיתוח רכב מעופף לצרכן הקטן - ולא שירות מוניות. העיצוב שלה שונה בתכלית משל המתחרות: מדובר במכונית רגילה, שאפשר לנהוג אל נמל תעופה, להעביר למצב טיסה בו נשלפות כנפיה - ולהמריא כפי שממריאים במטוס קל.

החברה נרכשה בשנה שעברה בידי זנג'יאנג גילי הולדינגס, שמחזיקה גם בוולבו. טרפוגיה היא היחידה ברשימה זו שהצליחה כבר למכור מכוניות מעופפות: היא קמה ב-2009, קיבלה את אישור מנהל התעופה הפדרלית בארה"ב ב-2012 ומכרה מספר מכוניות לחובבים, ב-279,000 דולר ליחידה.

ואולם, העיצוב האחרון של מכוניותיה שאפתני מקודמיו: ראשית, הוא נראה כמעט כמו מכונית רגילה לגמרי, למעט כנפיים נשלפות שמתכנסות אל תוך הגוף. המכונית צפויה לטוס במהירות של כ-320 קמ"ש ולטווח של יותר מ-800 ק"מ - יותר משל מסוק אפאצ'י.

PAL-V

החברה ההולנדית מפתחת מכונית מעופפת לשימוש פרטי, שהיא מעין רכב זעיר ששולף מדחף ומסוגל להמריא כמסוק. הכלי נקרא ליברטי, ולטענת המפתחת, ביכולתו לטוס לטווח של 400 ק"מ במהירות של 160 קמ"ש. מדובר ברכב יוקרה, שאינו כולל יכולות שליטה אוטונומית בשלב זה. הדגם הידני יימכר בכ-600 אלף דולר.

DeLorian Aerospace

פול דלוריאן, בנו של מפתח המכונית שכיכבה בסדרת סרטי "בחזרה לעתיד", מפתח מכונית בשם DR7. תהיה לה קבינה דו מושבית, עם שני מנועים מתכווננים מלפנים ומאחור, שיאפשרו המראה אנכית וטיסה אופקית. המדחפים נמצאים בתוך חיפוי, מה שמצמצם את הסיכוי לפגיעה במדחף ובסביבותיו. לפיתוח יש כנפיים מתקפלות לחיסכון במקום וטווח טיסה של עד 150 ק"מ.