אושר חוק חדלות פירעון - המהפכה בדיני פשיטת רגל

מליאת הכנסת אישרה ברוב של 35 תומכים ופה אחד לקריאה שניה ושלישית את חוק חדלות פירעון, המבצע מהפכה בדיני פשיטת הרגל. מדובר כנראה בחוק המשפטי כלכלי החשוב ביותר של הכנסת הנוכחית, וועדת החוקה בראשות ח"כ ניסן סלומינסקי מהבית היהודי דנה בו במשך 20 חודש ו-32 דיונים. הוא מבטא מעבר מגישה של ענישה של חייבים לשאיפה לשיקום שלהם וכן מנסה להגדיל את חלקם של הנושים הקטנים בחלוקת החובות על חשבון המדינה והבנקים.

הליכי חדלות הפירעון של פרטים וחברות היו מוסדרים עד היום בשלושה חוקים, ששניים מהם פקודות מנדטוריות. החוק הכולל 375 סעיפים ומשתרע על 280 עמודים, מנסה לעשות לראשונה סדר בדיני פשיטת הרגל ולהתאימם לכלכלה בת זמננו. הוא מבטא את התפיסה שבחברה צרכנית חדלות פירעון היא רע הכרחי ולא עוולה ושיקום חייבים טוב לכלכלה, לחברה ולנושים.

הח"כים מיכאלי וסלומינסקי | צילום: בשמת איבי

החוק מבדיל בין רוב החייבים שנקלעו למצב בו אינם יכולים לפרוע את חובם בשל התנהלת כלכלית לא נכונה או אירוע שאינו תלוי בהם (מחלה, פיטורים) לבין רמאים. כדי לטפל ברמאים יקבל כונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר) סמכויות פליליות. הביטוי המובהק ביותר של הגישה השיקומית היא הכנסת כל הפרטים החייבים לתהליך תשלום ושיקום מוגבל בזמן של ארבע שנים. בסופו יקבלו רבים מהם הפטר, כלומר פטור מהמשך תשלום החובות ואפשרות לחזור לחיים כלכליים רגילים. בכך מבקש החוק לשים קץ למצב שבו אנשים נתקעים עשר או עשרים שנה בהליכים בהוצאה לפועל, כשחייהם הכלכליים מושעים, וחובם רק הולך וגדל בגלל הריביות.

כן מנסה החוק להגדיל את חלקם של הנושים הקטנים בחלוקת החובות. לשם כך המדינה והרשויות המקומיות מוותרת על חלק משמעותי מדין הקדימה שלהן בחלוקת החובות. מהוויתור של המדינה מרוויחים ישירות בעיקר הבנקים. זאת, משום שחלק מהחובות שלהם, אלה המוגנים בשעבוד צף (שעבוד על כלל נכסי החברה ולא על נכס מסוים) ממוקמים בדיני הקדימה אחרי המדינה. בתמורה הסכימו הבנקים להעביר 25% מהחובות בשעבוד צף למעמד של נושה רגיל. התקווה היא שזה יגדיל משמעותית את חלקם של הנושים הקטנים. הבעיה: כיוון שהחוק עבר כמעט ללא נתונים, לא ברור עד כמה זה באמת יעזור.

שרת המשפטים שקד | צילום: עמית שעל

שורה של נושאים במחלוקת

הדיונים על החוק שעוסק בחלוקת סכומים בשווי של מיליארדי שקלים ובסמכויות חשובות עוררו שורת מחלוקות, בהן היו מעורבים שופטי חדלות הפירעון, הבנקים, לשכות עורכי הדין, הארגונים החברתיים ועוד. בין ההכרעות שהתקבלו במחלוקות אלו:

• התקבלה דרישת השופטים שהגדרת חדלות הפירעון לא תהיה תזרימית בלבד (יכולת מיידית לשלם חובות) אלא גם מאזנית (הנכסים שבידי החברה).

• הסף המאפשר כניסה להליכי חדלות פירעון הועלה מ-25 אלף שקל בהצעת החוק המקורית ל-50 אלף שקל במקרה של פרטים ו-75 אלף לגבי חברות. זאת, כדי להקשות על מעשי נוכלות וניצול לרעה של החוק.

ח"כ סלומינסקי מהבית היהודי אמר ש"זו הצעת חוק מהיותר חברתיות בשנים האחרונות. היא נותנת לאדם חדל פירעון אפשרות להשתקם ולחזור לחיים נורמטיביים". ח"כ מרב מיכאלי מהמחנה הציוני אמרה שמדובר בנטישת המודל של רדיפה וביוש של חייבים וחייבות.

העברה של חוק ארוך ומסובך כל כך היא אירוע נדיר ונובעת מכך ששרת המשפטים אילת שקד והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה אבי ליכט התייחסו אליו כאל פרויקט דגל של המשרד. שקד אמרה ש"מדובר בבשורה חברתית חשובה לאזרחים מוחלשים ולנושים קטנים. היום הכנסת אמרה 'כן' לפתיחת דף חדש עבור המוחלשים בחברה". ליכט אמר ש"השלמנו הליך חקיקה מורכב וחדשני שמסדיר בבת אחת תחום משפטי שבמשך שנים לא הוסדר והיה לחצר האחורית של המשפט המסחרי בישראל".