נותנות ברוק: אלבום חדש ומושלם לברידרז

החל מצעקת ה”בוקר טוב” בתחילת השיר, ולאורך כל שתי הדקות שלו, “Wait in the Car”, הסינגל המוביל מהאלבום החדש של הברידרז הוא תענוג נדיר. החל מהריף הפאנקיסטי, דרך ה”מיאו מיאו” של קים דיל ועד הסיום הנחוש שלו שמשאיר טעם של עוד ועוד ועוד וזורק את היד אוטומטית לכפתור הריפיט, השיר הזה הוא כל מה שמי שגדל על הרוק האלטרנטיבי של הניינטיז יכול לרצות.

הברידרז לא הוציאו אלבום כבר עשר שנים, מאז “Mountain Battles”, שבו התאומות קים וקלי דיל השתעשעו ברעשים, בשפות, במילים, באפקטים ובמקצבים, כך שאלבום חדש של הברידרז הוא סיבה למסיבה. ואם זה לא מספיק, הרי שהאלבום החדש, “All Nerve” (לב גרופ מדיה), הוא הראשון שלהם בהרכב הקלאסי מימי “Last Splash” - אלבומם השני, זה עם הלהיט “Cannonball”, שאיתו כבשו את MTV ב־1993. מספיק לראות את התמונות החדשות, המאחדות את התאומות עם הבסיסטית ג’וספין וויגס והמתופף ג’ים מקפירסון, כדי להעלות חיוך על השפתיים. ”MetaGoth”, השיר שוויגס שרה־מדקלמת בקול בריטי קר, מזכיר את יחסי הגומלין בין הרוק האלטרנטיבי הבריטי לאמריקאי שכל כך הזינו את הסצנה של שנות התשעים.

קולה הקר של וויגס גם מדגיש את קולה החם של קים דיל, שמכריזה בשיר הבא “גם אני בודדה”, ושוברת לכל מי ששומע את הלב. אחד משיאי האלבום הוא השיר “Spacewoman” — שבו שולטים סינתים אנלוגיים והוא עובד על דינמיקת הרעש־שקט־רעש של הפיקסיז, הלהקה שפרסמה את דיל לפני הברידרז.

הניגודיות בין רעש לשקט ממשיכה לאורך האלבום. הבלדה השברירית המתקתקה והכמעט סיקסטיזית "Dawn: "Making an Affort מגיעה מיד אחרי קאבר כיפי בטירוף ל”Archangel’s Thunderbird” של הלהקה הגרמנית אמון דול 2, מחלוצות ז'אנר הקראוטרוק של הסבנטיז. המעברים האלה, בין שיר לשיר, ובתוך השירים עצמם, מבטיחים שאין כאן רגע דל.

קים דיל היא ללא ספק פנומן שאין שני לו. איפה עוד תפגשו אשה בת 56 שנראית רגילה לחלוטין, ללא שמץ מהזוהר או הסטייל המיוחס לכוכבי רוק, מצליחה להפנט ככה את הקהל. לקים דיל יש כישרון נדיר להיות מרגשת ומצחיקה, קולית וחמה, רועשת ושקטה, פאנקיסטית ופסיכדלית ובעיקר אמיתית בעת ובעונה אחת. עם השילוב בין טקסטים אניגמטיים ומוזרים, הרמוניות קוליות מתוקות ושירים קצת עקומים ומתפרקים, “All Nerve” הוא כל מה שאלבום של הברידרז צריך להיות. כשהברידרז חזרו בפעם הראשונה, ב־2002, ההתרגשות היתה גדולה, אבל התחושה היתה שאלבומיהם הטובים ביותר כבר מאחוריהם. לא ידענו אז שיש להם לפחות עוד מאסטרפיס אחד בקנה.

שורה תחתונה: מלכת האלטרנטיב חזרה