לפעיל זכויות בעלי החיים ניק קוני יש גישה פרגמטית למעשים טובים

"אנחנו צריכים להתחיל לחשוב על צדקה כמו שאנחנו חושבים על רווח", אומר האקטיביסט האמריקאי ניק קוני (Nick Cooney). "בחברות מסחריות, השורה התחתונה היא להרוויח כמה שיותר כסף. כשזה מגיע להשקעה בארגונים ללא מטרות רווח, ארגוני צדקה למיניהם - לא חונכנו לחשוב בצורה הזו. חונכנו לפעול על פי מה שמרגיש לנו טוב או שרלבנטי לערכים שלנו, אבל לא למדנו לחשוב בצורה כלכלית. אנחנו צריכים לעשות את זה גם בכל הנוגע לתרומות וצדקה".

קוני (36) הוא אחד האקטיביסטים הבולטים בעולם בנושאי זכויות בעלי חיים וטבעונות. ספרו האחרון “How To Be Great At Doing Good” עוסק בנושא הצדקה כהשקעה: "כשאנחנו מחליטים לאן לתרום, אנחנו צריכים לקבל החלטות דומות לאלה שאנחנו מקבלים אם אנחנו משקיעים בבורסה. לבדוק כמה 'טוב' נוכל לעשות פר דולר שאנחנו תורמים, כמה סבל נפחית בעבור ההשקעה. השאלה היא איך עושים את זה, והתשובה היא לא חד־משמעית, בעיקר בגלל שרוב ארגוני הצדקה לא מפרסמים מספרים מדויקים וקשה להשיג את המידע הזה".

איך בכל זאת עושים את זה?

"מה שאני מציע הוא שאם מישהו מתלבט בין תרומה לשני ארגונים - הוא צריך להציב אותם זה מול זה. לדוגמה: אם 100 דולר שאתרום לארגון שאוסף מזון עבור נזקקים יממנו כמה ארוחות ומנגד, אם אתרום את אותם 100 הדולרים לארגון שמפתח מכשיר שישיב ראייה לעיוורים לכל החיים - כמובן שאעדיף לתרום להחזרת הראייה למישהו לצמיתות. זו גם הסיבה בגללה אני מתמקד בחיות משק בעיקר. אין לי חיבה מיוחדת אליהן, אני פשוט יודע שהזמן והכסף שאני משקיע, הפעילות והתרומה שלי, יכולים לעשות שינוי גדול מאוד באופן יחסי לשינוי שיכול להתחולל בתחומים אחרים".

הוא נולד בפילדלפיה ומספר שכילד לא הכיר את נושא זכויות בעלי החיים כלל. "לא היו לי אף פעם חיות ולא הכרתי אף אדם צמחוני או טבעוני", הוא מספר. "רק כשהגעתי לקולג', שאלתי ספרים בנושא מהספרייה, קראתי אותם והתחלתי להבין מה באמת מתחולל בתעשיית הרג בעלי החיים. בשלב ראשון החלטתי שאוכל לחיות ולהיות שמח גם בלי לאכול בעלי חיים, אחרי כמה חודשים הפכתי טבעוני, ואז גם התחלתי להיות מעורב באופן אקטיבי בתחום. זו היתה החלטה שהיא בעיקרה רציונלית: הגעתי באותה התקופה למסקנה שיש הרבה סבל ועוול בעולם, אבל גם החלטתי להתמקד בפעילות עבור צמצום הסבל הזה אצל בעלי החיים".

למה בעצם?

"כי הבנתי שגם מבחינת עוצמת הסבל, מדובר בעניין משמעותי, וגם ובעיקר כי הבנתי שזה תחום שאפשר לעשות בו הרבה שינוי. כשאנשים לומדים על המציאות, הם מתחילים לשנות דפוסים – לשנות את מה שהם קונים, את מה שהם אוכלים, אפשר אפילו לשנות מדיניות של חברות תאגידיות גדולות".

ב־13 השנים האחרונות מתרכזת עבודתו של קוני בשני מישורים עיקריים: האחד הוא הנגשת הטבעונות לכלל החברה באמצעות עידוד מוצרים טבעוניים שנמכרים בסופרים, תפריטים טבעוניים במסעדות ומקומות עבודה וכו', והשני הוא הפחתת הסבל שעוברים בעלי החיים והריגתם לטובת תעשיית המזון בדרכים הומניות יותר. הוא הקים ארגון שנועד להגן על חיות משק בשם "The Humane League" ואת ארגון Good Food Institute"", שימש כסגן נשיא בארגון "Mercy for Animals" ובשנתיים האחרונות הוא חלק ממיזם חדשני יחסית, קרן הון סיכון בשם "New Crop Capital" שמטרתה השקעה במיזמים המפתחים "בשר מתורבת" (בשר המיוצר במעבדה בתרבית תאים, ללא הרג בעלי חיים). לישראל הוא הגיע השבוע לטובת השתתפות בקונגרס הטבעוני שמקיימת עמותת ויגן פרינדלי זו השנה החמישית (היום ומחר, 8.3־9.3, מרכז דוהל בתל אביב). "אני עוקב אחרי ניק מזה זמן רב", מספר עמרי פז, מייסד העמותה והכנס, "ואני מתחבר מאוד לדרך האנליטית והפרגמטית שלו".

בשר ללא סבל

"זו הפעם הראשונה שלי בישראל, אבל אני עוקב אחרי הנעשה פה כבר תקופה ארוכה", מספר קוני. "ישראל היא המדינה עם אחוז הצמחונים והטבעונים הגבוה ביותר במדינות ה־OECD, ויש בה שתי חברות סטארט־אפ שמפתחות בשר מתורבת - Aleph Farms ו־SuperMeat - שאיתן אני עתיד גם להיפגש בביקורי כאן. זה מעניין במיוחד הודות לעובדה שאמנם בארה"ב יש כבר הרבה חברות כאלה - אבל בכל אירופה יש רק אחת כזו".

איך אתה מסביר את זה?

"אין לי ממש הסבר, אני מניח שחלק מהעניין הוא שישראל חזקה מאוד בתחום הסטארט־אפ. אני מניח שגם באירופה נראה יותר חברות כאלה בשנים הקרובות".

כי כולם עושים את זה

ספרו הראשון של קוני "Change of Heart" עוסק בפסיכולוגיה של יצירת שינוי. זהו גם הנושא שבו יעסוק קוני בהרצאתו מחר בישראל. "אנחנו לא תמיד היחצנים הכי טובים כשזה נוגע למטרה שבה אנחנו מאמינים", הוא מסביר. "אנחנו מאוד מרוכזים במה שאנחנו רוצים להסביר ולא במי שיושב מולנו - אותו אנחנו רוצים לשכנע. בספר ובהרצאה אני נותן דוגמאות לאופן שבו אנחנו יכולים לעשות עבודת שכנוע טובה יותר. נקודת ההתחלה לא צריכה להיות העובדה שאנחנו יודעים הרבה, אלא מה יודע האדם שיושב מולנו, ומשם ללכת אחורה. אני נותן כלים ספציפיים לשכנוע, כמו למשל שימוש במסרים חברתיים. מחקרים מראים שיש יותר סיכוי שנשנה את ההתנהגות שלנו אם נדע שאחרים מסביבנו עושים את השינוי גם כן, כמו בניסוי שנערך באחד מבתי המלון שרצה לגרום לאורחים להשתמש במגבות שימוש חוזר כדי לחסוך ולשמור על הסביבה: כשהם תלו שלט ובו ביקשו לעשות זאת, זה לא ממש עבד. אבל כשהם תלו שלט ובו כתבו 'האורחים במלון הזה משתמשים שימוש חוזר במגבות' - ההצלחה היתה גדולה הרבה יותר".