רכש הגומלין של חברות זרות בישראל זינק השנה ב־17%

כ־228 חברות זרות ביצעו בישראל בשנת 2017 רכש גומלין בסכום כולל של כ־8.6 מיליארד שקל, גידול של 17% לעומת אשתקד, כך עולה מנתוני הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי במשרד הכלכלה (רשפ"ת) שהגיעו לידי "כלכליסט".

הנתונים מלמדים עוד שבמהלך 2017 חתמו חברות זרות על 268 התחייבויות חדשות בסכום כולל של 1.4 מיליארד דולר. בסך הכל אמורות חברות ישראליות ליהנות בשנים הקרובות מרכש גומלין בסכום של 12 מיליארד דולר ‑ זינוק של 44% לעומת השנה הקודמת.

הנתונים החדשים עשויים ללמד על האפקטיביות של מנגנוני האכיפה שהרשפ"ת החלה להפעיל בשנה האחרונה. הרשפ"ת מופקדת בין היתר על ניהול רכש הגומלין של מדינת ישראל ועל יצירת קשרים בין התעשייה הישראלית לבין החברות הזרות. המעקב שקיימה גילה שחברות רבות שחתמו על הסכמים לרכש גומלין לא מימשו אותן במשך שנים, וצברו חובות של מיליארדים. בשנה האחרונה חל בכך שיפור ניכר, החובות כתוצאה מפיגורים הצטצמו בכרבע מיליארד דולר. 

רוב השיאניות ברכש הגומלין בישראל הן חברות מארצות הברית, ובהן אינטל, IBM ולוקהיד מרטין. האחרונה זכתה במכרז לאספקת 30 מטוסי קרב בשנים הקרובות, ובתמורה ביצעה כבר באוגוסט 2016 רכש גומלין מחברות ישראליות בסכום עתק של כ־3.8 מיליארד שקל. חברות אחרות שמככבות ברשימה הן ג'נרל מוטורס, HP וסימנס הגרמנית.

את רשימת החברות שמפגרות ברכש הגומלין פותחת, כצפוי, חברת טיסנקרופ, ספקית כלי השיט לצה''ל המוכרת לציבור מפרשת הצוללות. לצדה בולטות לרעה בעיקר חברות מגרמניה ומסין.

הטובים והרעים

מהשוואה בין החברות שמצטיינות ברכש גומלין לחברות הסרבניות, שאינן מקיימות את התחייבויותיהן, עולות כמה מסקנות. ראשית, חברות אמריקאיות נוטות לקנות בישראל הרבה מעבר למה שהתחייבו לו בהסכמים. שנית, החברות המצטיינות הן בדרך כלל חברות ענק עם מוניטין עולמי, לעתים הגדולות בעולם בתחומן. חלק ניכר מהן הן חברות טכנולוגיה שעוסקות בתחומי המחשוב, הענן ותקשורת הנתונים.

לעומת זאת, בין החברות שמתקשות לעמוד במילתן בולטות חברות סיניות וגרמניות, שרובן משתייכות לתעשיות המסורתיות כגון רכבות ובנייה.

ברשפ"ת מציינים כי חלק ניכר מהחברות הזרות בוחרות לבצע רגש גומלין אף מעבר להתחייבויות שלהן על פי חוק. מהנתונים עולה שכלל המימושים של החברות הזרות בתעשייה הישראלית לאורך השנים עומד על 26 מיליארד דולר ‑ כפליים ויותר מהמחויבויות המצטברות. "עודפי" המימושים (מימושים שלא מחויבים לפי חוק) מסתכמים ביותר מ־14 מיליארד דולר.

ברשפ"ת מסבירים את הנתון הזה בכך שההתחייבות לרכש גומלין משמשת לחברות הזרות כדלת כניסה לשוק הישראלי. רבות מהן בוחרות להישאר ולפעול בישראל גם אחרי שמימשו את דרישות הרכש שנקבעו בחוק.

מנהלת הרשפ"ת זיוה איגר ושר הכלכלה אלי כהן | צילום: עמית שעל, ארז ליכטפלד

למרות הנתונים המעודדים, פירות רכש הגומלין לא מתחלקים באופן שוויוני בין העסקים במשק הישראלי. חלקם של עסקים קטנים ובינוניים ברכש הגומלין עדיין נמוך. 335 חברות קטנות ובינוניות נהנו השנה מרכש גומלין, זהו אמנם גידול של 64%, אבל חברות אלה עדיין מהוות רק 40% מהחברות הנהנות מרכש גומלין.

עם זאת, הנתונים מלמדים שהתועלת מרכש הגומלין מתרחבת בהדרגה לחברות נוספות במשק. 822 חברות ישראליות נהנו מרכש גומלין בשנת 2017, גידול של 157 חברות לעומת הנתון אשתקד. מבין אלה, 353 חברות ישראליות נהנו לראשונה משיתופי פעולה עם חברות מחויבות, גידול של 72% ביחס לאשתקד. יתר על כן, מספר המפעלים בפריפריה שנהנו מרכש גומלין עמד על 131 - זינוק של 54%.

"הרגולציה עובדת"

רכש גומלין הוא כלי שנועד לעודד חברות זרות שמוכרות מוצרים ושירותים לגופים ממשלתיים לגמול למשק הישראלי. במסגרתו, החברה הזרה מתחייבת לבצע רכישות מחברות ישראליות בהתאם להיקף הקנייה ממנה. היקף ההתחייבות עומד על 50% במקרה של עסקאות עם משרד הביטחון; על 20% במקרה של עסקאות אזרחיות מול חברות ממדינות החתומות על הסכם GPA, ועל 35% בשאר העסקאות.

לפי חוק חובת המכרזים, חברה שלא עמדה בהתחייבויותיה לרכש גומלין עלולה להיכנס ל"רשימה השחורה". במקרה כזה, היא לא תוכל להתקשר או לבצע עסקאות עם מוסדות ממשלתיים וציבוריים בישראל למשך 5 שנים. ההפרה המפורסמת ביותר של התחייבות כזו היא של טיסנקרופ, המחוייבת בעקבות מכירות למערכת הביטחון לרכש גומלין בסכומי עתק, ונמצאת בפיגור של 187 מיליון יורו. ברשפ"ת מקדמים היום את הכנסת החברה ל"רשימה השחורה".

ברשפ"ת מביעים שביעות רצון מהנתונים החדשים. לדברי איגר, הם מוכיחים ש"ניצול נכון של כלי רגולטורי ואכיפתי במהותו כרכש גומלין יכול להביא ליצירת הזדמנויות עסקיות וליצירת השקעות ארוכות־טווח שיניבו משרות איכותיות רבות, בעיקר בפריפריה".

חברת בומברדיה מסרה בתגובה: "החברה  פועלת בישראל משנת 2003 ובפרוייקטיה בארץ מועסקים כ-115 עובדים. במשך שנות פעילותנו כאן, רכשנו, השקענו והעברנו ידע לשוק המקומי בהיקף שחצה את רף ה-200 מיליון יורו. אנו גאים במיוחד במארג המגוון של שותפינו: חברות גדולות לצד חברות המדורגות כעסקים קטנים ובינוניים; שת"פ באיזורי פריפריה (דימונה, באר שבע) ובשילוב כלל הקהילות המרכיבות את הציבור הישראלי".

לגבי רשימת החברות המפגרות בביצוע רכש גומלין לפי הלו''ז שקבעה הרשפ''ת בה הופיעה בומברדיה במקום השישי נמסר: "המסקנה שגויה ומתעלמת ממשך הזמן העומד לרשותנו לביצוע ההתחייבויות. תכניות מימוש רכש הגומלין של בומברדייה הינן בתוקף עד לשנים 2022-2020 ובכל שנה אנו משקיעים בשוק המקומי כ-20-150 מיליון יורו, לרבות שנים בהן לא זכינו בפרויקטים חדשים. ככל שיותר חברות ישראליות תעמודנה בדרישות התקינה הבינ"ל, הן תוכלנה להפוך לספקיות חדשות של תעשיית הרכבות העולמית".

מצימבלין נמסר בתגובה, "אנו מנהלים פעילות עסקית חובקת עולם ומעורבים בימים אלו גם בניהול פרויקט של תשתיות (חפירת מנהרות) המוגדר כפרויקט בעל חשיבות לאומית בישראל. , תרומתנו לעשייה הישראלית זו מתבטאת בשיתוף ידע מקצועי ייחודי עם גורמים מקומיים (לרבות הכשרת עובדים מקומיים במקצועות שבהם לא קיים בישראל ידע וניסיון קודם), ברכישות בהיקפים נרחבים מגורמים מקומיים ובתשלום מסים לקופת המדינה. הקפדנו תמיד ועודנו מקפידים למלא את כל התחייבויותינו ובכלל זה את התחייבויותינו לביצוע רכש גומלין בישראל. הכללת ZUBLIN ברשימת החברות אשר אינן עומדות בהתחייבויותיהן בעניין רכש גומלין הנה שגויה ונובעת מטעות: הפרויקט בו מעורבת ZUBLIN החל בשנת 2016 וצפוי להסתיים רק בשנת 2020 . לפיכך, לרשות ZUBLIN עומדת תקופה של כמעט 3 שנים נוספות לסיום

הפרויקט ולהשלמת רכש הגומלין. במהלך התקופה האמורה (ולא לפני כן) מחויבת ZUBLIN להשלים את התחייבויותיה לביצוע רכש גומלין בישראל - וכך תעשה".