לב שובר: האם ספורטאים צריכים לעבור בדיקות גנטיות?
מותו הטראגי של קפטן פיורנטינה דוידה אסטורי העלה שוב את השאלה האם כדורגלנים צריכים לעבור בדיקות גנטיות שיגלו אם הם סובלים מבעיה בלב? מצד אחד זה יכול להציל את החיים שלהם. מצד שני, זה יכול למנוע מהם מה שהם עובדים עבורו כל חייהם
ב-2005, אדי קרי, הסנטר הצעיר והמוכשר של שיקגו בולס, הוביל את הקבוצה בנקודות עד שנאלץ להיות מושבת בגלל פעימות לב לא סדירות. ד"ר בארי מארון המליץ לשיקגו לא לתת לקרי לשחק אם הם לא רוצים לראות אותו מת על המגרש בשידור ישיר כמו האנק גאת'רס, הכוכב של אוניברסיטת מרימאונט, שמת מדום לב על המגרש ב-1990.
קראו עוד בכלכליסט
בתום העונה, שיקגו הציעה לקרי חוזה חדש בשווי 5 מיליון דולר עם סעיף שמחייב אותו לעשות בדיקה גנטית שתבדוק אם הוא סובל מקרדיומיופתיה היפרטרופית (באנגלית: Hypertrophic cardiomyopathy, ובראשי תיבות: HCM). לפי תנאי החוזה שהוצע, אם אכן קרי סובל מ-HCM הוא יאלץ לפרוש אבל יקבל משיקגו 400 אלף דולר כל שנה למשך חמישים שנה. קרי סירב לבדיקה והבולס עשו עליו טרייד לניו יורק ניקס. אלן מילשטיין, עורך דינו, הסביר לסוכנות AP: "אנחנו עכשיו רק בהתחלה של היקום של בדיקות ה-DNA. בקרוב, אבל אפשר יהיה לדעת אם מישהו נוטה לחלות בסרטן, נוטה לאלכוהוליזם, השמנת יתר, קירחות ומה שזה לא יהיה. אי אפשר להעניק את המידע הזה למעביד כי קשה לדמיין את ההשלכות של זה".
למילשטיין היתה נקודה. ובכלל, קשה עד בלתי אפשרי להבין מה זה אומר כשמציעים לספורטאי מקצועי לוותר על קריירה שעבורה הקריב כל כך הרבה. אבל האם בענף שקבוצות מחתימות ומשקיעות בעיקר בגוף העובדים, אי אפשר לעשות בדיקה שתגלה עם מישהו בעל גן למחלת לב קשה? 0.2% מהאוכלוסיה הסבר על HCM. מדובר מחלת לב שבה שריר הלב של החדר השמאלי מעובה. זוהי מחלה תורשתית, שבה אף על פי שהשריר מתכווץ בעוצמה רבה יותר בסיסטולה מאשר בשריר תקין ויחס הפעימה גבוה, חלל החדר קטן והוא לא מתרחב מספיק בדיאסטולה. כמו כן, עיבוי השריר, ובמיוחד עיבוי המחיצה שבין החדרים, עלול לגרום להיצרות של מוצא החדר השמאלי אל אבי העורקים ולמפל לחצים על פניו. קרדיומיופתיה היפרטרופית מחמירה במאמץ ועלולה להסתיים באי-ספיקת לב או במוות לבבי פתאומי. 0.2% מהאוכלוסייה סובלים מהמחלה, שניתן לעשות בדיקה גנטית כדי לגלותה. לא כל מי שיש לו את הגן של ה-HCM יסבול ממוות פתאומי, אבל אחד מהטריגרים של המחלה זה מאמץ גדול או פעילות ספורטיבית תכופה. דוידה אסטורי, קפטן פיורנטינה ושחקן נבחרת איטליה, מת השבוע במפתיע מדום לב. ככל הידוע, מת על המיטה בחדר המלון שלו בזמן השינה. אנחנו, הציבור, לא יודעים אם סבל מ-HCM או מחלה אחרת. אבל המוות שלו אינו הראשון של כדורגלן מכישלון של הלב. 16 שחקנים מתו מבעיות לב מאז 2016. הסיבות לטרגדיות הללו רבות. אבל ניתן רק לשער שעם בדיקה גנטית אפשר היה להציל חלק מהם מהמוות. לחזור לחיים האם אפשר למנוע את המוות הבא? האם - עם הידע שיש כבר על מחלות גנטיות בלב - אפשר למצוא פתרון שיכול למנוע טרגדיה? ב-2008 התגלה מום בליבו של אנתוני ואן לו, שחקן הגנה בלגי ששיחק בזמנו ב-SV רוזלארה. בהליך מיוחד הותקן בליבו דֶּפִיבְּרִילָטוֹר ("מַפְעֵם", מכשיר להחזרת קצב לב לתקנו בעזרת הלם חשמלי ללב). ב-2009, במשחק נגד אנטוורפן, ואן לו קרס על הדשא. הלב שלו נדם. כמה שניות אחרי, המפעם בליבו נתן לו זרם חשמלי ללב והחזיר אותו לחיים. ואן לו, שלא היה מודע בכלל למה שקרה, דרש לחזור לשחק. המאמן סירב - מן הסתם.הסרטון ביוטיוב של ואן לו הוא לא פחות ממדהים.
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה