עצירת הרפורמה לייצוא קנאביס רפואי: צעד מניעתי חיוני או החמצה היסטורית?

בשיתוף מערכת זירת הבריאות

באוגוסט 2017 זכתה ישראל להתעניינות עולמית בעקבות פרסום ההמלצה של הוועדה הבין משרדית של משרד האוצר ומשרד הבריאות להתיר ייצוא קנאביס למטרות רפואיות. שר האוצר משה כחלון (כולנו), התבטא אז בנושא והדגיש: "ייצוא קנאביס רפואי הוא ענף בעל פוטנציאל כלכלי משמעותי למדינת ישראל. הייצוא יחזק את החקלאות הישראלית ויהווה הזדמנות עבור ישראל לנצל יתרון יחסי מובהק שיש לה בפיתוח מוצרים רפואיים מקנאביס רפואי".

משרד האוצר ביסס עמדתו בין השאר על ניתוח הפוטנציאל הכלכלי בשוק ועל העובדה כי מדובר בתחום בתולי, בעל סיכוי משמעותי להגדלת התוצר ואשר לישראל יש בו יתרון יחסי. במשרד האוצר העריכו כי פוטנציאל הייצוא עשוי להגיע לסכום של מיליארד עד ארבעה מיליארד שקלים בשנה ואף יותר, זאת כמובן בהתאם לביקוש ההולך וגדל בעולם. בחברת המחקרים GrandView העריכו בראשית 2017 כי שוק הקנאביס הרפואי העולמי יכול להגיע לשווי של 55.8 מיליארד דולר עד שנת 2025.

אורן ליבוביץ' | צילום: מור ברנשטין

אור אדום לרפורמה הירוקה

ייצוא קנאביס רפואי אמור להוות המשך ישיר למעמדה המתבסס של ישראל בתחום מחקרי הקנאביס. "ישראל מובילה את העולם מבחינת המחקר בקנאביס, שכן בארצות הברית חל איסור פדרלי על חקר קנאביס", מציין אורן ליבוביץ', מייסד ועורך אתר "קנאביס". לדבריו, "הממשלה משקיעה בחקר הגנטיקה של צמח הקנאביס ומנסה לייצר קנאביס ישראלי מקורי. אין ספק שמדובר במחקר חלוצי ופורץ דרך ובניסיון חשוב לבנות בנק גנטי יקר ערך לצמח הקנאביס. יחד עם זאת", מסייג ליבוביץ', "רוב המחקרים הבריאותיים ובחינת ההתאמות של סוגי קנאביס שונים למחלות שונות ממומנים על ידי חברות פארמה, חברות הייטק והמגדלים עצמם בשיתוף בתי חולים ולא על ידי המדינה".

יש לציין כי הרפורמה שגיבש משרד הבריאות בשיתוף משרד האוצר לא עסקה רק ביצוא מוצרי קנאביס רפואי לחו"ל אלא גם בהסדרה של הקנאביס הרפואי בארץ וכללה הכשרת 80 רופאים שיוכלו להעניק רישיונות שימוש בקנאביס, מכירת תרופות הקנאביס בבתי מרקחת ורכישת קנאביס רפואי מכל אחת משמונה החברות שמוכרות מוצרים אלה מבלי להיות מחויב לאחת בלבד כפי שמתרחש כיום. אלא שהלך הרוח השתנה מאז ותנופת הרפורמה עוכבה בשבועות האחרונים.

כפי שדווח באתר "קנאביס", בתחילת חודש פברואר החליט ראש הממשלה בנימין נתניהו לעכב את התהליך לעת עתה, זאת לצורך בחינת הטענות של גלעד ארדן, השר לביטחון פנים (ליכוד), לפיהן יש סכנה של זליגת קנאביס רפואי לשוק החופשי וחשש מפני השתלטות של גורמים עבריינים על שוק הקנאביס הרפואי.

"חלון ההזדמנויות קצר"

בדיון שהתקיים בוועדת הכלכלה של הכנסת בפברואר 2018 ועסק בייצוא קנאביס, הצהיר שר החקלאות ופיתוח הכפר אורי אריאל (הבית היהודי): "צריך להביא החלטה לממשלה ממש בשבועות הקרובים שמחייבת ייצוא. מדובר בהכנסות של מיליארד עד ארבעה מיליארד שקלים בשנה וככל שנאחר נאבד חוזים".

חגי הילמן, מגדל קנאביס שהשתתף באותו הדיון יישר קו עם הדברים ואמר כי מדובר בלא פחות מהחמצה היסטורית: "חלון ההזדמנויות קצר. גודל השוק מוערך במיליארדי דולרים בשנה. לעומת הדרישה הזו אין יכולת אספקה". עוד הוסיף הילמן: "אם ניקח חלק קטן מנתח השוק הזה, זאת תהיה הזדמנות אדירה גם לכלכלה וגם לחקלאות הישראלית. זה קורה אולי פעם ב־50 שנה".

ליבוביץ' מסביר: "משרד הבריאות ביסס את רפורמת הקנאביס כולה על שאלת ההיתר של הייצוא. ללא אישור ייצוא אין הצדקה כלכלית לחברות חקלאיות חדשות להצטרף לענף וישנה אפשרות שגם שמונה החברות הקיימות בענף יאלצו לסגור את הפעילות בגלל ההשקעות הכספיות הנרחבות שבוצעו כדי לעמוד בתקני הייצוא. גודל השוק המקומי שכולל כ־33 אלף מטופלים המקבלים בממוצע 33 גרם קנאביס בחודש אינו מצדיק מספר רב של חברות. שלוש חברות בלבד יכולות לספק את הדרישה הקיימת".

דבריו של ליבוביץ' מקבלים חיזוק מקבוצה של חקלאים שהחליטו לקחת צעד אחד קדימה בהתנגדותם לעיכוב ברפורמה ולהגיש באחרונה עתירה לבית המשפט בדרישה לחייב את המדינה להתיר ייצוא של קנאביס רפואי. לטענת העותרים, השהיית הרפורמה מסבה להם נזק כלכלי משמעותי ביותר וכי אי פתיחה של שוק הקנאביס הרפואי לייצוא צפויה לגרום להם נזקים כלכליים כבדים ואף להביא לסגירת הענף.

שר החקלאות ופיתוח הכפר אורי אריאל | צילום: אלכס קולומויסקי

"כבר כיום יש מדינות שנכנסות לפעילות בזירה הבינלאומית", מפרט ליבוביץ', "קנדה לדוגמה, שביצעה מהפכה דומה למהפכה המתוכננת בישראל והיא כבר מייצאת קנאביס רפואי לתשע מדינות. יוון גם היא מתחילה לייצא ואם ישראל לא תתעשת היא עשויה להיות עוד שחקן נוסף בזירה, אבל לא קטר מוביל או מעצמה עולמית, כפי שציפו וצפו לה רבים".

אתה מעריך שהרפורמה תצא לדרך בסופו של דבר?

"אני אופטימי, אני חושב שזה יקרה בסופו של דבר, למרות העמימות הלא ברורה והאינטרסים הפוליטיים שעוצרים את הרפורמה מלהתרחש. שר החקלאות הבהיר שלדעתו יימצא פתרון ואני בוחר להאמין לו".