דו"ח ה-OECD על ישראל: הכלכלה חזקה אך יש יותר עובדים עניים

ישראל מפגרת אחרי ה-OECD בכל הנוגע להשקעה בתשתיות, בדגש על תחבורה ציבורית. כך אמר היום (א')  אלברו פרירה נציג המשלחת הכלכלית של ה-OECD עם הגשת הדו"ח הדו שנתי של הארגון.

לדבריו "ישראל לא מתקרבת להשקעה הממוצע של ה-OECD, לטענתו השקעה בתחבורה ציבורית צריכה לעמוד בראש סדר העדיפויות. ישראל מפגרת בהרבה מרוב מדינות ה-OECD. ישראל עם הבעיה הגדולה ביותר בכל הנוגע לפקקים ב-OECD".

"מצב פרדוקסלי בו במגזר הטכנלוגי יש מחסור חמור במומחים, משרד החינוך משקיע מאמץ בלימודי מתמטיקה ושיפור הכישורים בתחומים. אנחנו חושבים שהכשרות יותר מעשיות חשובות יותר לחברות, במדינות רבות יש הכשרות גם בחברות עצמן, מה שיכול לסייע גם פה. עוד ציין כי "מובטלים מקבלים הכשרה מועטה בישראל, ישראל מוציאה כ-0.15% מהתוצר על כך בעוד שהממוצע מתקרב ל-0.6% ב-OECD".

חלוקת מזון לנזקקים ע"י עמותת פתחון לב | צילום: אביגיל עוזי

שיעורי העובדים העניין בישראל גבוה יחסית ואף ממשיך לעלות, לכן חשוב שהאסטרגטיה של עידוד תעסוקה בקרב אוכלוסיות שונות זה חשוב, אך אלו נותרים עניים. חרדים וערבים במיוחד שמועסקים במשרות עם שכר נמוך לאור כישורים נמוכים. לדבריו צריך להרחיב את הטבות לעובדים במיוחד למשפחות בהן שני ההורים עובדים בשכר נמוך."

בנוגע לסביבה העסקית ישראלית אמר כי "בישראל יש מגזרים מאד מפותחים ותחרותיים ולצידם יש סקטורים עם מעט תחרות, והסביבה העסקית לא טובה מספיק. עוד עולה כי הבירוקרטיה כי ישראל מפגרת בכל הנוגע לבירוקרטיה הממשלתית."

הדו"ח מבקר את העלאת קצבאות הנכים ואומר כי ההעלאה בסכום של כ-4 מיליארד שקל (0.3% מהתוצר) הגיע כאשר גם כך לפניה העלות הסתכמה בכ-1.4% מהתוצר בישראל, נתון הגבוה מהממוצע ב-OECD העומד על 1% מהתוצר. ה-OECD מזהיר כי מהניסיון שהצטבר בקרב המדינות המפותחות, צעד זה יגרום לעלייה בביקוש לקצבאות ויתמרץ באופן שלילי השתלבות בשוק התעסוקה בקרב האוכלוסיות החלשות.

לחיוב ציין כי "אם רואים את הכלכלה ב-20 שנה האחרונות הביצועים של ישראל מהטובים ביותר, צמיחה יציבה וקבועה, ובהקשר זה ציין לחיוב את מגזר ההייטק." עוד הוסיף כי "בהיבט התעסוקה רואים צמיחה, ומגיעים לרמות היסטורית של שיעורי אבטלה של 4%, שיעורים נמוכים בקנה מידה עולמי." עוד נקודה חיובית שציין פרירה החוב הציבורי יורד, לדבריו הפחתת החוב הציבורי מאד חשובה. לצד זאת הוסיף אזהרהי לפי יש אתגרים בממשלה שיקשו על המשך הפחתת החוב.

לפי הדו"ח היצע הדירות בישראל קשיח מדי מכדי להתאים לביקושים הגדלים, בין היתר עקב ריביות נמוכות, מה שגורם לעלייה במחירי הדיור. עוד קובעי עורכי הדו"ח, כי בהשוואה לשכר הממוצע, מחירי הדיור גבוהים בישראל בהרבה מב-OECD. בנוסף נקבע כי תשלומי הארנונה נמוכים מדי כדי לממן את התשתית העירונית ההכרחית לפיתוח דיור חדש.